ויכוחים והבדלים בזירה הפלסטינית.. מה האלטרנטיבה?

ויכוחים רבים ומגוונים פקדו את הזירה הפלסטינית, הרשמית והעממית, מאז ה-7 באוקטובר והתוקפנות הישראלית האכזרית שבאה בעקבותיה ברצועת עזה, שהשפיעה על אנשים, אבנים והיבטים שונים של החיים במשך תשעה חודשים ויותר. ויכוחים מבהירים את היקף השוני בדעות לגבי תוקפנות זו, ומה התברר להם על רקע כמות ההרג וההרס העצומה שפקדה את רצועת עזה, והרחבתה לירושלים ולגדה המערבית, תוך כדי צעדים שרירותיים נגד אסירים. , מצור כלכלי לא צודק, ופעולה צבאית שניתקה את הגדה המערבית דרך מחסומים ושערים ברזל ואדמה. ויכוחים הממחישים את גודל הפער בהלך הרוח המפלגתי המפולג בעניינו, בין תומכי ההתנגדות למתנגדים לה, הגיעו לכאוס וחילופי האשמות מילוליים. ויכוחים מבטאים את מידת הבלבול אליו הגיעו ראשי המפלגות והסיעות, ללא תוצאות משמעותיות, בתקופה שבה יש הסבורים שההתנגדות החלה להניב פירות ברמה הבינלאומית!! בסופו של דבר, ישנם ויכוחים המבטאים את הפילוג המתמשך במפה הפלסטינית המפלגתית, הפוליטית, הגיאוגרפית והכלכלית הרשמית, בתמורה לאחדות ולהתכנסות סביב ההתנגדות ברוב הקהילה העממית.
שני זרמים בעלי שתי אידיאולוגיות שונות, אחד מהם סבור שההתנגדות המזוינת, במיוחד לאחר קרב השיטפונות באל-אקצא, הביאה צער ואומל לעם הפלסטיני, הרגה עשרות אלפים, עקירה מיליונים, הרסה את כל המגורים והמתקנים החיוניים, גרמו אבדות כבדות לאנשים, אבנים ועצים, והובילו את העם להרס. לכן, הם מאמינים שהדרך הפוליטית היא הפתרון המתאים ביותר כי הוא חוסך את העם הפלסטיני מאסון, והם רואים מה שנקרא "התנגדות עממית שלווה". כדרך המתאימה ביותר להתנגד לכיבוש. באשר לתנועה האחרת, היא רואה בהתנגדות גאווה וכבוד, ואת האפשרות הטובה ביותר להילחם ולהביס את הכיבוש, המובילה לחופש ועצמאות, במיוחד לאחר כישלון הדרך השלווה בשלושת העשורים האחרונים, אשר ראו בו כניעה. והשפלה, תוך נזכיר שהכיבוש ותומכיו מכבדים את החזקים ומתעבים ומנצלים את החלשים.
חלוקה שאינה משמינה או מעשירה עוני, אבל ההבדל מתחיל להתבהר אם ההתנגדות המזוינת לכיבוש ופגיעתו היא פזיזה, חסרת אחריות ומובילה להרס, והדרך הפוליטית שהחלה לפני יותר משלושים שנה. לא הועילה, והתנגדות עממית אינה אלא הסחת דעת ריקה, היא גורמת נזק בשטח ויש לה תוצאות שליליות, והיא מזיקה לא פחות - כביכול - מהתנגדות מזוינת, כמובן, למרות שיש הבדלים ב שני נתיבים מבחינת תוצאות. מהי האלטרנטיבה לישועה מכיבוש ששולל את זכויות הזולת, לא חוסך מאמץ בניצול כל הזדמנות, חדירת כל פרצה, ומנצל כל נקודת תורפה בצד השני להשגת מטרותיו ויישום תוכניותיו, מתפאר בבלתי מנוצח שלה. כוחו ועוצמתו שאף אחד לא יכול לעמוד בפניו??
הנושא הפלסטיני קיבל תפניות מפותלות רבות בעשורים האחרונים. נסיגות כמעט הרסו אותו, אבל למרות אכזריותו, העם הפלסטיני הקריב קורבנות גדולים על מזבח החירות, כולל קדושים, פצועים, אסירים וגולים. כי הם האמינו בזכויות הלגיטימיות שלהם ובצדקת עניינם, למרות העוול של זרים וקרובי משפחה גם אם היו מיואשים ומסתפקים בכניעה ובהשפלה, הרוב תמיד תמך בהתנגדות לכיבוש. , בכל האמצעים הזמינים.

הישגי תהליך השלום

אף אחד לא יכול להכחיש שכמה הישגים הושגו מתהליך השלום, אבל הם התאדו במהירות כי הבסיס שלהם היה מלכודת שאליה נפלו הפלסטינים, מה שהוביל לבלבול במצב הפלסטיני, והרעיל את הגוף הפלסטיני, כאשר מצבו הידרדר באמצעות נהלים ופרקטיקות פנימיות רובם מפוברקים ונוצרים על ידי אלה שזוממים נגד העם הפלסטיני, וזר לערכים ולעקרונות של העם הפלסטיני ולמורשת המאבק שלו.
אין זה פסול לומר שנעשו כשלים וטעויות בעבודת ההתנגדות הפלסטינית, ובחלקה הייתה דומיננטיות של אינטרסים עדתיים ומפלגיים על חשבון האינטרס הלאומי הגבוה יותר, שהביאו לכך שהעם נכנס לאינספור מחזוריות, שהובילה להחלשת התנגדותם ולירידה במעמדם בעניינים ערביים ובינלאומיים ואפילו מקומיים. מה שהזיק ביותר לעניין הפלסטיני היה החלוקה בין שני הקטבים של הפעולה הלאומית הפלסטינית (פתח וחמאס), שהובילה לחלוקה מדינית, גיאוגרפית וכלכלית בין שני חלקי האומה, שהאויב שלט בניצול. לחדור לחזית הערבית והבינלאומית ולפרק את מעגל התמיכה בזכויות הפלסטינים. היה כישלון פלסטיני - בין אם בכוונה ובין שלא בכוונה - מצד כל הפלסטינים בטיפול בו ושמירת הכדור במגרש הפלסטיני, לאחר שהקהילה הבינלאומית התנערה מחובותיה לקבל את תוצאות הבחירות לחקיקה ב-2006, אשר חמאס. ניצח, וסירב להתמודד עם זה ולהילחם בו, שכן זה הטיל מצור כלפי העם הפלסטיני, שנפל למלכודת הפילוג לאחר לחימה פנימית כדי לשלוט ברשות חלשה במהותה ובאידיאולוגיה השונה מהאחרת. לכל אחד מהם, שולט תחת כידוני הכיבוש.
אין זה פסול לומר כי הרשות השלטת בגדה המערבית חסרת אונים ואינה מסוגלת, עם הנשק הפרימיטיבי שברשותה, ואסור לייבא כל סוג של נשק, להילחם בכיבוש או להתעמת עם שיטותיו שמטרתן להתיש ולחסל אותו. עם זאת, היא מנסה בכל כוחה באמצעים הדיפלומטיים שלה המערכת הארגונית, בכל כוחה, חייבת לממש את חובותיה ומשימותיה המינימליות כלפי מי שחיים תחת המטריה שלה, ולספק את מה שניתן להגביר את האיתנות ולהתמודד עם אתגרים.

לפני 7 באוקטובר זה לא אותו דבר כמו אחרי

זה כבר לא סוד לומר שלפני השביעי באוקטובר האחרון זה לא כמו אחריו, עם קרב השיטפונות אל-אקצא שפתחה ההתנגדות הפלסטינית בראשות תנועת חמאס, והתגובה הישראלית האכזרית והתוקפנות הברברית שלאחר מכן. שכוון לאנשים, אבנים ועצים, ובתמורה האיתנות האגדית של קבוצת לוחמים עם יכולות צנועות לא ניתן להשוות את זה ליכולות של המדינה הכובשת במשך יותר מתשעה חודשים, זה הפך את כל הכף משוואות, העירו את העולם מתרדמתו וחשפו את הפשיזם והגזענות של המדינה הכובשת, שרבים ראו בה את הדמוקרטיה הייחודית באזור והכוח היחיד המסוגל להגן על האינטרסים של כל בעלי בריתה החלשים מקורי עכביש. ולא היה מסוגל אפילו להגן על עצמו, היא לא הייתה ממשיכה בתוקפנותה ואפילו בקיומה, וממשיכה באכזריותה, אלמלא תמיכתן של מעצמות המערב וכמה מדינות ערביות, בראשות אמריקה.
כמו כן, התברר כי שיטפון אל-אקצא החזיר את העניין העולמי בנושא הפלסטיני, במיוחד בקרב הדורות העולים בקהילה הבינלאומית, אשר יהיו אחראים לעריכת מדיניות ואסטרטגיות עתידיות עבור מדינותיהם, והצעדות העממיות האדירות אשר סחפו בירות מערביות, בעיקר סטודנטים של האוניברסיטאות הגדולות והחשובות באירופה ובאמריקה, ופירותיהן התבררו בתוצאות הבחירות שהובילו לניצחון השמאל בצרפת, והפילו את המפלגה השמרנית שתמכה במדינה הכובשת. בריטניה, והחליפה אותה במפלגת הלייבור המתונה, והכי חשוב, ההכרה של מדינות אירופה בזכויות הצודקות של הפלסטינים, ההכרה שלהן במדינה הפלסטינית, ופינת המדינה הכובשת לפינה שמצטמצמת עם הזמן ודוחפת לעברה. בידוד ודחייה, אולי התקרית של המסעדה בווייטנאם, שסירבה לקבל משפחות ישראליות וכינתה אותן רוצחות ילדים, היא עדות ברורה לכך.
בתוך הוויכוחים וחילוקי הדעות הללו, התברר כי הגוף הפלסטיני זקוק לניתוחים כירורגיים דחופים להסרת גידולים ממאירים ממנו, הנמשכים למעלה מ-17 שנים, על מנת שיתאושש ויעלה שוב, ולא יחמיץ את ההזדמנות. , ולנצל את השינויים הבינלאומיים ואת ההישגים שהושגו לאחר ה-7 באוקטובר, כדי לשרת את האינטרס הלאומי העליון של העם הערבי הפלסטיני, ולבלום את אלה שקוראים להנהגה חלופית לעם הפלסטיני. ליזום צעדים אחדות קולקטיביים החורגים מהצהרות גינוי והוקעה שאינן שוות את הדיו שעליהן כתובים, ולהתעמת ביחד עם תוכניות ישראליות, ולעקוף הסכמי אוסלו, שהייתה מיושנת, ואשר המדינה הכובשת התנערה מהם וזזה לחקיקה של מדינה פלסטינית עצמאית, בהתאם למה שאושר בלגיטימציה בינלאומית.