ישראל מסלימה את מלחמת העם בעזה

הסבל וקשיחות החיים הגיעו להיקף בלתי נסבל ברצועת עזה לאור המשך מלחמת ההשמדה שישראל מנהלת נגד אזרחים תמימים, שאינם מוצאים לאן לברוח לאחר סיפורי העקירה המתמשכים ונאלצים לישון ברחובות, בין קרני השמש הקופחות וריח המוות המקיף כל מקום מבנים הרוסים ותשתיות לא קיימות.

הצבא הישראלי הסלים את התקפותיו האלימות וחסרות הבחנה בהפצצות אוויר, קרקע וים, ודחף יותר מכוחותיו לרוב אזורי עזה, במיוחד לשכונות טל אל-הווא, אל-דראג' ואל-טופח, כדי להקים גרדום. לנשים, ילדים וקשישים, באמתלה של חזרתם של פעילי ההתנגדות לאזורים אלה, בנוסף לתוקפנות המתמשכת שלה נגד אל-שוג'עיה, שנכנסה לימינו, והיתר של בני אדם ועצים ברפיח, בהם רמת הריסת הבתים ומספר הקדושים שעדיין מתחת להריסות עלו למספרים חזקים מאוד.

ההסלמה הישראלית האלימה והגדולה הזו היא מלחמת רצח עם שפתחה ישראל נגד עמנו ברצועת עזה, בתוך שתיקה בינלאומית וערבית נוראה, כמהה לעסקת חליפין לקומץ אסירים ישראלים, שוכחת את הכמות והכמות העצומה והנוראית של מעשי טבח שבוצעו בעמנו, לפי הנחיות נתניהו, שאינו רוצה שהמלחמה תיפסק, מבקש לחסל את עזה ולעקוף בכוח את אנשיה ולגרש אותם מהמקומות שנותרו להם שאליהם התוקפנות לא הגיעה, ומשליך את עצמו לתוכם. זרועות הימין הקיצוני, שרעיונותיו הקיצוניים חופפים לו, במאמץ מתוכנת לסכל את עסקת החילופים ולספק לצבא הזדמנות לבצע ולבצע עוד פעולות תוקפנות נגד האנשים המסכנים שנגזלים מהם לְהִתְפַּשֵׁט.

אזרח צעק אתמול תחינה בעמודי המדיה החברתית ואמר: לאן הולכים הצבא מולנו האם עלינו לזרוק את עצמנו לים? אנחנו אומרים לו ולכל אזרחי עזה שהצבא לא רק לפניכם, אלא גם מאחוריכם, לצדכם ומעלכם, מצור על היבשה, הים והאוויר ועל כל תכונות החיים. ..

זהו הטבח חסר הרחמים של ההיסטוריה, וישראל חייבת לצאת, כפי שאמר המשורר המנוח מחמוד דרוויש, מארצנו, היבשה, הים, החיטה, המלח והפצעים שלנו...

הגיע הזמן שישראל תיסוג ותשאיר לנו את קול החיים, העבר, ההווה והעתיד אולי עזה תקום ותשתחרר.