פשעים חסרי תקדים

הטבח הנורא ביותר בוצע על ידי הכוחות הקולוניאליים בשבת בבוקר, 13/7/2024, נגד הפלסטינים, בהפצצת אזור אל-מאוואסי בחאן יונס, באמצעות הפצצות יבשתיות, אוויריות וימיות, כתוצאה מכך יותר מ שמונים חללים מתו, ויותר מ-300 נפצעו, רובם נפצעו באורח אנוש, ומספר החללים גדל ל-400. תוך עשרים וארבע שעות.

הטבח באל-מאוואסי, מניעיו, לפי צבא המושבה, כוונו למפקד כוחות אל-קסאם, מוחמד דף, וכדי להשיג את המטרה הפציצו את המקום בחמש פצצות כבדות, כל אחת במשקל טון. של חומרי נפץ, שהותירו מכתשים עמוקים, מכיוון שהאזור היה חול חוף, ובתיו היו אוהלים זמניים לעקורים שעברו לאזור שנחשב בעיניו. כוחות הכיבוש האמינו שזה בטוח לתושבים העבירו אותו לבית קברות שקבר את אלו שקמו מתחת לאדמה מעוצמת ההפצצה המכוונת לא חסו על אנשי ההגנה האזרחית שנענו לחובת הסיוע, והם ומכוניותיהם נחשפו להפצצות קטלניות.

בכל טבח, הרג והרס חוזרים כוחות המושבה על כך שהם מכוונים את הגורם האנושי, ללא כל בדיקה לסיווגו, כולל גברים, נשים, קשישים וילדים, והורסים בתים, לא משנה כמה הם נראים אזרחיים, שאין בהם קשר לכל גילוי של התנגדות המטרה היא בני אדם. אנשים להמשיך בחיים, מאבנים ועצים הם הורגים חיים על אדמת רצועת עזה.

הם חלוקים ביניהם בנושאים פנימיים שאין להם שום קשר לעם הפלסטיני ולכאבו. המחאות, ההפגנות והדרישות קשורות לתנאי החברה הישראלית, והם אינם עולים בחשיבה ובדאגות שלהם. פלסטינים מתמודדים עם הסבל שלהם, הם מסכימים בעיקר על פגיעה במה שאינו יהודי, לא ישראלי ולא ציוני.

המחלוקות הפנימיות ביניהן מתגברות על רקע גיוס חרדים דתיים, הארכת תקופת גיוס החובה והשירות הצבאי, דרישה לשחרור מהיר של אסירים ישראלים, וסוגיות פוליטיות, ביטחוניות וחברתיות אחרות שאין להן קשר לעם הסובב. ראויים לחיות על אדמת מולדתם, שאין לה מולדת מלבדה.

הם חיפשו ותקפו את מוחמד אל-דייף, והתירוץ שלהם היה לנהל את התקפתם על אל-מוואסי בצורה של אדמה חרוכה, כלומר הפצצות והרס מקיפים ללא גבולות מוסריים או הומניטריים, או פגיעה באזרחים, שכן לאנשים אלו אין ערך, ואין קפדנות כלפיהם שכן הם אינם בני אדם כמותם.

עשרות אלפי פלסטינים הם לא מספרים, הם בני אדם, יש להם חיים, משפחות, נוכחות, חלומות ומערכות יחסים. , וכל הכלים של הקולוניאליזם האירופי בארצותינו, ובאפריקה, אסיה ואמריקה הלטינים עמדו בביצועיהם במונחים של פשע, שיעור הרצח וצורותיו.

הם מתארים לעצמם, כמו כל הניסויים הקולוניאליים שהובסו, שההרג והעליונות הלא צודקת, הבלתי-מוסרית והבלתי-אנושית יישארו במקום זאת, התואר, הדרך והכלי יאיץ את הבידוד שלהם בפני החברה האנושית, ויובילו באמת. לתבוסתם, בדיוק כפי שכל הפרויקטים הקולוניאליים הקודמים הובסו.

הם חלוקים ביניהם בסוגיות פנימיות שאין להן שום קשר לעם הפלסטיני ולסבלו למחאות, להפגנות ולדרישות אין שום קשר לתנאי החברה הישראלית, והם לא עלו בחשיבה ובדאגות שלהם למה. הפלסטינים מתמודדים עם הסבל שלהם.