ד. דלאל עריקאת: על הרשות להמשיך בדרכה בפנייה לאומות המאוחדות עד הסוף

ניהאד אבו גוש: הכיבוש שואף לשמור על הרשות הפלסטינית כפופה ולערער כל ניסיון להטיל עליה דין וחשבון

סולימאן בשאראט: ישראל תבקש לבודד את הרשות הפלסטינית מבחינה מדינית ודיפלומטית ברמה הבינלאומית

פיראס יגי: הרשות לא יכולה לסגת לאור הסולידריות העולמית והחלטות המבוססות על החוק הבינלאומי

לאור האיום של ישראל להתעמת עם המאמצים הפלסטינים הצפויים באו"ם, שם צפויה הרשות הפלסטינית להציג שורה של הצעות והצבעות נגד ישראל, לרבות קריאה לחיזוק הסנקציות הבינלאומיות ואמברגו נשק, בימים הקרובים עשויים להיות איתם השלכות נוספות, שעלולות להביא לכך שישראל נוקטת בצעדים ממשיים כדי לערער את הסמכות, על פי מה שהודיעו בימים האחרונים מספר גורמים ישראלים.

במסגרת ההיערכות למהלכים אלו דנה ממשלת ישראל, בפורומים שונים כמו הקבינט ומשרד החוץ, בתוכניות להטלת סנקציות הדרגתיות על הרשות הפלסטינית, לרבות מניעת העברת כספים וניתוק התיאום הביטחוני. ועוד צעדים שמטרתם לערער את הרשות ברמה הבינלאומית, כגון סגירה מוחלטת של נציגויות זרות הפועלות עם הרשות.

המתיחות צפויה להסלים עם התכנסות מועצת הביטחון והעצרת הכללית בשבוע הבא כדי לדון במצב בעזה ובגדה המערבית, עם הצבעה צפויה בעד ההחלטה הפלסטינית.

Writers, analysts and political professors confirm, in separate interviews with “ے”, that the possible Israeli steps come within the framework of a systematic policy to weaken the Palestinian Authority and deter it from resorting to the international arena to hold Israel accountable for its violations .

הם מאמינים שלמרות האיומים הללו, נראה שהרשות הפלסטינית נחושה להמשיך בתנועותיה באו"ם, מונעת על ידי תמיכה בינלאומית רחבה בזכויותיה, לאור המשך הכיבוש הישראלי בפשעי המלחמה של רצח עם והתיישבות.

חיזוק בריתות בינלאומיות והרחבת מעגל ההכרה במדינה

פרופסור לדיפלומטיה ויישוב סכסוכים באוניברסיטה הערבית-אמריקאית, ד"ר. דלאל עריקאת אמר כי האיומים הישראלים הצפויים על הרשות הפלסטינית עשויים לכלול נקיטת צעדים כלכליים או ביטחוניים בתגובה לכל צעד שנקט הרשות באו"ם.

עריקאת מסביר שישראל עשויה להפסיק העברות כספיות, לנקוט באמצעים צבאיים מוגבלים או להגביר את פעילות ההתנחלויות, ולמרות שהאיומים הללו אינם חדשים, הם מתנגשים עם התחייבויותיה של ישראל כמדינה כובשת על פי החוק הבינלאומי וההסכמים החתומים, מה שמחזק את ההכרח להמשיך בפלסטין. האסטרטגיה המשפטית והדיפלומטית שלו בזירה הבינלאומית.

עריקאת מדגישה את החשיבות של המשך חיזוק הבריתות הבינלאומיות שלה והרחבת מעגל ההכרה במדינה הפלסטינית על ידי כך שקורא לקהילה הבינלאומית, במיוחד למעצמות משפיעות כמו ארה"ב והאיחוד האירופי, להפעיל לחץ על ישראל לציית למשפט הבינלאומי ולהחלטות האו"ם.

עריקאת מדגיש כי התבססות על החלטת בית הדין הבינלאומי לפיה הכיבוש אינו חוקי וההכרח בפירוק ההתנחלויות מהווה נקודת מוצא מרכזית להתמודדות עם המציאות הישראלית הקיימת.

עריקאת מדגיש כי על הרשות הפלסטינית להמשיך בדרכה עד הסוף, שכן האסטרטגיה שלה מבוססת על כלים שאין עליהם עוררין, דהיינו המשפט הבינלאומי והדיפלומטיה, הנהנים מתמיכת רוב המדינות החברות באו"ם.

עריקאת מדגיש כי הנושא הפלסטיני הוא נושא של זכות וצדק, ולא ייתכן שהרשות תיסוג מזכויות העם הפלסטיני לריבונות ועצמאות.

עריקאת קורא לרשות לחזק את התקשורת עם ארגונים ובתי משפט בינלאומיים, כמו בית הדין הבינלאומי ובית הדין הפלילי הבינלאומי, כדי להבטיח שישראל תישא באחריות להפרותיה המתמשכות.

עריקאת מאמין שניתן להפעיל לחץ בינלאומי באמצעות יחסים דו-צדדיים ודיפלומטיה כפייה, המהווה כלי רב עוצמה בידי הקהילה הבינלאומית לכפות בידוד דיפלומטי על ישראל או להרתיע אותה משיטותיה.

תיעוד זכויות פלסטינים והנחת הכדור במגרש הבינלאומי

עריקאת מסביר שהיציאה לאו"ם נועדה לתעד את זכויות הפלסטינים ולשים את הכדור במגרש של הקהילה הבינלאומית, ומציין כי החלטות האו"ם, למרות שלא יושמו, נותרו חלק מהרשומה הבינלאומית ותורמות לחיזוק הזכות הפלסטינית לבינלאומי. חוֹק.

עריקאת מציין כי צעד זה מזכיר לקהילה הבינלאומית את התחייבויותיה כלפי הסוגיה הפלסטינית, במיוחד לאור הקונצנזוס הבינלאומי על פתרון שתי המדינות, שפלסטין מאמצת באמצעות הארגון לשחרור פלסטין כדי להשיג שלום צודק וכולל.

עריקאת מסתמך על סעיף 25 של אמנת האומות המאוחדות, המחייב את המדינות החברות ליישם את החלטות מועצת הביטחון, ומדגיש כי הצעדים הפלסטינים הללו מפעילים לחץ משפטי ומוסרי על מדינות ליישם את התחייבויותיהן כלפי הנושא הפלסטיני.

עריקאת מאמין כי המשך דרך משפטית ודיפלומטית זו מחזק את מעמדו של הנושא הפלסטיני בזירה הבינלאומית והופך אותו לנוכח על סדר היום העולמי, התורם לשימור הלגיטימציה הבינלאומית ותומך בזכויות העם הפלסטיני להשיג את ריבונותו ועצמאותו המלאה. .

איומים בהקשר של מתקפה כוללת על העם הפלסטיני

הסופר והאנליטיקאי ניהאד אבו גוש מדגיש כי האיומים הישראליים המתגברים על הרשות הפלסטינית באים בהקשר של מתקפה מקיפה על העם הפלסטיני, שאינה מוציאה מכלל איש, ומטרתה בעיקר למנוע הקמת מדינה פלסטינית.

אבו גוש סבור כי האיומים הישראלים הללו באים במסגרת מדיניות ישראלית מתמשכת להטלת סנקציות על הרשות הפלסטינית בכל פעם שהיא נוקטת בצעדים משפטיים ודיפלומטיים בפורומים בינלאומיים, בהתחשב בכך שישראל שואפת לשמור על הרשות כפופה ומנסה לערער כל ניסיונות. להשתמש בכלים של המשפט הבינלאומי כדי לחייב את הכיבוש באחריות.

הוא מציין כי ישראל רוצה להעניש את הרשות הפלסטינית על כל צעד שהיא נוקטת בזירה הבינלאומית, במיוחד בכל הנוגע להפעלת הכלים של המשפט הבינלאומי שמטרתם לחשוף את ההפרות הישראליות.

ללא כניעה של הרשות ללחץ הישראלי

לאור ההסלמה הזו, סבור אבו גוש כי כניעה לאיומים ישראלים תוביל ליותר סנקציות וצעדי ענישה שיעמיקו את בידוד הרשות ויחזקו את הדומיננטיות של הכיבוש.

למרות האיומים הללו, אבו גוש פוסל כי הרשות הפלסטינית תיכנע ללחץ הישראלי, ומדגיש כי הרשות תמשיך במאמציה המשפטיים והדיפלומטיים, במיוחד לאור פשעי רצח העם שביצע הכיבוש בעם הפלסטיני, ומאמצי ישראל לפתור את הסכסוך אחת ולתמיד לטובתו.

חשיבות החימוש באחדות הלאומית

אבו גוש קורא לרשות להתחמש בעם הפלסטיני ובאחדות הלאומית, ומדגיש שפעילות להחלשת הסמכות על ידי הכיבוש תדחוף את האזור לכאוס, דבר שאף מפלגה בינלאומית לא מברכת עליו, כי המשמעות היא חיזוק החזון של הימין הקיצוני הישראלי באזור.

אבו גוש מאשר כי קיימת תמיכה בינלאומית רחבה במתן החלטה המבוססת על חוות הדעת המייעצת האחרונה של בית הדין הבינלאומי, הרואה בכיבוש הישראלי בלתי חוקי, ומצביעה על הצורך לתרגם תמיכה זו להחלטה רשמית באו"ם.

אבו גוש מדגיש כי גישתה של הרשות הפלסטינית לאומות המאוחדות להוצאת החלטה "המקבעת את הכיבוש בלתי חוקי" מעניקה לגיטימציה למאבק הלאומי הפלסטיני, מנחה מדינות מהוססות בעמדותיהן ומעודדת מדינות אחרות להכיר במדינת פלסטין.

אבו גוש מאמין שצעד כזה יעשה דה-לגיטימציה לפעולות הכיבוש הישראלי, יחזק את המאמצים הבינלאומיים להחיות את פתרון שתי המדינות כאופציה מדינית לפתרון הסכסוך, וגם יחזיר את הכבוד לנושא הפלסטיני בזירה הבינלאומית.

מנסים ליצור מציאות חדשה שמעכבת את הקמתה של מדינה פלסטינית עצמאית

הסופר והאנליסט הפוליטי סולימאן בשאראט סבור כי במסגרת מדיניות הענישה שישראל נוקטת נגד הפלסטינים בכלל, ונגד הרשות הלאומית הפלסטינית בפרט, ניתן לנקוט צעדים ישראלים כדי להגיב לצעדים של הרשות הפלסטינית.

בשארת מסביר כי הבולט מבין כלי הענישה הישראלים הללו הוא הלנת כספי פינוי פלסטינים, שישראל משתמשת בהם ככלי לחץ מדיני ופיננסי על הרשות במטרה להחליש אותה ולשמור על השליטה ביכולותיה הכלכליות והפיננסיות, אשר מוביל למצב של צבירה מתמשכת המחלישה את הרשות, מה שמעיד על אפשרות שישראל תטיל סנקציות על אישים ומנהיגים לאומיים פלסטיניים.

בשארת מאשר כי המגמות הישראליות הנוכחיות מצביעות על כך שההחלטות שהתקבלו עשויות להשפיע על צורתה, טיבה ועתידה של המדינה הפלסטינית.

הכפפת אזור B לשליטה ישראלית מלאה

לפי בשארת, ישראל שואפת להפוך את האזורים המסווגים כ-"B" לפי הסכם אוסלו לאזורים בשליטה ישראלית מלאה, תוך הגברת החרמת קרקעות והרחבת ההתנחלויות, מה שיוצר מציאות חדשה המעכבת את הקמתה של מדינה פלסטינית עצמאית או ישות פוליטית.

בשאראט מציין כי ישנה אפשרות לבודד את הרשות הפלסטינית מבחינה מדינית ודיפלומטית ברמה הבינלאומית, תוך ציון מה שקרה בעבר כאשר ישראל הסירה את סמכויותיהן של כמה משלחות דיפלומטיות אירופיות לרשות הפלסטינית הצטרפותה של פלסטין לגופים ומוסדות בינלאומיים ויישום מסעות הסתה בינלאומיים נגד הרשות הפלסטינית.

בשאראט מציין שישראל עשויה לנקוט מתודולוגיות חוזרות בהן השתמשה בעבר, כמו הטלת בידוד מוחלט על הרשות הפלסטינית. העולם שבחוץ.

המשך להסלים את העימות מול העולם

לאור התפתחויות אלו, בשארת מדגיש את החשיבות של התמודדות עם המדיניות הפלסטינית הישראלית באמצעות חשיפת האשמות בכיבוש, והמשך הסלמה של העימות בפני העולם, גם לאור התגובות הישראליות העונשיות, ומדגיש כי גישה זו תחשוף ותחשוף עוד יותר את כיבוש בינלאומי.

בנוגע לצעדים של הרשות הפלסטינית באו"ם, בשארת סבור כי קשה לאשר את האפשרות שהיא תחזור בה מהחלטותיה, במיוחד לאור ההסלמה הישראלית בגדה המערבית.

אך בשארת מציין כי הרשות מבקשת לקבל החלטות לטובת העניין הפלסטיני, אך נותרה השאלה כיצד יש לעקוב אחר יישום ההחלטות הללו.

בשארת מדגיש נקודה מרכזית הקשורה למערכת הבינלאומית, שבה הוא רואה יצירה של מעצמות קולוניאליות ומשרתות את החזון שלהן, מה שמעלה שאלות לגבי יעילותם של מוסדות אלה במתן צדק לעמים.

למרות זאת, בשארת מדגיש את הצורך לפנות למוסדות אלה כדי לחשוף את הסטנדרטים הכפולים שלהם וליצור מודעות גלובלית עממית שיכולה להשפיע על מקבלי ההחלטות במערב ובארצות הברית.

פיראס יגי: הרשות אינה יכולה לסגת מצעדיה באו"ם, מכיוון שהדבר מהווה מכה קשה לתפיסת הסולידריות הבינלאומית והדבקות בהחלטות הלגיטימיות הבינלאומיות.

הסופר והאנליסט הפוליטי פיראס יגי מסביר כי קיימת נטייה ישראלית לנקוט באמצעי ענישה נגד הרשות, שעשויים לכלול מניעת העברת כספים וניתוק התיאום הביטחוני, בתגובה למה שישראל רואה במהלכים שאינם עולים בקנה אחד עם הסכם אוסלו, שכן מבקשת למצור את הרשות הפלסטינית באופן שפוגע בה בפועל.

יגי מסביר כי בין ההצעות הישראליות יש סגירת נציגויות זרות הפועלות בשטחים הפלסטיניים, ומצביע על מה שקרה עם נורבגיה כדוגמה לצעדים אפשריים.

יגי מציין כי ישראל רואה בתנועות הרשות הפלסטינית סוג של מה שהיא מכנה "טרור דיפלומטי", במיוחד מאחר שישראל, לאחר ה-7 באוקטובר, מתמודדת עם לחץ משפטי ברמה הבינלאומית, לרבות בתי הדין הפלילי והמשפט הבינלאומי.

לחצים אלו באים במקביל להצעות שהוגשו לאומות המאוחדות הכוללות גינוי מוחלט של ישראל, במיוחד בנושאים הקשורים להתנחלויות ולמצב בגדה המערבית, מה שעלול להוביל להטלת סנקציות בינלאומיות שעליהן מדינות יוכלו להסתמך אם הן להחליט להתמודד עם ההחלטות האלה.

הוא מציין כי הרשות הפלסטינית, מצידה, מבקשת להטיל איסור על מכירת נשק לישראל, המהווה מקור לדאגה רבה לישראל, שכן ההצבעה על החלטה זו צפויה להגיע לשיאה במהלך בשבוע הבא.

ישראל החלה למעשה ביישום תוכנית סמוטריץ'

לדברי יגי, ישראל החלה למעשה ליישם את "תוכנית סמוטריץ'" בגדה המערבית, שמטרתה "לפתור את הסכסוך" על ידי ערעור הרשות הפלסטינית וניסיון לערער את ייצוגה של העם הפלסטיני, והצעדים הבאים עשויים ליפול במסגרת ההקשר של יישום תוכנית זו.

יגי מדגיש כי ישראל ממשיכה בניסיונותיה לערער את הרשות במטרה לדחוק אותה לשוליים ולמנוע ממנה להמשיך בתנועותיה באו"ם ובמועצת הביטחון.

עם זאת, לדברי יגי, הארגון לשחרור פלסטין לא יענה לאיומים אלה, והדגיש כי יממש את זכויותיו על בסיס המשפט הבינלאומי ובית הדין הבינלאומי, במיוחד בכל הנוגע למצב בגדה המערבית ומלחמת ההשמדה. נוהגים נגד העם הפלסטיני ברצועת עזה.

יגי מציין כי ההסלמה הישראלית האחרונה, לרבות הפלישות הגוברות לצפון הגדה המערבית והתעצמות ההתנחלויות, משקפת את היישום המעשי של הניסיונות לערער את הרשות הפלסטינית.

למרות האיומים הללו, טוען יגי כי הרשות מסתמכת על החלטות לגיטימציה בינלאומיות ודרישותיה מהאו"ם להטיל סנקציות ואמברגו נשק על ישראל, במיוחד לאור מה שהוא תיאר כשינוי הגדול בתדמיתה העולמית של ישראל כתוצאה מכך "מלחמת ההשמדה" ברצועת עזה, שיטות גזעניות, החרמת קרקעות וקידום ההתיישבות ברצועת עזה.

יגי טוען כי הרשות הפלסטינית לא תיסוג מצעדיה באו"ם, מאחר שבחרה בדרך של מאבק דיפלומטי מול הכיבוש הישראלי.

יגי מדגיש כי כל נסיגה של הרשות אל מול איומים ישראליים תערער את מעמדה ואת עמדת הארגון לשחרור פלסטין ברמה הבינלאומית, במיוחד לאור הסולידריות העולמית וכן לאור החלטות הגופים הבינלאומיים הלגיטימיים. מוסדות המבוססים על המשפט הבינלאומי.

תמיכה אמריקאית וצביעות פוליטית אירופאית

יגי טוען כי "הדילמה הבסיסית היא שישראל נחשבת מעל לחוק", נתמכת בעמדה הנחרצת של ארצות הברית, בנוסף ל"צביעות" הפוליטית האירופית.

הוא מציין שכל החלטה שמתקבלת על ידי האיחוד האירופי, לרבות אלה הקשורות לישראל, מחייבת הסכמה של המדינות החברות, מה שמסבך את העניינים, במיוחד עם נוכחותן של שש מדינות שמתנגדות להכרה במדינה הפלסטינית או להטלת סנקציות על ישראל על בסיס החלטות בית הדין הבינלאומי בהאג.

יגי מסביר כי יש הסכמה בינלאומית שהגדה המערבית, כולל מזרח ירושלים, ורצועת עזה הן שטחים כבושים.

יגי מציין כי החלטת בית הדין הבינלאומי פסלה למעשה את החלטת נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ להעביר את השגרירות האמריקנית לירושלים, ומציינת כי החלטת בית המשפט מאשרת כי החוק הבינלאומי אינו מכיר בירושלים מאוחדת בריבונות ישראל, אלא מכיר במזרח. ירושלים כשטח כבוש, ולכן כל החלטה התומכת בישראל בשטחים הכבושים אינה עולה בקנה אחד עם הלגיטימציה הבינלאומית או המשפט הבינלאומי.

יגי מדגיש כי הימין הפלסטיני קבוע ואינו יכול להתחרט לאורך זמן כל עוד החוק הבינלאומי תומך בהקמת מדינה פלסטינית.

מנקודת מבט זו, יגי קורא לדבוק בהחלטות הלגיטימיות הבינלאומיות ולהמשיך לפנות לאומות המאוחדות כדי להוציא החלטות המשרתות את המטרה הפלסטינית, במיוחד לאור השיטות הישראליות הנוכחיות המבקשות "לקבור ולחסל את העניין הפלסטיני". באמצעות הרחבת ההתנחלויות וניסיונות לפתור את הסכסוך באמצעות סיפוח אדמות פלסטיניות בגדה המערבית.

לפיכך, יגי טוען כי הרשות הפלסטינית תמשיך להסתמך על תמיכה בינלאומית והחלטות האו"ם כדי להתמודד עם אתגרים אלו, ומציין כי מאבק דיפלומטי נותר אופציה חשובה בשמירה על זכויות העם הפלסטיני לאור חוסר הפשרה של הכיבוש הישראלי.