אוניברסיטאות ציבוריות: צורך וצורך

מר דר. דיראר עליאן
נשיא אוניברסיטת שכם לחינוך מקצועי וטכני

לממשלות לאורך ההיסטוריה היו שלוש משימות ותפקידים בסיסיים שהן מבקשות להשיג: ביטחון, בריאות וחינוך, וכל דבר פחות מזה הוא נצר של המשימות הללו מרכיבים אחרים של המדינה. ביטחון, למשל, כולל את כל סוגי הביטחון ונגזרותיו, לרבות ביטחון תזונתי, ביטוח לאומי, הגנה על נפשות ורכוש וכו'. החינוך, הן כללי, גבוה והן אוניברסיטאי, הוא בראש ובראשונה משימתה של הממשלה, השואפת לספק חינוך לחברה. על פי החוק והתקנות, לכל אחד יש את הזכות לקבל השכלה הולמת ובמחיר סביר, ללא אפליה על בסיס יכולות פיננסיות התקדמות החברה קשורה כולה לאפשר ליכולות ולמוחות להשתתף ולתרום לבניית האומה, והחשוב ביותר. אבן היסוד לכך היא לאפשר להם לקבל השכלה אוניברסיטאית בכבוד ובשוויון. מערכת החינוך האוניברסיטאית הפלסטינית נבדלת ממדינות אחרות בנוכחותן של שלושה סוגים של אוניברסיטאות. יש אוניברסיטאות ציבוריות, פרטיות וממשלתיות. בעולם יש שני סוגים של אוניברסיטאות: ממשלתית או פרטית, למטרות רווח או ללא כוונת רווח. האוניברסיטה הציבורית הייתה פרי מאמציהם של מיטב אנשי האומה שקראו להקמת אוניברסיטאות ציבוריות בתקופת הכיבוש הישראלי, שיהוו בסיס להשכלה, התנגדות והפצת התרבות הלאומית לארגון לשחרור פלסטין, ואוניברסיטאות אלו מומנו על ידי מענקים, תרומות ודמי סטודנטים. לגבי האוניברסיטאות הפרטיות, הן האוניברסיטאות שצמחו מחברות השקעות פרטיות, וההשקעה בחינוך הפכה לדרך לרווחים. באשר לאוניברסיטאות ציבוריות, הן הופיעו מאוחר בהקמת הרשות הלאומית הפלסטינית. סוג זה של אוניברסיטאות ממומן על ידי הממשלה ומשלם המסים הפלסטיני, ומשיג את החזון והאסטרטגיה של הממשלה בחינוך ופיתוח תכניות והתמחויות המשקפות את שאיפות הממשלה לצמצם את האבטלה וליצור יותר הזדמנויות תעסוקה, וכן לספק חינוך נגיש לעניים. קבוצות ובעלי הכנסה מוגבלת. חובתה של האוניברסיטה הציבורית לספק השכלה בתעריפים נמוכים כמעט מכיוון שכל המימון שלה מגיע מהממשלה. ישנם כיבודים, מענקים והנחות לקבוצות רבות בחברה שאינן מצליחות להשיג השכלה באוניברסיטאות ציבוריות או פרטיות בשל מוגבלות. הכנסה, ולכן תפקידה של הממשלה לספק להם חינוך. האוניברסיטה הציבורית קשורה מינהלית ופיננסית לממשלה, והממשלה היא המפקחת על כל פרטיה וניהולה, לרבות מינוי חבר הנאמנים ונשיאו, בצו נשיאותי שיוציא ראש המדינה בהמלצת הממשלה. . מינוי חברי סגל והקמת תשתיות, לרבות מבנים, מעבדות ומתקנים, בשונה מאוניברסיטאות ציבוריות ופרטיות. באוניברסיטה ציבורית, חבר הנאמנים שלה ממונה על ידי ידועים בציבור, וחבר הנאמנים ממנה את נשיא האוניברסיטה. באשר לאוניברסיטה הציבורית, בתקציב הכללי של המדינה מוקצות לה הקצאות למימוש חזונה ואסטרטגיה מכיוון שאין לה סמכות כממשלה על אוניברסיטאות ציבוריות ופרטיות. למשל, בירדן יש שני סוגים של אוניברסיטאות. אוניברסיטאות ציבוריות המקושרות לממשלה לצורך מימון, ניהול ופיקוח, ואוניברסיטאות פרטיות בבעלות חברות ובפיקוח של דירקטוריונים, הממנים את מועצות הנאמנים והמנהלים שלהן, הוקמו תחילה בירדן, משום שהן הכרח למרכיבים של המדינה הירדנית האוניברסיטה של ירדן הוקמה בצו מלכותי בשנת 1962, ואחריה הוקמה אוניברסיטה ממשלתית נוספת בכל מחוז. אוניברסיטת אהליה עמאן כאשר קיבלה רישיון, היא נדרשה לבחון את הניסיון והסטנדרטים של האוניברסיטה הציבורית כדי להעביר את הניסיון ולספק את דרישות התהליך החינוכי לקראת קבלת הסמכה כללית לאוניברסיטה, ולאחר מכן באוניברסיטאות פרטיות לאחר. זֶה. המצב בארץ ישראל שונה בתכלית בתחילת שנות השבעים הוקמו אוניברסיטאות ציבוריות, הראשונה שבהן הייתה אוניברסיטת בירצייט ב-1972, ואחריה אוניברסיטאות ציבוריות אחרות ואוניברסיטאות פרטיות לאחר שנת 2000. באשר לאוניברסיטה הציבורית, האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה הייתה האוניברסיטה הטכנית הפלסטינית, כדורי, אשר נוסדה בשנת 1930 כבית ספר חקלאי ולאחר מכן התפתחה למכון חקלאי עד ששודרה לאוניברסיטה בשנת 2007. בשנת 2020 החליטה הממשלה הפלסטינית השמונה עשרה על הקמת אוניברסיטה ממשלתית נוספת, אוניברסיטת שכם לחינוך מקצועי וטכני, בשל הצורך והצורך הדחוף בהתמחויות מקצועיות וטכניות, במיוחד לאחר המצב הפוליטי של סגירות ומניעת עובדים פלסטינים. מעבודה בישראל, שיעורי אבטלה גבוהים והצורך ליצור יותר הזדמנויות עבודה אוניברסיטת שכם היוותה השראה לחוויות בינלאומיות, במיוחד גרמניות.
תפקידה של האוניברסיטה הציבורית הוא לספק את כל סוגי ההשכלה וההתמחויות לקבוצות עניות שאינן יכולות לעמוד בעלות ההשכלה באוניברסיטאות ציבוריות ופרטיות. זה מביא למספר דברים:
ראשית: ביטוח לאומי על ידי מתן הזדמנויות שוות למוחות ללא קשר ליכולות החומריות.
שנית: מתן אפשרות למדינה לבצע תכנון חינוכי באמצעות תכניות ומקצועות המאושרים באוניברסיטאות ציבוריות ובביקורות קבועות.
שלישית: מתן השכלה אוניברסיטאית בכל המקומות הגיאוגרפיים.
רביעית: שימוש בהשכלה אוניברסיטאית ככלי לתכנון גיאוגרפי על ידי הקמת אוניברסיטאות באזורי שוליים כדי להעצים את המציאות הכלכלית שלהן.
חמישית: קידום חילופים מדעיים בינלאומיים באמצעות מלגות ומענקים הדדיים, שכן מענקים אלו נמצאים באוניברסיטאות ציבוריות.
שישית: משיכת כישורים בינלאומיים למחקר ופיתוח מדעיים באמצעות מענקים למחקר מדעי, כפי שנעשה בעולם.
שביעית: מתן אפשרות לשיתוף פעולה בינלאומי ומשיכת תמיכה בינלאומית לתוכניות האוניברסיטאות הממשלתיות, שכן הן כלי ליישום תוכניות רפורמות וממשל ממשלתיות.
ראוי להזכיר כי האוניברסיטאות הציבוריות אינן תחליף לאוניברסיטאות פרטיות ופרטיות, אלא מבנה מחדש של מערכת החינוך הפלסטינית, שבה הסטודנט בוחר בין אוניברסיטאות שונות לפי התכניות בהן הוא מעוניין להירשם, ובהתאם ליכולותיו הכלכליות. .
גם להשקעה באוניברסיטאות ציבוריות יש חשיבות כלכלית רבה, לאור חוסר יכולתן של האוניברסיטאות הקיימות לקלוט את מספר בוגרי התיכון, המספר הרב של אנשים שיוצאים ללימודים בחו"ל והעלויות הכלכליות הישירות והעקיפות שלהם.