ארצות הברית מתעקשת כי הסכם הפסקת אש בעזה עומד בפתח, אך דיפלומטים סקפטיים, כך דיווח הוושינגטון פוסט.

גורמים המעורבים בשיחות הפסקת האש בעזה חלוקים בדעתם בנושאים רבים, אך הם החלו למצוא בסיס משותף לפחות בעמדה אחת: ארצות הברית, שחקנית מפתח במשא ומתן, הגזימה עד כמה קרובים הצדדים הלוחמים להגיע להסכם .

בין אם זה היה כדי למנוע מתקפה איראנית על ישראל, ללחוץ על ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו לסיים את המלחמה, או להתפאר בהתקדמות שהושגה במהלך הוועידה הלאומית הדמוקרטית, גורמים אמריקאים התעקשו בשבועות האחרונים שהמשא ומתן מתקדם, תוך התעלמות את ההבדלים העמוקים בין ישראל לישראל וחמאס, לפי גורמים הבקיאים בעניין.

השבוע הודיעה ארצות הברית בפומבי כי ישראל הסכימה להצעת שביתת הנשק של ארה"ב, מהלך שהפתיע את המשא ומתן הישראלי שעדיין לא פתרו מחלוקת בשאלה האם הצבא הישראלי יכול להישאר לאורך גבול מצרים-עזה, מכשול גדול בפני הֶסכֵּם. ההודעה הכעיסה את חמאס, שהניח שההצהרה פירושה שארצות הברית נכנעה לדרישות ישראל, מה שהקשה על המתווכים לשכנע את הקבוצה לחתום על ההצעה.

ראוי לציין כי במשך חודשים ביקשה ארצות הברית להגיע להסכם שיפסיק זמנית את הלחימה ברצועת עזה וישחרר עצורים ישראלים בה. היא הסתמכה על מצרים וקטאר כדי לתווך עם חמאס, ותיארה את המשא ומתן האחרון כהזדמנות האחרונה הטובה ביותר להגיע להסכם.

שאלות לגבי האופטימיות של הציבור האמריקני לגבי השיחות הועלו לראשונה גם לאחר שיחת הבית הלבן עם כתבים, כולל כתב ירושלים, ב-16 באוגוסט, כאשר פקיד בכיר בממשל אמר שמנהלי המשא ומתן יקיימו פגישה בדרג גבוה בעתיד הקרוב. ימים כדי לסיים את העבודה על תוכנית הפסקת האש בחסות ארה"ב שסגרה "כמעט את כל הפערים שנותרו בדיון".

ואז הגיע השבוע ביקורו של מזכיר המדינה האמריקני אנטוני בלינקן בישראל, שיצא מפגישה בת שעות עם נתניהו ביום שני בטענה כי המנהיג הישראלי הסכים להצעה האמריקנית וכי היישום יכול להתחיל ברגע שחמאס יסכים.

ההצעה כוללת הפסקת אש של שישה שבועות, שחרור עשרות בני ערובה ישראלים ועצורים פלסטינים והוצאת הכוחות הישראליים ממרכזי האוכלוסייה העיקריים בעזה. אלא שזמן קצר לאחר עזיבתו של בלינקן, המשיך נתניהו לצאת בהצהרות פומביות הסותרות את ההצעה וחוצות קווים אדומים שהציבו חמאס ושותפת הגישור מצרים.

בפרט אמר נתניהו כי לא יוותר על הנוכחות הצבאית של ישראל לאורך פרוזדור פילדלפיה, אזור חיץ צר שיצרו ישראל ומצרים כדי למנוע הברחות נשק לעזה מחצי האי סיני. חמאס וקהיר אומרים שישראל חייבת לסגת מהאזור.

נתניהו אמר בפגישה שהתקיימה ביום שלישי, "אני לא מוכן לסגת ממסדרון פילדלפיה מול לחצים פנימיים וחיצוניים אם נצא משם, ניחשף ללחץ פוליטי עצום שימנע מאיתנו לחזור לשם. אבל לא יהיה לחץ כזה אם נישאר שם", לפי העיתון.

כשנשאל על הסתירה, אמר בלינקן כי הוא "לא יכול לדבר" להערותיו הפומביות של נתניהו. "אני יכול לדבר רק עם מה ששמעתי ישירות ממנו", אמר בלינקן, וציין כי ראש הממשלה חתם על "תוכנית מפורטת" הכוללת "לוח זמנים מאוד ברור ומיקומים לנסיגה" של כוחות ישראליים מעזה.

בלינקן יצא משוכנע שנתניהו מחויב להצעה, אמר מי שמכיר את הפגישה בישראל, שכמו אחרים נאם בעילום שם כדי לדון בחופשיות בדיפלומטיה רגישה.

האדם אמר כי היה ברור בפגישה כי ראש הממשלה חש לחץ להבטיח את שחרור בני הערובה הישראלים שעדיין מוחזקים בעזה, והוא מודאג מתקפה קרובה מצד איראן או חיזבאללה אם השיחות ייכשלו. הוא אמר לבלינקן שאי אפשר לטפל באף אחד מסדרי העדיפויות הללו ללא הפסקת אש.

תקיפות אוויריות ישראליות בלבנון ביום שישי הרגו לפחות שמונה בני אדם, בהם ילד וכמה לוחמי חיזבאללה, כך דיווחה סוכנות הידיעות הרשמית. חיזבאללה, שמחליף אש כמעט מדי יום עם הצבא הישראלי במשך חודשים, ירה גם הוא מטח רקטות לעבר ישראל. כמה גורמים ישראלים, מצרים וקטארים אומרים שהם אינם שותפים לאמון של בלינקן בנתניהו וחושדים שראש הממשלה מתכוון להמשיך במלחמה - נקודת מבט משותפת לאנליסטים בולטים.

העיתון מצטט את פרנק לוונשטיין, שהיה מנהל מו"מ לענייני ישראל-פלסטינים בתקופת ממשל אובמה, כאומר: "נתניהו היה ברור במשך חודשים שאין לו אינטרס ליישם הסכם הפסקת אש מלא ותלת-שלבי שיסתיים למעשה. המלחמה." "למרות מה שהוא אמר למזכיר בלינקן, ברור יותר ויותר שהוא לא באמת רוצה הפסקת אש זמנית ושחרור החטופים".

המלחמה בעזה החלה ב-7 באוקטובר 2023, כאשר לוחמים בראשות חמאס הסתערו על אזור עוטף עזה, הרגו כ-1,200 בני אדם, בהם 311 חיילים (לפי מקורות ישראלים רשמיים) ולקחו כ-250 אחרים כבני ערובה לישראל מערכה צבאית שהביאה ליותר מ-40,000 פלסטינים נהרגו, לפי משרד הבריאות בעזה, רובם ילדים, נשים וילדים. מאז, רוב 2.1 מיליון תושבי עזה נעקרו מבתיהם, סוכנויות סיוע הזהירו מפני רעב, ומחלות זיהומיות, כולל פוליו, התפשטו, מה שגרם לאומות המאוחדות לקרוא להפסקת אש דחופה כדי להתחיל בחיסונים.

בכירים בשיחות צפויים להיפגש בקהיר בימים הקרובים כדי לנסות לגשר על הפער, ולהפגיש את מנהל ה-CIA ויליאם ברנס; דוד ברנע, ראש סוכנות הביון הישראלית המוסד; ראש המודיעין המצרי עבאס כאמל; וראש ממשלת קטאר, שייח' מוחמד בן עבדול רחמן אל תאני. השיחות בקהיר ביום שישי כללו בכירים אמריקאים, ישראלים ומצרים, אך ההתקדמות הייתה צנועה, לפי דיפלומטים הבקיאים בנושא. פקיד מצרי לשעבר, המכיר את השיחות, אמר כי ישראל הציעה לבנות שמונה מגדלי תצפית לאורך פרוזדור פילדלפיה, ארצות הברית הציעה שני מגדלים, ומצרים סירבה "לגמרי" לבנות אף אחד מהם. דיפלומטים אמרו כי מצרים צפויה לעמוד בעמדתה נגד נוכחות ישראלית בלתי מוגבלת לאורך הגבול.

פקיד מצרי לשעבר שמכיר את השיחות אמר כי "מצרים לעולם לא תסכים" לנוכחות צבאית ישראלית כלשהי לאורך פרוזדור פילדלפיה. הפקיד האחראי על נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי אמר: "כשסיסי מחליט משהו, הוא לעולם לא משתנה".

בעוד שממשל ביידן ממשיך להפגין אמון בנוגע לשיחות, הוא עובד קשה מאחורי הקלעים כדי לנסות להניע את העסקה קדימה. הבית הלבן אמר בהצהרה כי הנשיא ג'ו ביידן שוחח ביום שישי עם מנהיגי מצרים וקטאר "כדי לדון במאמצים דיפלומטיים לסיים הסכם הפסקת אש ולשחרר את בני הערובה".

גם דובר המועצה לביטחון לאומי של הבית הלבן, ג'ון קירבי, אמר ביום שישי כי "לא מדויק" שהשיחות "על סף קריסה". אבל הוא הודה שארצות הברית עדיין צריכה ש"שני הצדדים יתאחדו ויפעלו לקראת יישום".

ראוי לציין שבתוך ממשלת ישראל החלוקה ארוכת השנים בין נתניהו למנהיגי הצבא והביטחון לגבי כדאיות הפסקת האש הפכה פומבית ואלימה יותר. אבל בישראל עדיין צריך פתרון. מנהיגים צבאיים טענו במשך שבועות שהתקפותיהם על חמאס הרסו במידה רבה את יכולתה של הקבוצה ככוח מאורגן, וכי בעוד לוחמי חמאס ימשיכו להופיע כאיומים על המורדים, אין סיבה צבאית למהדרין לעכב את ההסכם.

חברי צוות המשא ומתן הישראלי אמרו בפרטיות כי ראש הממשלה חסם את יכולתם להציע הצעות משמעותיות במהלך מספר סבבי השיחות האחרונים, על פי דיווחים בתקשורת הישראלית. נתניהו מתלונן על כך שמנהלי המשא ומתן, כולל ראש המודיעין שלו, מוכנים מדי להתפשר, ולאחרונה אמר לבעלי בריתו הפוליטיים שהם "מפגינים חולשה", כך לפי ערוץ 12 בישראל.

אבל נתניהו נתון גם ללחץ מצד בעלי בריתו הימניים המרכזיים, שחלקם איימו להפיל את ממשלתו אם ישהה את המלחמה בעזה מוקדם מדי.

בעוד עמדות המשא ומתן שלו אינן פופולריות, מעמדו הפוליטי הציבורי של נתניהו דווקא משתפר. בחודשים האחרונים החלו לעלות מספרי הסקרים שלו - שהידרדרו בגלל זעם הציבור על פיגועי ה-7 באוקטובר.

"נתניהו משחק על הזמן - ומשחק עם ארצות הברית", אמר אהרון דיוויד מילר, מומחה למזרח התיכון שייעץ לממשלים הרפובליקנים והדמוקרטיים. לאחר שארצות הברית כללה דרישות ישראליות חדשות בהצעתה האחרונה, אמר חמאס כי הדבר הפך לבלתי מקובל בהצהרה שבה האשים את הממשל ב"הטיה עיוורת" כלפי ישראל. דיוויד מילר אמר: "ממשל ביידן תקוע במבוי סתום של משא ומתן ללא מוצא".