סינדיקט העיתונאים הפלסטינים הודיע כי הוא עקב אחרי כ-500 הפרות ישראליות נגד עיתונאים בפלסטין מתחילת השנה 2024.

במהלך מסיבת עיתונאים במהלך הישיבה השבועית לתמיכה בעצורים בבתי הכלא הישראלים, בחצר מרכז התרבות אל-בירה בעיר אל-בירה, ראש ועדת החירות של ארגון העיתונאים, מוחמד. אל-לחם, אמר כי 44 עיתונאים ועיתונאים נהרגו במהלך המחצית הראשונה של שנת 2024, בעוד שמספר הפצועים הגיע ל-108, כמחציתם מכדורי כיבוש חיים ושברי רקטות ופגזים.

אל-להם הצהיר כי מתחילת השנה תפסו כוחות הכיבוש 26 עיתונאיות ועיתונאיות, פשטו על בתיהם של 14 אחרים וזימנו 4 לחקירה.

נתונים סטטיסטיים שפורסמו באתר סינדיקט העיתונאים הפלסטינים מצביעים על כך שרשויות הכיבוש ממשיכות לעצור 51 עיתונאים הפועלים בשטח, מתוך סך של כ-100 שנלכדו מאז 7 באוקטובר 2023.

הדו"ח למחצית הראשונה של 2024 שהוציא סינדיקט העיתונאים הצביע על כך שכוחות הכיבוש כוונו נשק לעבר עיתונאים ופתחו באש מתוך כוונה לאיים עליהם ב-39 מקרים, בעוד ש-7 תקיפות שביצעו מתנחלים נגד עיתונאים נרשמו, והמספר ממקרי איומים והסתה נגדם הגיעו ל-8 מקרים.

הדיווח קבע כי רשויות הכיבוש עצרו צוותי עיתונות ומנעו מהם לסקר ולצלם 151 פעמים בחצי השנה האחרונה, החרימו או השמידו ציוד עבודה ב-44 מקרים, והסתערו, הרסו וסגרו משרדי עיתונות 29 פעמים.

ראש ועדת החירויות של סינדיקט העיתונאים, מוחמד אל-לחם, נגע בסיפורים מפחידים על הנעשה בבתי הכלא, ששודרו על ידי אסירי העיתונאים ששוחררו על ידי רשויות הכיבוש, חלקם מבני בית הסוהר. רצועת עזה.

הוא קבע כי קיימות עדויות רבות שהכותבים לא חשפו כתוצאה מכך שרשויות הכיבוש איימו עליהם במעצר חוזר ועינויים, חלקן חורגות מעבר לתקיפה פיזית ומגיעות לכדי הטרדה מינית מילולית ופיזית, ובקרבן. הקורבנות הן עיתונאיות.

הוא אמר: "יש עיתונאית שסירבה לחשוף למה היא נחשפה בבתי הכלא של הכיבוש, ולא מול התקשורת, היא סירבה לדבר עם סינדיקט העיתונאים ודיברה על מה שקרה לה תאי כלא כיבוש באופן פרטי ולא לפרסום, והיא עזבה את הארץ.

אל-לחם ציין כי ההתמקדות הישירה של הכיבוש בהם, במיוחד ברצועת עזה, גרמה לחלקם להודיע על פרישה מהמקצוע במאמץ לשרוד.

הוא המשיך: תקשורת הכיבוש מציגה את הפלסטינים, כולל עיתונאים, כמפלצות שלא אכפת להן ואין להן רגשות, כדי להקל על הכוונתן ולהצדיק את הריגתם, תוך הפרה של אמנות ז'נבה והחוקים הבינלאומיים והשמימיים.

הוא הדגיש כי הקהילה הבינלאומית עיוורת בעין אחת בכל הנוגע לפלסטין, וכי כל הסיסמאות שהיא זועקת על זכויות אדם וצדק אינן אלא ניסיון לייצא מדינת עליונות מערבית.

אל-לחם הדגיש כי סינדיקט העיתונאים הפלסטינים ממשיך לפעול מול כל הגורמים והמוסדות הרלוונטיים, ובתוך מסגרות משפטיות, ליצירת מצב של תמיכה בעיתונאים, במיוחד עם העלייה חסרת התקדים במספר ההפרות להן הם חשופים, אשר משקף את מצב האכזריות שאליו הגיעה מדינת הכיבוש הישראלי.

ראש הוועדה לענייני אסירים לשעבר, קדורה פארס, מצדו קרא להפוך את ה-3 באוגוסט ליום מרכזי להצלת עזה והאסירים, בתאריך שנקבע כיום שביתה עולמי.

הוא אמר: תשעה חודשים ותשעה ימים מאז השואה, הטבח, השמדת העם הפלסטיני והתעללות באסירים, סמלים של מאבק ומאבק, מעלים שאלה בעם הפלסטיני; לא הגיע הזמן שהוא יכעס ויתפוצץ לנוכח העוול הגדול?

פארס קרא לכל ההמונים הפלסטינים להשתתף בפעילויות של ה-3 באוגוסט, שיוכרזו בקרוב, להוביל את הרחוב הפלסטיני ביום בינלאומי זה.