"מבול המקדש" מול "מבול אל-אקצא"

מה שקרה אתמול, יום שלישי, ביום השנה למה שמכונה "חורבן בית ראשון", בידיו של מלך בבל נבוכדנאצר, מבחינת עיתוי, גודל וסוג הפלישות, מעיד על כך שישנה איכות התפתחות מסוכנת ממתינה לגורלו של מסגד אל-אקצא, החורגת מסוגיית החלוקה הזמנית והמרחבית, ומבטאת את המדיניות הישראלית. זהו תהליך שיטתי שבו מחולקים תפקידים, ואל תלכו שולל מאמירתו של נתניהו כי הנושא המדיני. הקשור לאל-אקצא הוא בסמכויות ראש הממשלה, ושהוא ישמור על ה"סטטיסטיקה" הקיימת, ואין פרויקטים מיוחדים לשר זה או אחר באל-אקצא, ולבן גביר, שהוביל את ההסתערות הזו, השיב לו באומרו שזה יימשך בפשיטות, וש"עם ישראל" יתפלל בכל המקומות, כולל ב"הר הבית". אנחנו יודעים שלבן גביר לא אכפת מהאזהרות ומהאיומים של נתניהו הוא וסמוטריץ', כנציגי הציונות הלאומית והדתית, ושותפים בממשלת נתניהו, מחזיקים ב"צוואר" של ההחלטה הפוליטית של נתניהו שש פעמים מאז נכנס לתפקיד המשרד לביטחון לאומי, ובהצדקת הפשיטות הללו, הציגה ישראל את אותם הטיעונים והתירוצים, כי היא תשמור על הסטטוס קוו. העיתוי מגיע לאור קריאה אמריקאית - מצרית - לנשיאות קטאר למשא ומתן מחר, חמישי, ונתניהו, ששר ההגנה שלו גלנט אמר כי הוא אחראי לשיבוש עסקת חילופי השבויים, ולדעה זו שותף העיתון האמריקאי " ניו יורק טיימס", שנתניהו מציב תנאים חדשים למשא ומתן, ולכן זה. הפלישה בסדר גודל כזה ובזמן הזה היא מכוונת, וחלק ממדיניות ההסלמה והסיכול של התוכנית להשגת הסכם הפסקת אש ברצועת עזה של נתניהו, ולהשיג את השלמת עסקת חילופי השבויים.

אולי הכותרת של הפלישה הזו היא "חידוש הברית לבניית בית המקדש", ולסיסמתה "מבול המקדש", יש משמעות עמוקה, בכך שהיא אומרת לכוחות ההתנגדות, כשלבו חמאס, המבול של אל. -אקצא, שאמרת כי היא אחת ממטרותיה להגן על אל-אקצא וירושלים אנו אומרים לכם ש"אין ריבונות או שליטה על אל-אקצא מחוץ לריבונות הישראלית".

חדירה חסרת תקדים זו דוחפת את העניינים לעבר רמות ההסלמה הגבוהות ביותר, ובן גביר סבור שמצב ה"מוות" הערבי-אסלאמי וחוסר היכולת של מדינות השיטה הערבית הרשמית שקרסה הוא לא רק בחוסר היכולת לספק תמיכה לעזה. ילדיה, אלא גם לאל-אקצא, מה שמוביל לחוסר יכולת לדבר, כך שמדינות ערב והאסלאם החלו להוקיע ולהוקיע בסתר, וזה מספק לו את ההזדמנות לקבוע עובדות דתיות ומשפטיות חדשות באל-. אקצא.

הפלישה הנרחבת הזו עם מספר גדול מאוד של קיצונים, שהגיעה ל-2,958 קיצונים, שצעקו סיסמאות גזעניות וסיסמאות "עם ישראל חי", תקיעות בשופר, הניפו את דגלי בית המקדש וישראל בחצרות מסגד אל-אקצא, ביצוע הטקסים התלמודיים והמקראיים של השתטחות אפית, והמתנחלים שוכבים על פניהם כסוג הגבוה ביותר של טקסים תלמודיים ותנ"כיים, כמו גם תפילות פומביות, ריקודים ושירה, בליווי פרובוקציות והתקפות על אזרחים פלסטינים וחנויות. בעלים, והתקפות, ובהגנת הצבא והמשטרה, על אותם מתפללים שבאו לקיים את תפילת השחר, מה שמצביע על כך שחדירה זו ובנסיבות מסויימות זו נועדה לספק ציונות יהודית, לאומית וגם דתיים, עם הזדמנות נהדרת לכפות עובדות חדשות באל-אקצא שמשנות את אופייה הדתי, המשפטי וההיסטורי, מעבר לסוגיות של חלוקה זמנית ומרחבית, לספק חיים וקדושה ליהודים במסגד אל-אקצא, כלומר, שותפות במקום, וכדי שיהפוך למסגד אל-אקצא, זה לא מסגד אסלאמי גרידא לחסידי הדת האסלאמית, אלא קדושה אסלאמית-יהודית משותפת בדרך למעבר לצעד הבא בפועל, אשר פועלת לבניית בית המקדש השלישי במקום מסגד השבטים.

הפשיטות על מסגד אלאקצא על ידי קבוצות קיצוניות תלמודיות ותנ"כיות, שמתגברות מאוד, רוצות לחצות את מסגד אל-אקצא מימיו האסלאמי ועד זמנו היהודי, וכל החגים והאירועים הלאומיים היהודיים מנוצלים להשגת מטרה זו. ויש מי שחושב שזה קשור רק להיבט הדתי. זה סותר את האמת, שכן לתהליך תקיעת החצוצרה, כאחד הטקסים של החייאת המקדש המוסרי, יש לא רק מטרה דתית, אלא יש לו גם מטרה דתית. מטרות פוליטיות הקשורות לשליטה, ריבונות ושליטה מבחינה דתית, בחצוצרה תוקעים בשתי הזדמנויות: בראש השנה העברית, ובמה שמכונה "יום כיפור, בעוד שבצד הפוליטי, תוקעים בחצוצרה, ביום השנה של מה שמכונה "יום העצמאות", יום השנה לנכבה של העם הפלסטיני, ועם השבעתו של ראש ממשלה חדש של ישראל, אינדיקציה לשליטה, ריבונות ושליטה, שכן ראש הממשלה הוא ראש המדינה. העמדה הפוליטית הגבוהה ביותר בישראל.

הקבוצות התלמודיות והמקראיות מאמינות שהשלימו את כל הטקסים והגילויים של תחיית המקדש המוסרי, החל מתקיעת שופר ועד לחיקוי קורבנות בעלי החיים של המקדש, שחיטתם באל-אקצא והכנסת קורבנות הצומח של המקדש. של כפות תמרים, עלי ערבה ופירות הדר יבשים, וכניסת הכוהנים בגלימותיהם הלבנות, והכנסת טליתות ועטיפותיה, המגילות השחורות, ביצוע טקסים ותפילות פומביות באל-אקצא. , בנפרד וביחד, וקריאת קטעים מהתורה ומספר הפסחא.

כעת היא רוצה לעבור לשלב מעשי בהקמת בית המקדש השלישי באופן מעשי, וזה מצריך שחיטת אחת מחמש הפרות האדומות שגודלו גנטית במדינת טקסס האמריקאית, במיוחד מאז הגיע לגילה החוקי (שנתיים), ותהליך השחיטה של אותה פרה שהייתה זה יתקיים על ראש הר אל-תור, מול מסגד אל-אקצא, על פיסת אדמה שנתפסה על ידי המתנחלים שם לאור ההתפתחויות המתרחשות, קבוצות אלו נמצאות כעת חושבים לשחוט אותו במסגד אל-אקצא לאחר תהליך השחיטה, גופתה של הפרה תישרף ואפרה יפוזר על המספר הגדול ביותר של רבנים, כדי לעקוף את ההחלטה של הרבנות הראשית, הפתווה של צ'יף הספרדי הרב עובדיה יוסף לא להסתער על הר הבית ולהתפלל שם, ללא מתן טהרה מטומאת המתים לכן, הפרה תישחט ואפרה יתפזר על המספר הגדול ביותר של רבנים בעתיד, לאחר יישום הצעד הזה, נעמוד מול "מבול" של הפשיטות על אל-אקצא, כך ששיעור הפשיטות היומיות יהפוך בין 1,000 ל-1,500 קיצונים, וזה למעשה מעמיד את מסגד אל-אקצא בפני סכנות אמיתיות. , שהיהודים יהיו שותפים במקום, על ידי שליטה בשליש משטחו, כלומר כל אזור המזרח, וכך המשוואה הופכת באל-אקצא, שייח' מוסלמי יש מולו רב יהודי, פלסטיני ילד מולו ילד יהודי, ומתפלל מוסלמי מולו מתפלל יהודי, וסוללים את הדרך לצעד של הקמת בית המקדש השלישי, במקום מסגד כיפת הסלע, בהינתן שאל-אקצא, על פי התלמודי שלהם סיפורי תורה ואגדות, הוא המקום הדתי הקדוש ביותר ליהודים, שהוא הר הבית לכאורה.

אז בן גביר, שיש המתארים אותו כפזיז וקיצוני, מוביל את האזור לסכסוך דתי רחב יריעה שכותרתו אל-אקצא, וכפי שאמר, הוא ימשיך את הפשיטות על אל-אקצה, ויגביר את מספר הפולשים, ולתת להם יותר שליטה, ריבונות ושליטה באל-אקצא, מבלי לשים לב לביקורת של נתניהו, ולאור לפיד, מנהיג מפלגת יש עתיד, ושיחותיו עם מנהיג תנועת ש"ס. אריה דרעי, על מנת לחוקק חוק האוסר על הסתערות על אל-אקצא, בן גביר ושותפיו מהציונות הדתית וממפלגות הימין, על מנת לחסום את הדרך לחשיבה כזו, יפנו ל... מימוש הרעיון שלהם של שחיטת הפרה האדומה, לעקוף את החלטת הרבנות הראשית שלא להסתער על אל-אקצא ללא סעיף הטהרה מ"טומאת המתים".

מדובר בצעדים המאיצים את תהליך הפיצוץ בעיר שבה התנאים קרובים לפיצוץ, לא רק בגלל הפלישות לאל-אקצא, אלא גם בגלל המלחמה המקיפה שמנהלת ישראל נגד העיר ירושלים ותושביה הערבים. , תוך שימוש בכל המנגנון הביטחוני והאזרחי שלה למטרה זו.

בן ע'פיר, שיש המתארים אותו כפזיז וקיצוני, מוביל את האזור לסכסוך דתי רחב שכותרתו הוא אל-אקצא פושטים, ולתת להם יותר שליטה, ריבונות ושליטה באל-אקצא.