עבדול חכים אבו ג'מוס: משרד החינוך לא הסכים לבצע כל תיקונים בתוכניות הלימודים הפלסטיניות

האיחוד האירופי: אין איומים או לחץ על הרשות הפלסטינית בנוגע לתכנית הלימודים

ד. מוחמד אלאבושי: אנו דוחים כל תיקון לתוכניות הלימודים הפלסטיניות בתגובה לתנאי מימון חיצוניים

תרוואט זייד: תוכנית הלימודים הפלסטינית היא עניין ריבוני לאומי פר אקסלנס, ותוכנית הלימודים הישראלית מלאה בהסתה לאלימות וגזענות.

יוסף אבו ראס: תכנית הלימודים הפלסטינית אינה כוללת הסתה נגד יהודים ואינה מפרה סטנדרטים בינלאומיים

Jawdat Saisan: תכנית הלימודים היא לא רק כלי חינוכי, אלא מרכיב חיוני בשימור הזהות הלאומית ובהעמקת השייכות.

מעת לעת עולה סוגיית התיקון של תכנית הלימודים הפלסטינית תוך הסתה ישירה ומפורשת של מדינת הכיבוש הישראלית, המנצלת את השפעתה במדינות העולם, בעיקר באירופה, כדי לדחוף אותה לקשר את המימון שהיא מעניקה לחינוך בפלסטין. לערוך תיקונים בתכנית הלימודים הפלסטינית ולרוקן אותה מתוכנה המבטא את הזהות הפלסטינית ואת הקבועים הלאומיים.

ישראל, המודעת לחלוטין לתפקידו של התהליך החינוכי בגיבוש המודעות הלאומית בין הדורות, רוצה תוכנית לימודים פלסטינית על פי גודלה ומפרטיה, נטולת כל ביטוי או תיאור הקשורים אליה כמדינה כובשת, רואה בכך הסתה נגד זֶה. עם זאת, תוכנית הלימודים שאומצה בבתי הספר בישראל מלאה בגזענות והסתה נגד ערבים.

מומחים בתחום החינוך מאמינים, בשיחות נפרדות עם אל-קודס, שלפלסטינים יש את הזכות לתעד את ההיסטוריה הלאומית שלהם ולחנך דורות על ההיסטוריה שלהם, ללא כל התערבות חיצונית, ומדגישים כי תוכניות הלימודים הפלסטיניות תלויות בעקרונות של אונסק"ו , אך במקביל הם משמרים את הייחודיות של המדינה הפלסטינית.

המומחים הסבירו כי החינוך הפלסטיני חייב להיות עצמאי, והדגישו את החשיבות של חיפוש מימון ללא תנאי להבטחת עצמאותן של תכניות הלימודים ופיתוחן, באופן המתאים לצרכי החברה ושוק העבודה, תוך ציון הצורך בעדכונים עתידיים של תוכניות לימודים שיתאימו לזהות הלאומית ולערכים הפלסטינים.

החינוך מחויב לעצמאותה של תכנית הלימודים הפלסטינית

בתורו, מנכ"ל החקירות ההומניטריות במשרד החינוך וההשכלה הגבוהה, עבדול חכים אבו ג'מוס, הכחיש את תוקפם של הדיווחים שהפיצו כמה מקורות על הסכמת המשרד לבצע תיקונים בתכניות הלימודים הפלסטיניות בתגובה לתנאים שהוטלו על ידי האיחוד האירופי בתמורה לתמיכה כספית.

אבו ג'מוס אישר כי טענה זו אינה נכונה לחלוטין, והדגיש כי המשרד לא ביצע כל שינוי בתכניות הלימודים עבור אף כיתה, ואף מילה לא נמחקה או שונתה בספרי הלימוד.

אבו ג'מוס ציין כי המשרד מחויב באופן מלא לשמירה על עצמאותן של תכניות הלימודים הפלסטיניות, ופועל על פי סטנדרטים המבטיחים מענה לצרכי התלמידים ללא כל לחץ חיצוני.

דיונים ישנים נמשכים בין הרשות לאיחוד האירופי

מקור מלשכת האיחוד האירופי, מצידו, אישר לאל-קודס כי מתקיים מכתב כוונות בין האיחוד האירופי לממשלה הפלסטינית בכמה סוגיות רפורמות, כולל נושא פיתוח תכניות חינוך פלסטיניות.

המקור הסביר כי מטרת נאום זה היא להתאים את תוכניות הלימודים הפלסטיניות עם הסטנדרטים והמפרטים שנקבעו על ידי ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם (UNESCO), שהם תקנים גלובליים החלים על פלסטין כפי שהם חלים על כל מדינה אחרת. .

המקור ציין כי אמות מידה אלו מהוות אסמכתא חיונית בכל תהליך רפורמה חינוכית.

המקור אישר כי המכתב המופנה לרשות הפלסטינית מגיע במסגרת דיונים ישנים מתמשכים בין הרשות הפלסטינית לאיחוד האירופי.

האיחוד האירופי הכחיש את קיומם של כל לחץ או איומים שהופעלו על הרשות הפלסטינית בעניין זה, אלא מדובר בדיאלוג ישן ומתמשך בין שני הצדדים במטרה לשפר את מערכת החינוך בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים.

הפעלת התפקיד והתרומות של תמיכה בארגוני החברה האזרחית

בתורו, ראש רשת הארגונים הלא-ממשלתיים הפלסטיניים, ד"ר מוחמד אל-עבושי, אישר את הדחייה הקטגורית של הרשת של כל תיקון לתכניות הלימודים החינוכיות הפלסטיניות בתגובה לתנאי מימון חיצוניים.

אל-עבושי הדגיש את הצורך שלא להיכנע למה שהוא תיאר כ"מימון מותנה", שמטרתו להטיל תכתיבים שעלולים להתנגש עם עקרונות לאומיים.

אל-עבושי הצביע על החשיבות של קיום ישיבת דיאלוג מקיפה הכוללת את כל ארגוני החברה האזרחית, במטרה לאחד את העמדה ולקבל החלטה קולקטיבית לדחות תכתיבים אלו.

לדבריו, "צעד זה יתרום לחיזוק מעמדו של משרד החינוך הפלסטיני בהתמודדות עם כל לחץ חיצוני המבקש לתקן את תכנית הלימודים הפלסטינית".

אל-עבושי קרא להפעיל יותר את תפקידם של מוסדות החברה האזרחית כדי לתמוך במשרד בהתמודדות עם כל תנאי שיוטל על המימון, והדגיש כי על מוסדות אלו להשתתף ביעילות בוועדות להכנת ופיתוח תכניות לימודים חינוכיות, על מנת לחזק את המענה. לכל ניסיון לפגוע במערכת החינוך הפלסטינית ולהבטיח את המשכיותה הרחק מכל לחצים חיצוניים העלולים להשפיע על תוכן תוכניות הלימודים.

ההסתה הישראלית נגד תוכניות הלימודים הפלסטיניות אינה חדשה

מומחה חינוכי, תת-מזכיר לשעבר וראש המרכז הפלסטיני לתוכניות לימודים במשרד החינוך, תרוואט זייד, אמר: ההסתה נגד תוכניות הלימודים הפלסטיניות מצד הכיבוש הישראלי אינה חדשה, אך עוצמתה גברה עם הוצאת תכנית הלימודים החדשה ב-2016. לספירה, כלומר לפני כשמונה שנים.

זייד ציין כי העקרונות וההמלצות של ארגון החינוך, המדע והתרבות של האומות המאוחדות (UNESCO) אינם מחייבים מבחינה משפטית, ואינם מאלצים אף מדינה להתאים את תוכניות הלימודים שלה לפי סטנדרטים ספציפיים, למרות זאת, פלסטין מעריכה את תפקידה של אונסק"ו בפיתוח ושיפור איכות החינוך, ומחויב מוסרית לעקרונות ולהמלצות הללו, כגון ההמלצה משנת 1974 ותיקוניה בשנת 2023, מסמך אונסק"ו על שיפור החינוך ותוצאותיו, ואחרים.

לדברי זייד, מדו"ח השוואתי בין עקרונות אונסק"ו לתוכניות לימודים ומסמך מסגרת ההתייחסות לפיתוח תוכנית הלימודים הפלסטינית (2022 לספירה), ברור שהיסודות והעקרונות הכלולים במסמך אונסק"ו על שיפור החינוך ותוצאותיו הם למעשה. חלק בלתי נפרד ממסגרת ההתייחסות לתכנית הלימודים הפלסטינית.

השואה והנכבה

זייד שאל: "האם מותר לישראל לדבר על השואה בתכניות הלימודים שלה והאם היא נחשבת לזכותה, בהתחשב בכך שארגון אונסק"ו המליץ ​​להסמיך את החינוך שלה בשש שפות, בעוד שכאשר תכניות הלימודים הפלסטיניות מדברות על הנכבה, זה נחשב להסתה? הוא לא אושר על ידי אונסק"ו והומלץ על חינוכו עד כה, שכן מדובר בקטסטרופה וטרגדיה שפקדה את "העם הפלסטיני", בהתחשב בכך במוסר כפול.

זייד הדגיש כי לפלסטינים יש את הזכות לשפר את הנרטיב ההיסטורי שלהם ולחנך דורות על עברם ללא הסתה נגד אחרים, וכי החינוך הפלסטיני, במיוחד תוכניות הלימודים, נקי לחלוטין מהסתה, וכי הסתה אמיתית היא השפעת הפרות הכיבוש. של כל תחומי החיים הפלסטינים, והחינוך בפרט, בין אם זה בגדה המערבית, כולל מזרח ירושלים, או השמדת החינוך בעזה.

זייד ציין כי רוב מדינות אירופה אינן מאשימות את תוכניות הלימודים הפלסטיניות בהסתה לאלימות, והן חברים המעניקים תמיכה בתחומי חינוך רבים, למעט כמה מדינות שעלולות לנקוט בעמדה מוטה נגד הפלסטינים, אך כשמדובר באיחוד האירופי בכללותו, הטענות לגבי תוכניות הלימודים קשורות למי שאחראי על Take control.

זייד הדגיש כי תכניות הלימודים הפלסטיניות אינן מדברות על מדינת ישראל באופן ישיר, אלא דנות בהיסטוריה הפלסטינית, כלומר לפני 1948 לספירה, וכי תכניות הלימודים מתייחסות לישראל בהקשר של אזכור הסכם אוסלו כשלב בהיסטוריה הפלסטינית. .

זייד הדגיש את זכותם של הפלסטינים לדבר על ההיסטוריה הלאומית שלהם ללא הגבלה, וציין כי תוכניות הלימודים חייבות לשקף את הספציפיות של המדינה והחברה הפלסטינית.

זייד מתח ביקורת על דחייתה של ישראל את המילה "שהידים", והדגיש כי כל מדינה מפארת את גיבוריה וסמליה, ללא קשר לשמה, וזו זכות, בעוד שישראל קוראת לרחובותיה על שם אנשים שהואשמו בטרור ומבוקשים בינלאומיים על הפשעים, מעשי הטבח. , רצח עם, עקירה בכפייה וטיהור אתני שהם ביצעו.

פליטים, זכות השיבה וירושלים הם קבועים פוליטיים בסיסיים בתכנית הלימודים

זייד סבר כי נושאים פלסטיניים בסיסיים, כמו פליטים, זכות השיבה, ירושלים, בירת פלסטין והזכות להגדרה עצמית, הם קבועים וחלק מהותי ומהותי מכל תכנית לימודים פלסטינית, כפי שתכנית הלימודים הפלסטינית היא. עניין ריבוני לאומי פר אקסלנס.

זייד ציין כי תכניות הלימודים הישראליות מלאות בהסתה לאלימות, לפשע וגזענות, ומאמצות את (התנ"ך והתלמוד) להתייחסותן, מחזקות את המיליטריזציה של החינוך בבתי הספר שלה ושוללות את הימין הפלסטיני, המותיר עמוקות. עיוותים במודעות ובזיכרון של תלמידים פלסטינים.

זייד ציין כי כאשר האיחוד האירופי ביקש מחקר אנליטי של תוכניות הלימודים הפלסטיניות, הצד הפלסטיני ביקש ממנו לערוך מחקר השוואתי בין תכנית הלימודים הפלסטינית לישראלית, אך האיחוד דחה בקשה זו מסיבות סובייקטיביות הקשורות למימון.

יש לחפש מימון ללא תנאי

זייד הדגיש כי החינוך הפלסטיני זקוק ליציבות, והסביר שתכניות הלימודים הן הבסיס לחינוך, ולכן עלינו להתקדם לעבר חיפוש מימון ללא תנאי, בין אם ממקורות לאומיים או מחברים של העם הפלסטיני, כדי להימנע מלהפוך בני ערובה למימון כלשהו, ​​וזה לא סביר שיישארו מקורות הכנסה הלאומן הפלסטיני נתון לסליקה או סחיטה ישראלית, במיוחד בתחום החינוך.

באשר לדבר על החזון העתידי לפיתוח תכניות לימודים, הדגיש זייד את ההכרח להכליל את ערכיה ותרבותה של החברה הפלסטינית, העמקת היחסים החוזיים בין האדם לאדמה, והעמקת היחסים המסדירים בין האזרח למדינה. התמקדות בקבועים לאומיים לשרת את תהליך השחרור והפיתוח, ואימוץ גישה מפותחת המבוססת על מיקוד ללומד יש את הזכויות המובטחות בחוק, בנוסף להדגשת הפן המעשי, הניסיוני על בסיס קבוע המסייע לחשיבה ביקורתית ויצירתית. ומטה-קוגניציה, ובמקביל מאמצת את המערכת הפתוחה כך שהחינוך הופך לאקט של שחרור.

זייד הדגיש כי על תוכניות הלימודים לענות על צורכי החברה הפלסטינית ושוק העבודה, ולעמוד ברצונות החינוך והנטיות של התלמידים, בהתאם לסטנדרטים הפלסטיניים של איכות חינוכית ופרטיות.

זייד הצביע על כך שפיתוח תכניות לימודים, על כל פרטיו, תמיד יישאר החלטה לאומית ריבונית, הניתנת לפי מסמכי ההתייחסות לתוכנית הלימודים הלאומית שלנו והמשוב מכל הפלסטינים.

זייד הדגיש כי אין לערוך תיקונים בספרי הלימוד מחוץ לנרטיב ולקבוע הפלסטיני, שכן ישנה מודעות לכך שהזדהות עם לחצים חיצוניים בעניין זה תהווה שקופית עם השלכות לא רצויות. היא תפתח את התיאבון של קבוצות הלחץ להפעיל יותר לחץ לבצע תיקונים גורפים שלא יצילו ולא יהרסו, והיא גם תערער את אמון החברה הפלסטינית במערכת החינוך שלה.

מעקב האיחוד האירופי אחר תכניות הלימודים החינוכיות בישראל

באשר למומחה החינוכי יוסף אבו ראס, אמר: תוכנית הלימודים הפלסטינית אינה כוללת טקסטים מעוררי התלהמות נגד היהודים כדת או כעם, ואינה מפרה את הסטנדרטים הבינלאומיים אליהם מתייחס האיחוד האירופי.

אבו ראס ציין כי תכניות הלימודים בבית הספר הפלסטיניות מבקשות לבנות את הזהות התרבותית והאינטלקטואלית של הפרט הפלסטיני, ותוהה באיזו מידה האיחוד האירופי עוקב אחר תוכניות הלימודים החינוכיות בישראל וכמות הטקסטים המכילים הסתה נגד ערבים, מוסלמים ופלסטינים. , מציין כי נראה שהאיחוד האירופי מאמץ לחלוטין את הנרטיב הישראלי ללא אימות ממנה.

אבו ראס הביע את תדהמתו מהניצול של האיחוד האירופי את הצורך הכספי של הפלסטינים לנהל את ענייניהם הפנימיים והשירותים שלהם, כמו חינוך ובריאות, אחריות הנופלת תחילה על הכיבוש הישראלי, ולאחר מכן על גופים בינלאומיים כמו מדינות האיחוד האירופי. וארצות הברית של אמריקה, שנתנה חסות לתהליך השלום וחתימת הסכמי אוסלו והקמת הרשות הפלסטינית.

אבו ראס קרא לאחד מאמצים פלסטינים מאחורי משרד החינוך בהתמודדות עם הטענות האירופיות, ומאחוריו הישראליות, על תוכנית הלימודים הפלסטינית.

תפקידה של תכנית הלימודים הפלסטינית בבניית אישיות לאומית יעילה

אבו ראס הדגיש כי תכנית הלימודים הפלסטינית היא עניין פנימי שמטרתו לבנות את הזהות הלאומית, הערבית והאסלאמית של האישיות הפלסטינית, והדגיש כי אין לאף אחד זכות להתערב בעניין זה.

אבו ראס קרא להדגיש את הפשעים שביצעו הכיבוש ומתנחליו נגד הפלסטינים, לרבות מעשי טבח ומלחמת ג'נוסייד בגדה המערבית וברצועת עזה, הנחשבים לשטחים פלסטיניים כבושים על פי הסכמי אוסלו והחוק הבינלאומי.

אבו ראס הסביר שהמטרה העיקרית של תכנית הלימודים הפלסטינית היא לבנות אופי לאומי יעיל, שבו לאזרח הפלסטיני יש מוסר טוב וגאווה במולדתו, באומו ובדתו, בנוסף להשתייכותו למדינתו, מחויבותו ל הסדר והחוק, וכיבודו למוסדות המדינה ולסמליה.

אבו ראס הדגיש את הצורך של הפרט הפלסטיני להיות מוסמך להתחרות בתחומים מדעיים באוניברסיטאות מקומיות, אזוריות ובינלאומיות ובשוק העבודה בעתיד.

הקמת מועצת חינוך המופקדת על פיתוח תכניות לימודים

אבו ראס מאמין שהשגת יעדים אלה דורשת מאמצים משולבים של כל הצדדים הפלסטיניים באמצעות הקמת מועצת חינוך, המופקדת על פיתוח תכניות לימודים פלסטיניות בהסכמה עם כל הכוחות והפלגים הפלסטיניים.

אבו ראס הצביע על ההכרח בעדכון מתמיד של תכניות הלימודים כדי לעמוד בקצב ההתפתחויות הקוגניטיביות המהירות ולטפל באובדן החינוכי שהצטבר בחמש השנים האחרונות, באופן שמשרת את האינטרס של העם והעניין הפלסטיני.

אבו ראס הדגיש את ההכרח בהקמת מועצה עצמאית לחינוך הכוללת קבוצת מחנכים מובחרת המייצגת את הפעילויות והפלגים השונים של העם הפלסטיני, ואשר עצמאית ברצונה ובהחלטותיה.

אבו ראס הדגיש את החשיבות של מועצה זו לעקוב אחר כל ענייני משרד החינוך, לרבות תוכניות הלימודים, כדי שהמשרד לא יישאר חשוף לסחיטה מצד סוכנויות מימון זרות או הכיבוש הישראלי.

דחיית פשרות ולחצים הקשורים לתכנית הלימודים הפלסטינית

בתורו, מנהל מרכז Smart U לחינוך והמומחית החינוכית ג'ודאת סייסן הדגיש את החשיבות של דחיית כל עסקה הקשורה לתיקון תכנית הלימודים הפלסטינית, בהתאם לכל לחצים, והדגיש כי תכנית הלימודים היא נדבך מהותי בזהות הלאומית הפלסטינית. , ועליו להישאר חסינים בפני כל לחצים חיצוניים.

סייסן הזהיר שאם הלחצים הללו ייענו, הם לא ייעצרו שם, אלא יגררו בקשות נוספות, מה שמחייב שלא להתמודד עם כל ניסיונות לשנות את תוכניות הלימודים בשום פנים ואופן.

סייסן הדגיש כי החברה האזרחית, על מוסדותיה ודמויותיה הלאומיות והמשפטיות, חייבת להקים תנועה לוחצת ותומכת כדי לדחות כל תיקונים שעלולים להיות מוטלים על תוכנית הלימודים הפלסטינית.

סייסן קרא להרחיב את התנועה הזו לכלול את כל המגזרים, והדגיש את חשיבות התפקיד שמילאה התקשורת בחינוך דעת הקהל לגבי הסכנה שבנסיונות אלה, בנוסף למאמצים הדיפלומטיים שיש לעשות כדי להתמודד עם כל לחץ שמטרתו לתקן את החוק. תוכנית לימודים המבוססת על בקשות ישראליות או בינלאומיות.

הבטחת מימון מקומית כדי למנוע לחצים חיצוניים

סייסן הדגיש כי כל תיקון שעלול להתרחש בתוכנית הלימודים הפלסטינית חייב להיות עקבי עם הקבועים הלאומיים, הדתיים והערכיים של החברה הפלסטינית, אלא הוא צריך לחזק את הקבועים הללו ואת המערכת החברתית והדתית.

סייסן הדגיש כי תוכנית הלימודים אינה רק כלי חינוכי, אלא מרכיב חיוני בשימור הזהות הפלסטינית ובהעמקת השייכות של הדורות הבאים.

סייסן קרא לאנשי עסקים, לארגוני החברה האזרחית, לחברות ולכל המוסדות הפלסטיניים לספק את התמיכה הכספית הדרושה כדי להבטיח את עצמאותה של תוכנית הלימודים הפלסטינית, ולהוציא אותה ממעגל הלחצים והמתחים העלולים לאיים על הלאומיות והערכיות שלה. תוֹכֶן.

סייסן הדגיש כי תמיכה זו נחוצה כדי להבטיח את המשך פיתוחן של תוכניות לימודים בהתאם לשאיפות העם הפלסטיני מבלי להיות כפוף לסחיטה או לתנאי מימון.