מדוע ישראלים יהודים כל כך רגישים לגבי "הדרכונים האלטרנטיביים" שלהם?!

אין ספק ש-7 באוקטובר 2023 היה נקודת מפנה חשובה בסכסוך הישראלי-פלסטיני, שכן האזור היה עד להסלמה חסרת תקדים באירועים לאחר מלחמת ישראל ברצועת עזה, ולאחר שתקיפות ההתנגדות הפכו תכופות וכואבות כואבות את כל ישראל. כמו כן, יום זה - בין היתר מהותי - סימן את תחילתו של תהליך הפוך של הגירה יהודית (יותר מחצי מיליון, לפי מקורות מהימנים) מהמדינה הכובשת, בחיפוש אחר ביטחון ויציבות, כתוצאה מהתגברות התחושות. של חרדה וחוסר יציבות ביניהם, כתוצאה מהתמוטטות הסיבות ליציבות המבוססות על ביטחון וכלכלה.

אחת הסיבות הבולטות להגירה שלילית היא הדאגה הביטחונית של יהודים ישראלים - במיוחד בערים המעורבות ובערים הגבוליות - שבהן החריף החשש שלהם מהתקפות אפשריות לאור העימותים והאבידות הישראליות המתגברות, מה שגרם להם לחשוב לעומק על עתיד וביטחון משפחותיהם. זאת בנוסף להידרדרות הכלכלית שישראל הייתה עדה לה, שכן הכלכלות המקומיות נפגעו מאוד, חברות רבות סגרו את שעריהן, ושיעורי האבטלה עלו, מה שהחריף את הלחצים בחיי היום-יום שלהן, שהלכו והתקשו. בהקשר זה ראוי לציין במיוחד את הגירת ההשקעות והמשקיעים, בעיקר במגזר הטכנולוגיה המתקדמת, הנחשב לבסיס המבנה הכלכלי הישראלי.

במישור אחר, מצב חוסר היציבות הפוליטי העמיק בשל העובדה שהמפלגות הפוליטיות בישראל שונות בעמדותיהן, בשליטת הימין הקיצוני על מנופי הכוח ואימוץ מדיניות גזענית קיצונית שהרחיקה כל אופקים לשלום, שהגביר את מצב הבלבול והחמיר את המצב! כמובן, התקווה של יהודים ישראלים אלה לעתיד טוב יותר והרגשתם שחיים במדינות אחרות עשויות לספק להם ולמשפחותיהם הזדמנויות טובות יותר לחיות היו מניעים חשובים, בנוסף לנבואות המפחידות שהועברו על מותם הקרוב, במיוחד לאחר שנחלשה יכולת הצבא והמודיעין הישראלי להגן עליהם לאחר שהצבא הישראלי איבד את יכולת ההרתעה ה"אגדית", וסימני שבריריות ברורים הופיעו במבנה שלו בתוך חגורה עוינת המהווה - כלשונם - ". איום קיומי"!

לאחר 7 באוקטובר 2023 נעקרו גם הישראלים כתוצאה מנפילת טילי התנגדות וכלי נשק אחרים (בין אם מחזית לבנון ואם מרצועת עזה וגם מהגדה המערבית) - מונח שתמיד היה היה קשור לפלסטינים וערבים במקומות שנפגעו מהתקפות ישראליות. הרשויות הישראליות אישרו כי כ(500) אלף יהודים נעקרו בתוך ישראל, והם במקור מתנחלים-קולוניסטים/עולים, בעוד העיר שדרות פונתה לחלוטין, שהיא עיר הכוללת כ-20 אלף מתנחלים/מתנחלים. וגם התנחלויות/מושבות סמוכות פונו מהגבול הצפוני עם לבנון ומ"עוטף רצועת עזה", מה שמעיד על השקר של רעיון הביטחון והיציבות, ונותן רושם של הישראלים מה עלול להתפתח. לצאת להיות בעתיד.

מה שאנו רואים כעת, עם חומרת האירועים והפיצולים החברתיים לפני ואחרי "מבול אל-אקצא", לפחות מחצית מהקהילה היהודית בישראל החלה להעריך מחדש את זהותם כישראלים ולהעריך את הציונות. מדינה כ"המקלט הבטוח הנצחי וארץ החלב והדבש". הם ראו שהמדיניות הנוכחית והמעוגנת למחצה בישראל אינה משקפת את הערכים, העקרונות והאמונות שלהם, ואינה מספקת להם ביטחון ובטיחות, ולכן הם החלו לבדוק את הדרכונים החלופיים שנרכשו מתוקף אזרחותם המקורית הישנה, ​​או אלה שהם השיגו מאוחר יותר. ואילו "הפרויקט הישראלי" כולו, על ממדיו הדתיים, ההיסטוריים, הכלכליים והביטחוניים, אינו אטרקטיבי יותר ואינו מהווה עוד גורם אטרקטיבי עבורם להישארותם; כי כל ישראל צפויה להיכנס לוואקום. אין ביטחון, יציבות או שגשוג, ורוב העוזבים כבר לא חושבים על השיבה, מה שפוגע עמוקות בתורה הציונית, המבוססת על אלמנט ההחלפה, הקולוניזציה והיציבות, ועידוד הגירה מסיבית לארץ. "ארץ מובטחת", שתמיד הייתה אובססיה של הסוכנות היהודית מאז הקמתה ב-1922. בכל זאת!