מהיחידה ליחסי ציבור ותקשורת בנפת ירושלים נמסר כי 68 אזרחים נרצחו, ו-1,711 נעצרו מאז 7 באוקטובר אשתקד.

יחידת יחסי הציבור בנפת הוסיפה היום, רביעי, בהצהרה בדו"ח מיוחד על פשעי הכיבוש הישראלי בנפת ירושלים מאז ה-7 באוקטובר, בו סיכמה את סך ההפרות שנצפו בשכונות ובערי הנפה. עד ה-8 בספטמבר, ש-46,293 מתנחלים הסתערו על מסגד אל-אקצא.

תיק קדושים שגופותיהם עצורות

רשויות הכיבוש עדיין עוצרות את גופותיהם של (43) חללי ירושלים עד 8 בספטמבר 2024, במקררי הכיבוש ובבתי הקברות במספר.

התקפות קולוניאליות

התקפות הקולוניאליסטים והקיצוניים על פלסטינים בכלל ועל תושבי נפת ירושלים בפרט מתגברות, לאור כישלונה של משטרת הכיבוש לעצור את התוקפים שביניהם, וממשלת הכיבוש הפשיסטי אף מספקת בכוונה מחסה להן. שיטות גזעניות, פליליות.

מאז 7 באוקטובר, נפת ירושלים עקבה אחר כ- (138) התקפות של מתנחלים, כולל יותר מ- (20) התקפות עם התעללות פיזית.

פציעות

בנפת ירושלים נרשמו (234) פציעות כתוצאה מכדורים חיים, כדורי מתכת מצופים גומי ומכות קשות, בנוסף למקרים של חנק גזים.

פשעים נגד מסגד אל-אקצא

תוך הפרה ברורה וברורה של קדושת מסגד אל-אקצא יתברך, הפשיטות של המתנחלים נמשכות, ו-46,293 מתנחלים הסתערו על המסגד, במהלך העובדה המוגמרת שהטיל הכיבוש, הנקראת תקופות הבוקר והערב, בתמיכתם של משטרת הכיבוש, שבמהלכה ערכה תפילות וטקסים תלמודיים, התפללה עבור האסירים והחיילים ההרוגים, ולבשו תחפושות במהלך הסתערותם על המסגד המבורך בימי מה שמכונה פורים.

שלטונות הכיבוש המשיכו במצור על מסגד אל-אקצא, שהטילו מאז השביעי באוקטובר האחרון על ידי הגבלת כניסת מתפללים מוסלמים אליו. הם הוצבו בשערי אל-אקצא, הצבת מחסומי ברזל, עצירת כניסות ו ניסו לחסום את כניסתם אליו, ופלישות המתיישבים אליו נמשכו דרך שער המוגרבים.

כוחות הכיבוש הגבילו גם את המתפללים בימי שישי. רשויות הכיבוש המשיכו להטיל הגבלות על חופש הפולחן וכניסת המתפללים לאל-אקצא והשכונות הקרובות אליו הם תקפו מתפללים יותר מהזדמנות אחת על ידי מכות, דחיפה ומעצרם.

במהלך המחצית הראשונה של השנה הטילו רשויות הכיבוש הגבלות על מספר המשתתפים המותרים ב"הלוויה - ליווי הגופה, נשיאתה והתפללו עליה" בתוך אל-אקצא - שכן מספר האנשים המותרים להיכנס מוגבל ל-10 אנשים לכל היותר.

במהלך חודש הרמדאן מנע הכיבוש ממתפללים מהגדה המערבית גישה למסגד אל-אקצא אלא באמצעות הגבלות: כולל גיל, שכן הגיל נקבע לגברים מעל גיל 55 ולנשים מעל גיל 50, ומתן אישורים מיוחדים. לתפילה שפג תוקפה בשעה חמש בערב, כלומר המתפלל יכול לקיים את התפילה דהוהר ואסר, והוא נאלץ לעזוב את ירושלים לפני עריכת תפילות המגריב, אשה ותראוויה.

המהפך המסוכן ביותר במהלך חודש אוגוסט היה הניסיון לכפות מציאות פוליטית חדשה באמצעות פלישות חוזרות ונשנות לשרים ולחברי כנסת הכיבוש, כאשר הקיצוני "בן גביר" הכריז על כוונתו להקים בית כנסת בתוך המסגד הקדוש. ליישם מדיניות המאפשרת ליהודים להתפלל במסגד אל-אקצא על בסיס שווה למוסלמים.

חבר הכנסת לשעבר, משה פייגלין, התרברב בכך שערך את תפילתו המלאה באל-אקצא בפעם הראשונה מזה 30 שנה. " על אל-אקצא הרב יוסף אלבאום, מרבני מה שנקרא "אל-אקצא", השתתף בתפילה יחד איתו.

שר המורשת בממשלת הכיבוש, עמיחי אליהו, הודיע גם הוא על כוונתו להקצות סכום של שני מיליון שקלים לתמיכה בפלישות המתיישבים לאל-אקצא ולחיזוק ה"נרטיב המקראי" לכאורה על המסגד. התפילות, באופן קולקטיבי ופומבי, באל-אקצא נערכו בימים האחרונים על בסיס יומי, במיוחד באזור המזרחי, "מספר מטרים מהיכל התפילה באב אל-רחמה נשמר על ידי כוחות הכיבוש במהלך הסתערותם מאל-אקצא, הקולוניאליסטים נכנסו ל"ספרי הקודש ליהודים", ערכו תפילות קולקטיביות בראשות רבנים וערכו השתטחות אפית.

פשעי הכיבוש הישראלי נגד קדושת הנוצרים

ההפרות של שלטונות הכיבוש והתקפות הקולוניאליסטים נגד המקומות הקדושים לנוצרים ונוצרים בירושלים הכבושה נמשכות, ללא כל התערבות רצינית של שלטונות הכיבוש למניעת התקפות אלו, המעודדת אותם להמשיך בהתקפותיהם ללא הרתעה או ענישה, ומספר של התקפות על מקומות וקדושות נוצרים ב-3 בפברואר, תקפו הקולוניאליסטים נזיר גרמני האב ניקודמוס שנבל, ראש הנזירים הבנדיקטינים בארץ הקודש, תוך כדי יריקה והעלבה של ישוע המשיח. הוא טייל בעיר העתיקה של ירושלים הכבושה.

במהלך חודש מרץ מנע הכיבוש מאלפי נוצרים השנה להגיע לירושלים כדי לחגוג את חג הפסחא - לפי הלוח המערבי -, יום ראשון של הדקלים, ויה דולורוזה, יום שישי הטוב, שבת קודש, ולהשתתף בטקסים דתיים. הכיבוש סירב להנפיק היתרי כניסה לירושלים לפלסטינים נוצרים המתגוררים בגדה המערבית, למעט במספר מוגבל ובתנאים מגבילים.

כוחות הכיבוש פרסו את המחסומים שלהם בכבישים ובשערי העיר העתיקה בירושלים הכבושה כדי להגביל את התושבים הנוצרים לרגל חגיגת שבת קודש לפי לוח השנה המזרחי.

כוחות הכיבוש גם מנעו את הגעת ירושלמים נוצרים לכנסיית הקבר, הגבילו את חגיגת השבת הקדושה ותקפו תושבים נוצרים בסביבת כנסיית הקבר בירושלים הכבושה. כוחות הכיבוש עצרו את הקונסול היווני שומר מתוך כנסיית הקבר בירושלים הכבושה.

היא הגבילה את הגישה של אלפי פלסטינים מהגדה המערבית להשתתף בחגיגות השבת הקדושה בירושלים, והציבה מחסומים ומחסומי ברזל והגבילה את מספר המשתתפים בתוך כנסיית הקבר היא גם תקפה את המשתתפים ועצרה א מספרם באופן ברברי.

במהלך חודש יוני העבירה עיריית הכיבוש לראשי הכנסיות בירושלים, יפו, נצרת ורמלה החלטה לפיה עיריית הכיבוש תנקוט נגדם צעדים משפטיים בגין אי תשלום מיסי מקרקעין (ארנונה), בניגוד לחוק. הסכם סטטוס קוו וחוקים בינלאומיים.

הכוונה לדמויות לאומיות ואיסלאמיות

תחת ממשלת הימין הקיצוני ממשיכות שלטונות הכיבוש בניסיונות להטיל ריבונות על ירושלים וקדושותיה במטרה לכפות מציאות חדשה, ולהמשיך במדיניות הגזענית נגד הסמלים הלאומיים של ירושלים, בראשות מושל ירושלים עדנאן. גהית', עליו הטיל הכיבוש צו מעצר בית פתוח בביתו החל מה-4 באוגוסט לשנת 2022, מבלי לציין פרק זמן להחלטה להרחיקו מהגדה לתקופה חדשה של 4 חודשים. עד ה-16 בספטמבר הקרוב.

מודיעין הכיבוש זימן את גהית לחקור את מה שמכונה ארבעה חדרים במרכז החקירות המכונה אל-מסקוביה, ומסר לו החלטה של מה שנקרא כוונתו של מפקד אזור המרכז בצבא הכיבוש למנוע את כניסתו. הגדה המערבית זו השנה השישית ברציפות.

רשויות הכיבוש גם כוונו למספר אישים לאומיים ואיסלאמים, ובראשם: מזכיר תנועת הפתח בירושלים הכבושה, שאדי אל-מוטאואר, ושייח' איקרימה צברי, מטיף מסגד אל-אקצא וראש הרשות האסלאמית. בירושלים. במהלך חודש אוגוסט תקפו כוחות הכיבוש את שייח' צברי, שכן שר הפנים משה ארביל דרש להסיר את תושבות ירושלים של שייח' צברי. השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, קרא גם הוא למשטרת הכיבוש לחקור את צברי. עצרו אותו, ושחררו אותו בתנאי שיורחק ממסגד אל-אקצא המבורך.

מעצרים

(1,711) מקרי מעצר נוטרו, כולל: (137) ילדים ו- (96) נשים, בכל אזורי נפת ירושלים.

החלטות בתי הדין לעיסוק

בתי המשפט לכיבוש גוזרים החלטות בלתי הוגנות נגד עצורים, החל ממתן עונשי מאסר בפועל והטלת מעצר בית, בנוסף להחלטות הרחקה וקנסות כספיים כבדים ביניהם מי שבית המשפט לכיבוש הוציא נגדם איסורי נסיעה והאריך מעצרם של מספר רב של עצורים במשך חודשים ארוכים ואולי שנים מבלי להגיש כתב אישום ברור לגבי זכויותיהם.

עונשי מאסר בפועל

הדו"ח עקב אחר מתן עונשי מאסר בפועל של בתי משפט לכיבוש גזעני (335) נגד אסירים ירושלמים. צוין כי חלה עלייה בקצב צעדי הענישה נגד הירושלמים, בעיקר בפסיקות השיפוטיות, וניצול הזמן הנוכחי, דהיינו. לאחר השביעי באוקטובר, להטיל את העונשים הללו, וניצול העיסוק של העולם כולו בפשעי רצח עם ופשעי מלחמה שבוצעו ברצועת עזה.

החלטות מעצר בית

עקבנו (99) אחר החלטות מעצר בית שניתנו על ידי רשויות הכיבוש מאז 7 באוקטובר.

החלטות גירוש

רשויות הכיבוש משתמשות בהחלטות הגירוש שהן מוציאות כאמצעי לדכא את הנוכחות הפלסטינית במסגד אל-אקצא המבורך, בעיר העתיקה, בשער דמשק ובשכונות ממוקדות אחרות. רשויות הכיבוש הוציאו (103) החלטות גירוש, ו-11 נסיעות החלטות האיסור היו במעקב.

פעולות הריסה ודחפור

מספר פעולות ההריסה בנפת ירושלים הגיע ל-307 פעולות הריסה ודחפור, ורשויות הכיבוש מצדיקות בדרך כלל את הריסת הבתים באמתלה של בנייתם ללא רישיון, למרות המחסור במתן אישור לרישיונות הדרושים לבנייה. הבתים של הירושלמים.

פרויקטים קולוניאליים

בחתירתם הבלתי פוסקת והמאיץ בטירוף לכפות מציאות חדשה על העיר הכבושה ירושלים ולייהד אותה באמצעות יישום פרויקטים קולוניאליים מסוכנים, אישרו רשויות הכיבוש כ (16) פרויקטים קולוניאליים חדשים, בנוסף לפרויקטים העומדים לרשותם. עבדו ועל הפרויקטים שנפתחו בפועל.

ממשלת הכיבוש אישרה בניית "1,738" יחידות התיישבות, הכוללות מגדלים רבי קומות, בתי ספר, דירות מגורים ומתקנים ציבוריים המשרתים מתנחלים, על אדמות פלסטיניות בדרום מזרח ירושלים הכבושה. המזוהה עם הכיבוש פרסמה פרסומות ליד שער המוגרבים מבחוץ - אחד משערי חומת ירושלים מתריע על פינוי של למעלה מ-30 משפחות ירושלמיות, באמתלה של מענה לצרכי הציבור ופיתוח התחבורה הציבורית. הוועדה הודיעה על כוונתה לקבל את מלוא הזכויות בקרקע הפלסטינית ואת חופש השליטה בה, בהתאם ל"חוק המקרקעין" ו"חוק ההסדרה והבנייה", שכן השטח הכולל שנתפס יגיע לכ-8,725 מ"ר.

לקרקע זו מיקום חשוב ורגיש בשל קרבתה לחומת ירושלים, שער המוגרבים, מאחז ההתנחלות (עיר דוד), ואתר החפירה של מה שנקרא (חניון גבעתי), ככיבוש. מבקש לייהד את האזור כולו ולנתק כל מגע פלסטיני עמו.

החלטה זו, שניתנה באמצע ספטמבר, מגיעה כהמשך לפרויקט הרכבל, שמה שמכונה משרד התיירות בכיבוש פועל מזה חודשים להקים מדרום לחומת ירושלים, סמוך לגשר התלוי. שנפתח מעל ואדי אל-רבבה.

עיריית הכיבוש פתחה את מנהרות נרקיס ליד הגבעה הצרפתית ובחלק מהאדמות בעיירה שועפאט כדי להקל על משברי תנועה למתנחלים ולהקל על גישתם לירושלים. חזות העיר."

במהלך המחצית הראשונה של שנת 2024 אישרו רשויות הכיבוש (13) פרויקטים התיישבותיים חדשים, בנוסף החלו בביצוע של למעלה מ-9 פרויקטים שאושרו קודם לכן, ורשויות הכיבוש גם השלימו עבודות בשני פרויקטים קולוניאליים.

במהלך יולי: רשויות הכיבוש אישרו פרויקט התיישבותי, וועדות התכנון המחוזיות והמקומיות בעיריית הכיבוש בירושלים אישרו פרויקט להקמת מגדל התיישבות גבוה, הגבוה ביותר בירושלים אי פעם, בשם "בורג' חליפה אלמקדסי, "ומתנחלים הקימו מאחז קולוניאלי חדש להתנחלות בוואדי סלמאן, צפונית ממערב לירושלים הכבושה, בצמוד לקהילה בדואית פלסטינית.

במהלך חודש אוגוסט האחרון פתחו שלטונות הכיבוש שני פרויקטים שעבדו עליהם בעבר, והקולוניסטים הקימו מאחז קולוניאלי חדש, ונפתח פארק למתנחלי הגבעה הצרפתית מצפון מזרח למסגד אל-אקצא, בשטח של 63 דונם, והיא נקראה (חורישה), והעירייה פתחה תחנת אוטובוס חשמלית גדולה, באדמות הכבושים של הירושלמים בשכונת ההתיישבות הקולוניאלית רמות, מצפון לירושלים הכבושה, ומתנחלים הקימו מאחז התיישבותי בחאן אל- אזור אחמר בירושלים הכבושה.