ישראל תוקפת סמלים דתיים

ישראל הסלימה את מלחמתה בסמלים דתיים בעיר ירושלים לאחר שהוגש כתב אישום מפוברק נגד מטיף מסגד אל-אקצא, ד"ר שייח' איקרימה צברי, בתואנה של הסתה.

צעד פלילי זה נחשב להסלמה ישראלית מסוכנת וחציית כל הקווים האדומים, שכן ישראל שואפת להילחם במושגים דתיים איסלאמיים הנגזרים מהקוראן הקדוש ומהסונה של הנביא האציל, שעליהן מסתמכים שייח'ים, מטיפים ואימאמים בתפילות ובנאומים. , אבל ישראל מנהלת נגדם מלחמה חסרת תקדים ללא שמץ של הצדקה משפטית, בין אם במשפט הפלילי הישראלי ובין אם במשפט הבינלאומי.

הרשויות הישראליות טוענות באמצעות הפרקליטות כי כאשר השייח' איקרימה צברי נשא שני נאומי תנחומים עבור הקדושים ראאד חאזם בג'נין ועודאי אל-תמימי במחנה שועפאט, הוא הזדהה למעשה עם הטרור, השיח' הביע את תנחומיו מתוך חובה חברתית ובהתאם למסורות ומנהגים פלסטיניים, תוך שימוש במילות הזדהות ותנחומים כדי להקל על הסבל מדובר בפגיעה קשה, כפי שכולם אומרים, ובכך ישראל ניצלה את ההזדמנות הזו בניסיון לתקוף את השייח' ד"ר צברי לאחר שנים של פגיעה. מעצר, מעצר וחקירה, למרות גילו המבוגר.

השייח' איקרימה צברי נחשב למצע דתי ולצוהר של מסגד אל-אקצא לעולם הערבי והאסלאמי הוא הקול של המסגד, הקול של ירושלים, ולבה הפועם. לכן, הניסיון הישראלי האומלל הזה נחשב צעד עוין, לא רק כדי לערער את גאוותו של השייח' איקרימה צברי, אלא גם של כל המוסלמים במולדת, ומניעיו חסרים. החשד הקטן ביותר הוא פוליטי גרידא, שכן הוא סולל את הדרך לפלישות קיצוניות יותר לאל-המבורך. מסגד אקצא, ונחשב לתחילתם של צעדים נוספים המכוונים לסמלים הדתיים של האומה. הוא נועד גם להסית את שלומו של שייח' איקרימה צברי על ידי קבוצות מתנחלים, וישראל, עם פעולתה הנתעבת, נושאת באחריות המלאה לביטחון המדינה. ושלומו של שייח' איקרימה צברי, וכל המטיפים והאימאמים של המסגד והמתפללים במסגד אל-אקצא ובמסגדי האומה.

הרשויות הישראליות רשאיות לעולם לא להפליל תפיסות דתיות ולהניח אותן על שולחנות מערכת המשפט, והתנהגות זו עולה בקנה אחד עם מדיניות הכאוס וההיסטריה השולטת בממשלת ישראל, העוקבת אחר גחמותיהם ותכניותיהם של קיצונים שתוקפתם את האומה. סמלים דתיים נחשבים למלחמה בדת האסלאמית, תורתה והקוראן.