ישראל וגבולות האש

מה עבר בראשו של בנימין נתניהו במטוס שהחזיר אותו מהטיול האמריקאי?

מה שהוא הגיע למסקנה נוגע לאזור כולו, כי זה ישפיע על החלטות ממשלתו הן בחזית לבנון והן בחזית עזה. האם הוא הגיע למסקנה שהוא החזיר את המטריה האמריקנית שלו באמצעות הפגישות שערך עם ג'ו ביידן, קמאלה האריס ודונלד טראמפ, למרות התצפיות והפערים?

האם נתניהו מאמין שיש לו מנדט להמשיך במלחמות, למרות הסתייגות כאן והערה שם? האם הוא מאמין שהחודשים בין לידתו של הנשיא האמריקני החדש הם הזדמנות להשלים את ה"משימה" שהציב בעזה? האם הוא מתאר לעצמו שמה שקרה ביישוב מג'דל שמס בגולן הכבוש נותן לו הזדמנות לבצע "משימה" דומה בחזית עם לבנון?

חברי הקונגרס נתנו מחיאות כפיים ארוכות למבקר הישראלי שמחזיק כעת בשיא הפנייה אליהם. אבל מספר המושבים הפנויים לא היה קטן. יתרה מכך, האריס, המתמודד על הבית הלבן, לא הרגיש צורך להקשיב לביקורת של ראש ממשלת ישראל. האם המבקר הגיע למסקנה שאמריקה השתנתה אפילו במעט? וכי מה שקרה ברחובות ובאוניברסיטאות אינו חולף, ושעידן ההרשאה הקטגורית והפתוחה אינו מובטח עוד כפי שהיה?

קשה לחזות מה עבר בראשו של נתניהו. יש חשש שמה שקרה במג'דל שמס ייחשב להזדמנות של פעם בחיים להעביר את מראות עזה לארץ לבנון, ולפחות לרצועת הגבול הסמוכה לישראל. יש חשש שזו הזדמנות להילחם בקרב החזרת מאה אלף ישראלים להתנחלויות ולכפרים שעזבו כתוצאה מ"מלחמת הכיבוש" שפתח "חיזבאללה" בעקבות "אל-אקצה". הצפה."

נתניהו יודע שעידן מלחמות הברקים הסתיים לנצח. ישראל לא יכולה עוד להכריז על סיום המלחמה על סמך מכה אנושה. אופי הלוחמים השתנה ואופי המלחמות השתנה. הוא גם יודע שחזית לבנון הייתה ועודנה מסוכנת יותר מחזית עזה. לחיזבאללה יש פעמים רבות את הארסנל שהופיע בידי חמאס. הוא גם יודע שקו המגע עם חיזבאללה הוא, לעומק, קו מגע עם איראן עצמה. טהראן לא יכולה לסבול שהמפלגה נחשפת למה שחמאס נחשף אליו. קווי המפלגה פתוחים מדרום לבנון לטהרן. שיתוף המפות שתרמו לתמיכה בחמאס יוכפל בכל הנוגע למפלגה.

בחודשים האחרונים שמעו הלבנונים איומים ישראלים מטרידים. יש מי שאישרו את יכולתה של ישראל להעביר את מצוקות עזה לביירות. יש מי שדיברו על היכולת של הצבא הישראלי להחזיר את לבנון לתקופת האבן. האיומים לא הביאו להסרת העימות מ"כללי ההתקשרות", שנמשך עשרה חודשים, למעט הפרות מוגבלות. וושינגטון הצליחה לחייב את ישראל להימנע מלגרום למלחמה אזורית רחבה.

תקרית מג'דל שמס סיפקה לקיצוניים בממשלת ישראל עילה לדרוש מנתניהו לפתוח במלחמה כוללת נגד לבנון. הטירוף הגיע לכדי קריאה לשריפת ביירות. עלו קולות של עקורים מצפון ישראל, המאשימים את נתניהו בהתרשלות לגבי גורלם. אחרים דיברו על כך שישראל הופכת למדינה לא בטוחה, כשחלק מאזרחיה מגששים בלוחות שלהם, מחפשים מדינות אחרות וסימנים של "הגירה הפוכה".

מלחמה גלויה בחזית לבנון, אם תפרוץ, לא תהיה פיקניק לישראל. בחודשים האחרונים הציג חיזבאללה דגמים של הארסנל שלו ששונים מאוד ממה שהיה לו במלחמה ב-2006, לעומת זאת, ישראל ניצלה את עליונותה הטכנולוגית כדי להרוג מאות מלוחמי המפלגה. זה לא יהיה תענוג לישראל מבחינה ביטחונית וכלכלית, אבל זה יהיה אסון ללבנון.

לא מוגזם לומר שלבנון חלשה בכל הרמות. מוסדותיה רעועים. הלבנונים רגילים לארמון נשיאותי פנוי, לפרלמנט כמעט לא מתפקד ולממשלה שסועה. הלבנונים חלוקים בהרבה דברים, כולל "מלחמת ההתעסקות", בעוד הלחם קשה מבעבר והרצון להגירה עדיפות על כל השאר.

מדינת לבנון היא כבר לא שחקן רציני, לא בדרום ולא בביירות. חלק ניכר מהלבנונים נוטים להאמין שלבנון נדחקה לתפקיד אזורי מעבר ליכולתה, וכי היא לא הצליחה בחודשים האחרונים לנקוט במדיניות של צמצום סיכונים כמו זו שגוררת סוריה. רבים מאמינים שאם מלחמת עזה גדולה יותר מעזה, אז כל מלחמה רחבת היקף בלבנון תהיה הרבה יותר גדולה מלבנון.

מה עבר בראשו של נתניהו במטוס שהחזיר אותו אתמול לישראל? האם הוא מרוצה מיציאת תקיפה שמציתה אש יוצאת דופן ומוגבלת, בדומה למה שעשה עם החות'ים, או שמא הוא סבור שישראל לא יכולה להתקיים במקביל עם הארסנל של חיזבאללה השוכן בסמוך לגבולותיה? הקריאות לפעולה נגד לבנון אינן מוגבלות למחנה שלה. באופוזיציה נשמעים קולות הקוראים לנקמה במפלגה ובלבנון.

הימים הקרובים יראו אם אמריקה, שהפסידה בין האריס לטראמפ, עדיין מסוגלת להגן על החלטתה הקודמת למנוע גלישה למלחמה אזורית. היא תראה האם היא יכולה להאיץ את מועד כיבוי השריפה בעזה, ובתקווה שזה יוביל לכיבוי מלחמות ההתעסקות שפרצו ממפות רבות? כיבוי האש מצריך "טנגו" מורכב בין אמריקה לאיראן האם האחרונה מוכנה לסייע בשליטה בשריפות, באיזה אופן ובאיזה מחיר?

מלחמה גלויה בחזית לבנון, אם תפרוץ, לא תהיה פיקניק לישראל. בחודשים האחרונים הציג חיזבאללה דגמים של הארסנל שלו ששונים כעת מאוד ממה שהיה לו במלחמת 2006.