שייח' ובישוף...ופלסטין היא הכתובת

נדיר למצוא איש דת, בין אם מוסלמי או נוצרי, שיוצא מחלל המסגד או הכנסייה שלו וחומותיו, כשני מקומות קדושים שבהם הם ממלאים את תפקידם הדתי בהטפה, ייעוץ, הכוונה וקריאה לדבקות. למידות טובות ולמוסר, לאהבה, סובלנות ואחווה, עזרה לעניים ולנזקקים, ותמיכה במדוכאים ונרדפים לשלב את תפקידיהם הדתיים והלאומיים.

זה עניין לא פשוט, שכן יש הגבלות ואיסורים הקשורים לכיבוש, ולשימוש שלו בסמכותו ובסמכויותיו להגבלת אנשי דת.

גם היבטים ושיקולים אישיים ודתיים, מידת השייכות, המודעות וההתמזגות עם דאגותיו וסוגיותיו של העם, והדיכוי, הרדיפה וההפרה הבוטה של הזכויות להן חשוף העם הזה.

לפני שנדון בשיח' איקרימה צברי ובישוף עטאללה חנה, ובתפקידם הדתי, הלאומי, החברתי, המוסרי, הערכי וההומניטרי, יש צורך להסתכל על שני מודלים הדומים לשיח' סברי והבישוף חנה.

חאלב שלחה אלינו את הבישוף קבוצ'י, לוחם ההתנגדות הלאומנית הערבית, בתור הבישוף של ירושלים, והעיר האחות שלה לטקיה שלחה אלינו גם את לוחם ההתנגדות שייח' עז אלדין אלקסאם, מהפכן ולוחם למען פלסטין.

חוסר הצדק, השרירותיות והרדיפה של הכיבוש דחפו את השייח' והבישוף לעזוב את המסגד והכנסייה, כדי לתרגל מאבק, מאבק והתנגדות לצד העם הערבי הפלסטיני שלנו, מאי שיח' אל-קסאם ייפול כקדוש מעונה בג'ונגלים של יאב"ד, ושהבישוף כבוצ'י ימות בגלות כפויה הרחק מירושלים שאהב, ירושלים שפקחה את עיניו למידת העוול והרדיפה שאליהם חשוף עמנו הפלסטיני, ובישוף שגדל עם גאווה וכבוד לא יכולים לצפות ברדיפת עדרו ולשתוק כפי שהוא אמר כשנכנס לירושלים, העם הפלסטיני הפך לנתינים שלי.

השייח' ד"ר איקרימה צברי, ראש המועצה האסלאמית העליונה, מטיף מסגד אל-אקצא ומזכיר הדוכן, כפי שהוא מכונה או מכונה, הוא אחד השייח'ים שהתרחקו מעימות עדתי, למרות הגדולות. לחצים שהיא נחשפה אליהם, כדי לעמוד בלבה, וסוגיית ירושלים, אל-אקצא, המקומות הקדושים והחברה הירושלמית והפלסטינית לא היו השייח' הזה אובססיבי בלבד, אלא קולו נשמע בערבית. והעולם האסלאמי, ובגלל שתרגל דיבור בציבור ועמד לצד המוצבים באל-אקצא, ותמיד דחק באנשים לנסוע אליו כדי להגן עליו מפני פלישות של קיצונים ומתנחלים, בהשתתפות רביהם, חברי הכנסייה שלהם ושרתיהם, כדי להסיר אותה מקדושתה, ולהפוך אותה למקום קדוש לאסלאמי-יהודי, ולאחר מכן לנצל את הנסיבות והזמן המתאימים על מנת לחצות אותה מתקופתה האיסלמית ליהודית שלה. בזמן, ובכל הקרבות בהגנה על אל-אקצא ועל הערביות של ירושלים, אתה מוצא את השייח' איקרימה נוכח ובחזית הזירה, ונושא אל-אקצא והמקומות הקדושים לא היה עיקר עניינו , היא סוגיית העיר הנטבחת מעורק לווריד, והיא נועדה להרוס ולחבל במרקם החברתי והמשפחתי שלה, ולרוקן את נעוריה מתוכנם הלאומי, במסגרת מתקפת הכיבוש השיטתית על עמנו במדינה. עיר, ולפיכך הוא תמיד קרא לאחדות, לכידות ושיתוף פעולה בין כל מרכיבי ומרכיבי החברה, ולנתק את הכביש נגד מעוררי הסכסוך והמחלוקת השבטית והשבטית, והוא לא יעזוב אירוע או פעילות מבלי להיות. נוכח בה והשתתף באופן פעיל, אפילו באירועי חתונה ואבל, פעילויות אלה, אירועים, השתתפות, נאומים, הזמנות ופגישות, והשתתפות הוד מעלתו השייח' על אף גילו המתקדם, הוא היה נתון לשורה של התקפות. עונשים והתנכלויות מצד שירותי הביטחון של הכיבוש ומתנחליו לא עובר כמעט חודש מבלי שזומן למרכז החקירות אל-מסקוביה לחקירה, וניתנות לו פקודות חדשות שמונעות כניסה לאל-אקצא, מונעות נסיעה, מונעות כניסה. לגדה המערבית, או למעצר ולמעצר, והסנקציות והלחצים של הכיבוש על אכרמה, ההסתה נגדו ורדיפת המתנחלים נגדו, כדי לפגוע בחייו, ופרסום פוסטים ופרסומות על ידי. אותם, בדרישה לסילוקו, לגירוש ולמאסרו, לא פסקו, והעניין הגיע לכדי הגבלתו בהיבטי חייו וחייו האישיים, שכן עיריית הכיבוש בירושלים הוציאה צו להרוס את הבניין בו הוא הוציא. מתגורר בשכונת אל-סוואנה - אל-טור, באמתלה של אי רישוי הבניין. קצב הכוונה, ההטרדה וההסתה נגד שייח' איקרימה גבר לאחר דרשת יום השישי באל-אקצא ביום שישי 2/8/2024, בה ספד למנהיג איסמעיל הנייה, שנרצח על ידי ישראל בטהראן ב-31/7/ 2024, מהדוכן מיד לאחר הדרשה, דרש שר הפנים ממשה ארביל להסיר את זהותו של שייח' איקרימה צברי מירושלים, באמתלה של ביצוע "הפרות ביטחון" ו"הפרת אמונים". סעיף 11 א' לחוק הכניסה לישראל מקנה לו זכות לבטל את רישיון לישיבת הקבע בשל מעשה המהווה "בגידה" באמון.

כמו כן, מה שמכונה השר הישראלי לביטחון לאומי דרש להעמיד לדין ולחסל את שייח' איקרימה. בינתיים, ארגונים קיצוניים פתחו במסע הסתה מסיבי נגד השייח' איקרימה, וקראו לתקוף אותו בביתו. הם פרסמו קליפ של ההספד של הנייה באל-אקצא באתרי המדיה החברתית שלהם. לאחר מכן, כתוצאה מההסתה הזו, פשטו משטרת הכיבוש והמודיעין על ביתו באל-סוואנה וחקרו אותו באל-מסקוביה, אך משלא הצליחו להרשיעו, הוציאה המשטרה צו מנהלי שמונע ממנו להיכנס לאל-אקצא. לשבוע, עם אפשרות להארכה בחצי שנה.

אשר לבישוף עטאללה חנה, הבישוף של סבסטיה וכל ארצות הקודש, המגיע מהעיירה רמה שבגליל העליון, הוא אחד המגינים הנמרצים על הערביות של העיר, על קדושותיה ואחדות המרקם החברתי שלה. הוא לוחם עז נגד העדתיות והעדתיות, והוא מאמין שהעם הערבי בעיר, המוסלמים והנוצרים שלה, מאוחדים אותה דאגה, ייעוד ומטרה, ואולי הוא אחת הדמויות הדתיות שהכי קשורות לדאגות והן. נושאים של עמו, כשהוא נוסע ברחבי ארץ ישראל מצפון לדרום כדי לחלוק עם עמו את שמחתם וצערם, ולהשתתף בפעילויות, אירועים, סמינרים, הרצאות, פסטיבלים, מצעדים והפגנות הקשורות לעניינים לאומיים וחברתיים, והוא גם פעיל בחו"ל כדי להסביר את הדאגות והסוגיות של עמו, ואחד המגינים הנמרצים של הערביות של הכנסייה הערבית האורתודוקסית, וקורא לשימור אדמותיה ורכושה בירושלים ובארץ ישראל בכלל.

הבישוף עטאללה חנה, כתוצאה מעמדותיו הפטריוטיות והלאומניות, היה נתון להטרדות רבות ולניסיונות לפגוע בחייו בניסיון כושל להתנקש בחייו על ידי הרעלתו במסגרת סילוק נוכחותו והשפעתו של הבישוף בעיר ירושלים נעשה ניסיון לסלק אותו מהעיר ולמנותו לבישוף של עכו, אך צעד זה תוכנן עבורה, מי שתכננו אותו נסוג ממנו לאור מחאות עממיות נרחבות של פלסטין בכלל היא ראתה בהחלטה זו ניסיון להשתיק את קולו של הבישוף הלאומי הערבי ו"לגמד" את תפקידו, נוכחותו והשפעתו. הבישוף גם דחה החלטה זו, מה שגרם לחלק מהצדדים לשכנע את הבישוף לקבל אותה.

הבישוף עטאללה חנה דוחה את ההיגיון שאומר שערבים נוצרים הם מיעוט וערבים אינם מיעוט במולדתם, שכן הם תמיד עמדו בלב הפרויקט הלאומי הפלסטיני והפרויקט הערבי. הבישוף הערבי עטאללה חנה הוא ביטוי לקול הנוצרי הלבנטיני הערבי שנוכחותו באזור ממוקדת על ידי אמריקה ומעצמות הקולוניאליזם המערבי, שכן הם אלו המשתתפים בעקירת הנוצרים של הלבנט הערבי ממדינותיהם בסוריה. ועיראק, כדי לרוקן את הלבנט הערבי מנוצריה, את מלח הארץ הזו ותושביה הילידים. הבישוף עטאללה חנה, המתגאה בפטריוטיות שלו ובדבקותו בזהותו הלאומית הערבית, מביע את עצבו ודאגתו מהירידה במספר הערבים הנוצרים בירושלים בפרט, ובארץ ישראל בכלל, וסבור כי הגורם הישיר של זהו נוהגי הכיבוש, הפצת הרעלים שלו, וההשתדלות המתמדת שלו לזרוע פילוגים והבדלים בין בני אומה אחת, כולל המאמץ המתמיד שלו להפוך כתות וזהויות ללאומים דמיוניים ומלאכותיים בשיתוף פעולה של כמה מהאנשים. אלה שמשתפים פעולה עם הפרויקטים והתוכניות שלו.

לסיכום, אנו אומרים: הסהר שלנו מעכב את הצלב שלנו, ישוע נביאנו עליו השלום, ומוחמד, יברך אותו ה' ויתן לו שלום, לערביי קהח ואל-אקצא תאום תחיית המתים, ולנו. השייח' ד"ר איקרימה צברי והבישוף הערבי שלנו עטאללה חנה, מאוחדים ומאוחדים על ידי מולדת אחת, מטרה אחת וגורל משותף.

חאלב שלחה אלינו את הבישוף קבוצ'י, לוחם ההתנגדות הלאומנית הערבית, בתור הבישוף של ירושלים, והעיר האחות שלה לטקיה שלחה אלינו גם את לוחם ההתנגדות שייח' עז אלדין אלקסאם, מהפכן ולוחם למען פלסטין.