במשך ימים, המשיכו כוחות הכיבוש הישראלי להדביק אדמות של אזרחים בכפר חרבתא בני חרית', ממערב לרמאללה, כדי לבנות כבישים וליצור תשתית למאחז ההתנחלות "שדה אפרים".

הכיבוש הקים את המאחז "שדה אפרים" ב-2019, לאחר שתפס אלפי דונמים של אדמות אזרחים, "ג'בל אל-רייסן", השייך לכפרים ראס כרכר, חרבתא בני חרית' וכפר נימה.

ב-28 ביוני אישרה ממשלת הכיבוש את הלגליזציה של מאחז שדה אפרים, יחד עם ארבעה מאחזים נוספים בהתנחלויות בגדה המערבית.

חבר מועצת הכפר חרבתא בני חרית', מוחמד דר אלשייח', אמר כי הכפר נתון למתקפה חריפה של הכיבוש ומתנחליו מאז 2018, וציין כי קצב התקיפה הואץ בחודשים האחרונים מאז תחילתה של התוקפנות המקיפה נגד עמנו באוקטובר האחרון.

הוא הוסיף כי הרחבת ההתנחלות החלה לאחר השתלטות הכיבוש על "ג'בל אל-ראיסאן", והגיעה לאזורי "נג'מה" ו"אלדהר", עד שהגיעה כעת לפאתי בתי האזרחים בכפר, מה שמעיד כי הכיבוש פועל לדחפור אדמות, לבנות כבישים להתנחלויות, לכרות עצים ולשנות את תכונותיהם לקראת תפיסת אדמות נוספות.

הוא המשיך כי כוחות הכיבוש והמתנחלים מונעים מאזרחים להגיע לאדמותיהם, והצביע על כך שמספר אזרחים הותקפו והוכו בעת שניסו להגיע לאדמותיהם כדי לעבד אותן ולעבוד עליהן.

בתורו, האזרח עבדול מהדי חליל אמר כי הכיבוש תופס את אדמותיהם בכוח ובאיומי אקדח, והסביר כי האזרחים לא קיבלו כל הודעה, ועבודות הדחפור החלו ללא אזהרה, וציין כי אדמות אלו נטועות בעצי זית והם נחשב למקור פרנסה למשפחות רבות.

מתחילת שנה זו ועד סוף יוני האחרון תפסו רשויות הכיבוש למעלה מ-26 אלף דונם של אדמות אזרחים בשמות שונים (הצהרות קרקעות המדינה, שינוי גבולות שמורות הטבע, צווי הפקעה וצווי תפיסה למטרות צבאיות). ), על פי דו"ח ועדת ההתנגדות לחומה והסדר חצי שנתי.

הדו"ח מצביע על לגליזציה של 11 מאחזים חדשים להתנחלויות, באמצעות החלטות שהוציאה ממשלת הכיבוש, או באמצעות שינוי השפעת ההתנחלויות הסמוכות, או באמצעות אישור תוכניות מבניות, המאיים בתפיסה של אדמות נוספות והגבלות על עוד כפרים פלסטינים ו עיירות לטובת ההתנחלויות והמתיישבים.

פעילות ההתנחלויות הסלימה בגדה המערבית הכבושה מאז תחילת התוקפנות הישראלית על רצועת עזה ב-7 באוקטובר, לפי דו"ח שהוציאה תנועת "שלום עכשיו" הישראלית, העוקבת אחר ההתנחלויות בשטחים הפלסטיניים שנכבשו ב-1967.