כשהוא שותה את דמנו כחלב

כולנו שמענו על המלחמה הארוכה והאכזרית שהתחוללה בעידן הפרה-אסלאמי בין שבטי באנו בכר ותגליב, אשר נודעה כמלחמת "בסוס", על שם ראש המריבה והרוע, אל- בסוס בן מונקיד אל-תמימיה. מלחמה זו הייתה עקב הריגתו של אל-בכרי ג'אסאס בן מורה, ואאל בן רביע אל-תגלאבי, המכונה בהיסטוריה "קולייב". הטאגליביס הונהגו במלחמה זו על ידי אחיו של ההרוג, סאלם בן רביע, המכונה "אל-זעיר סאלם", שסירב לכספי דם ולכל צורות של פיוס עם בני דודיו, והמוטו שלו היה לא להשאיר ילד, אין אישה זקנה, אין אישה בקרב הבקריים. הדחייה הקטגורית הזו של אלזער בתקיפות ובתקיפות של כל תיווך ערבי בנושא פיוס ונתינת דמי דם חוזרת לאותן מילים שאחותו של הנרצח "קולייב" אמרה לו זמן קצר לפני הירצחו, לאחר שפרצה סכסוך. ביניהם בתקופה שבה נשמות היו מלאות שנאה ורושות בין הבאנו בכר לטאגליב המילים הללו השפיעו עליו עמוקות, והן נשאו מסרים של בוז כלפיו והציגו אותו כחסר אונים, חלש ופחדן. במהלך המריבה ההיא, ואיל אמר לאחיו סאלם: "באלוהים, אם נהרגתי, לא הייתי לוקח שום דבר מדמי חוץ מחלב". כלומר, ואיל רצה לבזות את אחיו ולבזות אותו, וזו מטפורה למכירת דם של קרוב משפחה לעניינים של מה בכך, שזה עלבון ועלבון במנהג הערבים דאז...
כל מי שיסתכל על מצבנו בעידן ובזמן אלו, יגלה שדמנו וכבודנו נעשו זולים לאחר שענייני חיינו השתלטו על ידי מי שאינם בני גזענו, גם אם הם לוקחים את שמותינו. הדם שנשפך על ידי אנשי האומה בבוקר ובערב וממזרח למערב אין לו מחיר לשליטינו ומנהיגינו לעניינינו אלא שהם לוקחים אותו ושותים חלב תמורתו, אלא מכרו אותנו בעבור פחות מחלב, ושתה פחות מזה כדם עבורנו.
המשוואה והפרדוקס טמונים בין התקופה ההיא ומנהיגיה, לבין התקופה שלנו ואלו שלקחו אחריות על עניינינו, ש"אלזר סאלם" סירב לקחת חלב בתמורה לדם אחיו כי הוא מגלם אחווה אמיתית, ולחסום. הדרך של כל המחפשים כספי דם בתמורה לא לנקום, הוא אמר במילותיה של ילדה, אחותו של הקליפ "אל-יממה" הצהרה בלתי אפשרית מול כל הבולטים של השבטים הערבים המבקשים למנוע המלחמה כשאמרה: "אני רוצה שאבי חי". היום, אלה שלוקחים אחריות על העניינים שלנו מתעללים בנו בכל דבר, הם לקחו את העם שלהם ואת האומה כאויביהם, ואין אחווה בינם לבין האומה, הם מוכרים אותנו בשווקי העבדים המחירים הנמוכים ביותר והדברים הזולים ביותר.
דרך הישועה שלנו מהמציאות האפלה הזו יכולה להיות רק דרך חזרתנו כגוש יחיד, שנשלט ומטופל על ידי מי שירא אלוהים בתוכו ומרגיש שהם חלק מהעם הזה הוא לא לוקח חלב בתמורה לשלנו שפך דם שלא בצדק ולא בצדק, אלא אומר לכל התוקפים שלנו, ולכל מי ששופך מאיתנו טיפת דם, כפי שאמרו אלו שקדמו לו, ששלטו וטיפלו בנו, למלך הצלבנים: "לא, באלוהים, אישה מוסלמית לעולם לא תפחיד ממך."