החלטת הכנסת לדחות את המדינה הפלסטינית... עשויה להיות מזיקה ומועילה

הכנסת אישרה ביום חמישי הצעת החלטה הדוחה הקמת מדינה פלסטינית, לאחר ההחלטה שקיבלה בפברואר האחרון לדחות את ההכרה הבינלאומית, שהיא כינתה "חד צדדית", במדינה הפלסטינית.

בהחלטה נכתב כי הכנסת מתנגדת נחרצות להקמת מדינה פלסטינית ממערב לירדן, וסבורה כי "הקמת מדינה פלסטינית בלב מה שהיא כינתה 'ארץ ישראל' תהווה איום קיומי על המדינה של ישראל ואזרחיה, ויוביל להנצחת הסכסוך הישראלי-פלסטיני ולערער את היציבות באזור".

ההחלטה הישראלית משקפת את מידת היוהרה והיהירות אליה הגיעו הפוליטיקאים של המדינה הכובשת, ומאחוריהם פלח גדול בחברה הישראלית שלקחה את הימין ככיוון, הקיצוניות כהתנהגות והתיישבות ו לגזול זכויות של אחרים כגישה אידיאולוגית זה עולה בקנה אחד עם סקר דעת קהל שנערך לאחרונה על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה בעקבות הודעתו של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן כי הוא מעביר תוכנית להכיר במדינה פלסטינית, בשילוב עם דיונים בין הממשלה. של המדינה הכובשת והפרלמנט שלה, לגבי כל הסדר מדיני עם הפלסטינים, שכן התוצאות הראו כי 63% מהיהודים הישראלים מתנגדים להקמת מדינה פלסטינית עצמאית בגבולות 1967, בעוד ש-71.5% מאמינים ש% מה שהם תיארו כ" הטרור" יישאר כפי שהוא, ואף יתחזק אם תוקם מדינה פלסטינית.

החלטה זו משקפת גם קונצנזוס ישראלי על המשך התוקפנות האכזרית שהשפיעה על אנשים, אבן ואדמה ברצועת עזה, בגדה המערבית ובירושלים, וחשוב מכך, ההחלטה משקפת אתגר לקהילה הבינלאומית, ואת ההיקף של הרשמית, ומאחוריה, הזלזול העממי הישראלי במשפט הבינלאומי, החלטות לגיטימציה בינלאומיות והסכמי שלום שנחתמו על ידי המדינה הכובשת ומדינות ערב, בראשות הרפובליקה הערבית של מצרים, המאשרת את הדוקטרינה הציונית המבוססת על זלזול וזלזול ליותר ממיליארד ערבים ומוסלמים ההחלטה גם מחזקת את החזון הישראלי לפתרון ולסיום הסכסוך הנמשך כבר כ-76 שנים, שמתבסס על התייחסות לתושבי הארץ המקוריים כתושבים ללא זכויות. זכרו, כל פעולה שהם ינקטו הפוגעים בעקרונות תושבות זו, תינקטנה נגדם, עד לרבות ביטול תושבות וגירוש מחוץ לגבולות!
ההחלטה הישראלית עשויה לחול על הפתגם הנפוץ "אדון הנזק מועיל", שכן היא חשפה לחלוטין את פניה האמיתיות של המדינה הכובשת ואת מגמת הימין הקיצוני המובילה אותה במדיניותה עם שכנותיה ושאר המדינות. הקהילה הבינלאומית, שצריכה להוות מוטיבציה תחילה לפלסטינים, ואחר כך לעולם הערבי והאסלאמי ולשאר הקטבים העולמיים לפקוח את עיניהם ולהתעורר מהתרדמה שבה הם שקועים, וללמוד את האמת על. המדינה הנוכלת והפורעת חוק הזו, ומתחילים לחשוף אותה ולחשוף את השיטות האכזריות שלה שמפרות את כל החוקים, המנהגים האוניברסליים והחוקים האלוהיים.

חשוב מכך, לאחר ההחלטה הישראלית, התמונה חייבת להיות ברורה לפלסטינים, שכן היא גוזלת את התירוצים מכל הפלסטינים להמשיך בפילוג והלחימה על סמכות שנמצאת על סף תהום להסכמי אוסלו שכובלים אותם להפוך למפלצת וחסרת משמעות מה שעליהם ללמוד תחילה ברצינות מעשית נסיגת ההכרה בישראל, בשילוב עם פעילות דיפלומטית בלתי נלאית, ובתיאום עם דיפלומטיה ערבית ואיסלאמית ומדינות הדוגלות בזכויות הפלסטיניות, כדי לצור על המדינה הכובשת. הלגיטימיות שלה, ולחשוף את שיטותיה הגזעניות המבוססות על הרג, הרס, התנערות ושלילת זכויות של אחרים, עד לאיום יחד עם פעולה בעת הצורך, לגרש את ישראל היא אחת מהמדינות הפוליטיות, המשפטיות, החברתיות, הכלכליות הבינלאומיות, ומוסדות מסחריים וכו', ופועלת להפעיל ולהאיץ את ההחלטות והנהלים של בתי המשפט הבינלאומיים והפליליים כמנוף משפטי במצור על המדינה הכובשת ובעלת בריתה הגדולה, ארה"ב, במיוחד שההחלטה הישראלית היא אינדיקטור ברור. עבור המדינות הערביות שקיבלו, או אלה שמחכות, עם מציאות השלום שהמדינה הכובשת רוצה, וזה יהווה מחסום לנורמליזציה נוספת כי היא שוללת זכויות, לא רק פלסטינית, אלא גם ערבית. .

מכאן ניתן לומר שנושא הנסיגה מההכרה הפלסטינית בישראל חייב להוות תמריץ ומחזק את האחדות הלאומית, ולסלול את הדרך להצלחה למפגש עם סין, בו ייפגשו כל הפלגים הפלסטיניים, בראשות הפתח. ותנועות חמאס, ודוחפים לפעולה אחידה שתהיה חזקה יותר בהתמודדות עם הפרויקט הציוני, ובמקביל בעצמה מגבילה את הרחבתו לעומק הערבי, שכן מדינות ערב יתעוררו למציאות של הפרויקט הזה השואף לשלוט ולשדוד את היכולות הערביות, ולהתחיל בעבודה רצינית לסיום הפילוג שהפך לנטל על העניין הפלסטיני בכל הרמות, ומהווה סכנה קרובה המאיימת עליו, והצורך הפך דחוף מאוד לסיים אותה, ולהסכים. על יסודותיה של שותפות פוליטית שלמה, המבוססת על כללים לאומיים גרידא, ולא על כללים מפלגתיים, עדתיים או אישיים, באמצעות הארגון לשחרור פלסטין, הנציג הלגיטימי היחיד של העם הערבי הפלסטיני, לאחר מבנה מחדש ובנייתו, והחל להקים את מוסדות המדינה הפלסטינית שאושרו בלגיטימציה בינלאומית, ולגלם אותם על בסיס הקרקע היא מדינה בכיבוש.

באשר לקהילה הבינלאומית, תפקידה חשוב לא פחות מהתפקיד הפלסטיני, הערבי והאסלאמי היא נדרשת לתרגם את עמדותיה האחרונות - שחלקן היו ביישנות, אך תומכות בזכויות הלאומיות הפלסטיניות - וליזום צעדים ויוזמות מעשיות. להגביר את הלגיטימציה של המדינה הפלסטינית, ולקשר אותה ללגיטימציה של מדינת ישראל, בהתבסס על החלטת האו"ם מס' 181 שיצאה ב-1947, הקושרת את סוגיית הלגיטימיות של ישראל להקמת מדינה ערבית לצדה. גבולותיה של כ-44 אחוזים משטחה של פלסטין ההיסטורית, ובהתחשב בכל מה שמפר ומפר את ההחלטה כמעשה תוקפנות ואיום על השלום, ויישום כל ההחלטות הנוגעות לנושא הפלסטיני, שישמשו כאמצעי הרתעה. המדינה הכובשת מהווה מחסום בפני היהירות שלה, ועלולה להחזיר אותה למסלול הנכון.


סוגיית הסגת ההכרה הפלסטינית בישראל חייבת להוות תמריץ ומחזק את האחדות הלאומית, ולסלול את הדרך להצלחה למפגש עם סין, בו ייפגשו כל הפלגים הפלסטיניים, בראשות תנועות הפתח והחמאס.