בנאמנות לעזה ולאסירים ומיקוד ביסוד הזהות הלאומית

פרויקט השחרור הלאומי הפלסטיני, שמטרתו להביס את הפרויקט הקולוניאלי בפלסטין, ולפעול להבשלת כל התנאים והגורמים הדרושים לניצחון זה, לקראת הזכות להגדרה עצמית ועצמאות לאומית, והפלת משטר האפרטהייד, מורכב מ- הפעלת כל היכולות להשגתה, מה שמחייב אותנו להתמודד עם סדרה של אתגרים במצב הנוכחי ברמה הפלסטינית, הערבית והבינלאומית, שיש לסכם על ידי יציבות העמדה הפוליטית הלאומית ההיסטורית, והבנת השינויים הבינלאומיים כיום. להתמקד בהגמוניה האמריקאית ולסיים אותה באמצעות עליית כוחות חדשים הפועלים למען עולם צודק יותר. עם זאת, ארצות הברית, לעומת זאת, וכדי לשמור על ההגמוניה שלה, רוצה להצית מוקדי מתח ומלחמות רבים ולחבר ביניהם באופן שישרת את האינטרסים של מתחמי התעשייה הצבאיים והפיננסיים שלה לאור תנאיה הכלכליים המתדרדרים. היום, והעימות שהיא כופה עם סין ורוסיה מאידך, אפילו באזורנו, באמצעות קונצנזוס והאור הירוק הממשי שניתן לכנופיה של ממשלת הכיבוש הפשיסטי, למרות הצביעות המילולית וההבטחות התעתועות.

ההבנה שמה שעומד בפנינו על אדמת פלסטין הוא פרויקט מורכב, קולוניאלי, מתנחלי-קולוניאלי המייצג הרחבה של השאיפות הקולוניאליות של המערב שיצר על חשבוננו, הבעלים המקוריים של הקרקע, מייצגת. במדיניותו ובטרנספורמציות המרובות שלו מימד של הצורה החדשה של הקולוניאליזם של המתנחלים והשאיפות האימפריאליסטיות של המערב שלא הסתיימו, לא רק במציאות הפלסטינית שלנו, אלא באזורים אחרים בעולם.
בנוסף לכך, נוהג הכיבוש ומדיניותו המרובה המבוססת על שלטון מחיקה, ביטול והדרה של לא-יהודים והעמנו הפלסטיני, ועל מטרותיו המוצהרות שהכיבוש פועל להשגת באמצעות יישום המדיניות. של טיהור אתני, ופשע הנכבה שנמשך עד עכשיו, שמתבצע על ידי אותה אידיאולוגיה ציונית גזענית, ושתיקת המערב, ואפילו שיתוף הפעולה שלו ביישום זה, על ידי הגנה על המדינה הכובשת מפני אחריות ועונש , לספק לו סוגים שונים של נשק, ואף לתת לו את ההצדקה להגן על עצמו, או מה שנקרא מאבק באנטישמיות, שפירושו למעשה הגנה על קיימות הקולוניאליזם הגזעני שלו ועל שיטות העבודה שלו שנחשבו על ידי בית הדין הבינלאומי של רצח עם צדק, פשעים נגד האנושות והמשפט הבינלאומי.
היום, שבת, כשאנו חוגגים סולידריות עם עזה והאסירים, אני חוזר כאן על מה שדיווחתי בעבר על המנהיג הכלוא מרואן ברגותי מול אחת מהפגנות הסולידריות ביוון שחברינו שם קוראים להן כל הזמן. "היסוד של הזהות הלאומית הפלסטינית מיוצג על ידי הדואליות של התנגדות ושחרור, וכל נסיגה באחת משתי הקרנות, או בשתיהן, מוצאת את תרגומיה ברמת הזהות הלאומית הפלסטינית הכוללת, ופותחת את הדרך ל זהות משנה לקידום זה הופך את אחדות הבחירה המיוצגת על ידי ההתנגדות, ואחדות המטרה, למייצגת "חופש ועצמאות לאומית הם מרכיבים מבניים של הזהות הלאומית הפלסטינית".

הגדרת הפרויקט הקולוניאלי שלהם מניחה את המטרה להביסו ולפרק אותו, שכן מרכיביו אינם ולא יהיו שותפים לשלום לאור שקיעת החברות השונות ביניהן לכיוון הימין הגזעני, למרות המשברים שהקהילות היהודיות שלהם. חווה, וגם אין שכן המבקש שיתוף פעולה ליציבות באזור, וקשה לדמיין להגיע להסדר מדיני עם... פרויקט זה הוא לאור האידיאולוגיה של המשטר הקולוניאלי הציוני הגזעני הקיים וחלומותיו, כי זה סותרת את מרכיביה, התייחסויותיה, המתודולוגיה, העקרונות והאינטרסים בהתרחבות ודיכוי עמנו, המיוצגים על ידי התנועה הציונית העולמית, וכליה, אשר כיום אנו רואים את שיטותיהם מתרחבות בבירור לפנינו בעזה, אותה לא עזבו. כל דבר פנימה מבלי להרוס בה משפחה, אלא שהם גרמו לה פצעים וגרמו לה לשכול עם פשעי הג'נוסייד שלהם, ובמחנות של הגדה המערבית וירושלים לקראת התגלמותה של "ממלכת יהודה". אפילו בכל פלסטין, ואפילו מעבר לגבולות באמצעות התנקשויות והפרת ריבונות מדינות, לא רק באזורנו אלא בכל חלקי העולם, בהסכמה עם כוחות הימין הקיצוני והניאו-נאציזם, שהשפעתם הפגיעה גוברת בנו, בכל ערכי האדם, וביציבות העולם.
אנשינו, האוגרים חוויה עשירה ומעשירה בהתנגדות, מאבק ומאבק, ואשר הצליחו לקום ולהתמיד מתחת לאפר הטיהור האתני, הנכבה, התוקפנות, המצור, מעשי הטבח, המעצרים וההתנקשות, ותיעדו. אגדה באיתנות, הישרדות והתנגדות, ראויה לתנועה לאומית אחת ומאוחדת בראשות הארגון לשחרור פלסטין, ומערכת פוליטית יעילה ודמוקרטית יש לו שיח של שחרור וקידמה לאומי. עמנו הפלסטיני, במולדת ובגלות בפזורה, יישאר השומר ויוצר עתידו של הפרויקט הלאומי, וימשיך במאבקו, במאבקו ובהתנגדותו המקיפה להביס את המשטר הקולוניאלי, ולהשגת שחרור, חירות ו לחזור בהתאם להחלטה 194 של האו"ם, כבוד, צדק ועצמאות לאומית, לאחר הבסת הכיבוש והבסה של השיטה הציונית האפרטהייד-קולוניאלית. זו הדרך לשלום, ולא חייב להיות לזה מחיר, שעל עמנו לשלם היום בדם, עקירה בכפייה ועקירה שנכפתה על ידי כנופיות של כוחות כיבוש ומתנחלים, בתמיכת ספינות מלחמה אמריקאיות במזרח הים התיכון, ובסיסים אמריקאים הפרוסים באזור, בנוסף לכוחות הנוספים שישלח הממשל האמריקני, לפי מה שביידן הבטיח אתמול לנתניהו שוב.
כאן, ובעמידתנו לצידם ובכעסנו בשמם, יש לזכור את מסמך הפיוס הלאומי אליו הגיעו מנהיגי האסירים הגיבורים בבתי המעצר במאי 2006, בשל חשיבותו וצרכיו הדחופים, המחייבים היום. היישום של מה שהוסכם בבייג'ין בפגישה הלאומית האחרונה, מתוך נאמנות אליהם ולכל האסירים שכיום נתונים למה שנורא יותר ממה שהמוח האנושי יכול לדמיין, כולל חידושים של עינויים ורצח בכוונה תחילה.
כיום, האזור, ואולי אפילו רחב יותר, עומד על חבית אבקה, כמו שאומרים. חממות המתח כבר קיימות, והאיומים והפחדים הם הדדיים. לפי ההיגיון לא מניחים שמישהו יקבל מכה כואבת ויתעלם ממנה מסיבות שונות. התנועה הציונית העולמית, על כל מרכיביה ומערכותיה הקולוניאליות, גרמה לכך שהמצב עומד בפני הסלמה מסוימת ומתמודד עם משוואות שאולי לא נראות קלות לגישור או להתגבר עליהן, שעלולות להוביל לפיצוץ האזור או להסכם גדול המסתמך על מיקוח לשימור הנשמה והעצמי. אנו ממתינים לימים או השעות הקרובים להצהרה ברורה יותר.