על העד והשהיד ידידי היה ניסיון לכתוב ביוגרפיה חלופית של "אינטלקטואל מהפכני".

הוא שם עין על הקהל, בהה בו, התאים את מקומו לאחר שראש הערב עלה על הפודיום, העניק לו מספר תארים ושילב את רגליו על השני כשהקהל מחא כפיים לתארים שלו.

הוא דיבר הרבה וארוך, העליב הכל, בשם האומה, העליב את הפטריוטיות והדגל, וטען שהוא מכיר את הקדושים ומעליב את המהפכה, אז הוא הפך לשומר שלהם.

הוא דיבר הרבה וארוך על הניתוח המדעי שלו של פוליטיקה ומהפכה, ומי שלבש את חולצתו היה מעלה שאלה שהטרידה אותו מאז ילדותו: כמה שדים יש על קצה המחט? האם קצה המחט אפשרי לשדים להיות שכנים עם מלאכים?!
התחביב שלו - בדמיונו בלבד - היה צניחה, והוא דמיין את עצמו קופץ באומץ של לוחם, מזנק, בעוד העולם מסונוור ממה שהוא עושה. ברגע של תדהמה גדולה הוא ישחרר את המטריה שלו שתיפול לחיבוק הקהל, אבל לפתע הוא מדמיין את המטריה לא נפתחת ומקלל את ממציא הכופר שלה.

כאן הוא היה עכשיו בחיבוק הקהל, קפץ ממצנח שאיש לא ידע עליו, סוקר כמה מאמרים ועבודות מחקר על צעירים שמתו, והסביר איך תשוקה מהפכנית ממלאת את החזה, ואיך שנאה הופכת לאבנים. כדורים על מכונת הברזל, אז הוא שקע בעצמו כשנזכר שראה את הצעירים מרחוק היו חומות של משאלות בינו לבינם, אבל הרגל שלו התקשה, אז הוא שם לב לתפקוד שלו מול. הקהל באותו ערב, אז הוא הוריד את רגלו והרים את קולו.

האולם היה הומה חסידים מהפכניים, מעריצים מהפכניים ומצלמות. הוא הביט במצלמה, מדמיין את התמונה שלו בטלוויזיה, איך הוא יופיע מאחורי המצלמה גבר צעיר עם תחבושת על ראשו, ועיניו היו אדומות מהגז שגרם לדמעותיו לפני שעות דמעות בעיניו כשהוא הריח את הגז מרחוק, ורגלו הנוקשה הובילה אותו לאחור, אז הוא הרגיש כעס על האיש הצעיר. הוא החזיר את רגלו על הרגל השנייה מול המצלמה, ואמר: לכל שהיד יש עד, וכל גיבור בוגד ומתרשל, עומדים מאחוריו, וגם העד עומד מאחור, והרגיש את רגלו ואמר: רגלו לא עוזרת לו להיות גיבור, אז הוא הופך להיות גיבור. עד לגבורה, אבל הוא פחדן רשלן שרגלו נשאה אותו אל... היורש, והוא המציא לעצמו את מקצוע התקשורת כדי להסתיר את פגם וחוסר יכולתו מול הגיבור... ידידי... ה שהיד!!!” האולם פרץ במחיאות כפיים, מתפעל מהגילוי המהפכני של שומר הקדושים... וגם העיתונאים מחאו כפיים.

כולם מיהרו לצלם איתו ולהשיג עותק חתום של הספר שלו, אבל הצעיר הזה נשאר עומד מאחורי המצלמה, רגלו לא מצליחה להדביק את הקצב, עיניו בוערות מהגז וכאבים בצידו.

לאחר מספר ימים הוא התארח בתוכנית ערב, והחל לחשוף את "העד" ולפאר את השהיד, ובעיניו, אותו צעיר הופיע אליו, וחייך כי חשב ששמע אותו ועשה לא מעז להגיב, אז מגיש התוכנית קטע את דמיונו וחיוך, והוא שמע אותה אומרת: "קיבלנו עכשיו חדשות דחופות", נסדק קולה כשהיא הסתכלה אל המסך בצער, ואמרה: עמיתנו, צלם העיתונות, נרצחה במהלך... קולה נעלם, והתמונה חדרה לראשו של האורח, כשראה בחור צעיר עם תחבושת מעל ראשו, עיניו אדומות מגז וכדור בחזה. הוא שילב את רגלו על השני, ואמר: הגיבור... השהיד...הוא היה חבר שלי.

הערה: כל דמיון בין הדמות המוזכרת למישהו שאתה מכיר אומר שאתה צריך לייעץ לו לפנות לפסיכיאטר.

................

כולם מיהרו לצלם איתו ולהשיג עותק חתום של הספר שלו, אבל הצעיר הזה נשאר עומד מאחורי המצלמה, רגלו לא מצליחה להדביק את הקצב, עיניו בוערות מהגז וכאבים בצידו.