המלחמה הנוכחית בעזה נחשבת לעקובת הדמים, גם מבחינת מספר העיתונאים הפלסטינים שנרצחו במהלכה.

מנתוני הוועדה להגנה על עיתונאים, שבסיסה בארה"ב, עולה כי לפחות 103 עיתונאים ועובדי תקשורת פלסטינים נהרגו במלחמה בעזה. רשימות אחרות מצביעות על כך שהמספר גבוה יותר.

מאז שישראל מונעת מתקשורת זרה להיכנס לעזה, המשימה של תיעוד המלחמה בשטח עברה לעיתונאים פלסטינים ברצועה, שרבים מהם המשיכו לעבוד למרות סיכונים חמורים לביטחונם.

תחקיר שנערך על ידי העיתון "גרדיאן" ופורסם היום, שלישי, הצביע על כך שהצבא הישראלי רואה בעיתונאים בעזה עבור כלי תקשורת הקשורים או הקשורים לחמאס "מטרות צבאיות לגיטימיות".

חקירה זו היא חלק מ"פרויקט עזה", פרויקט שיתופי בראשות עמותת "סיפורים אסורים" בפריז, שניתחה את הרג העיתונאים בעזה מאז החלה ישראל במלחמתה ב-7 באוקטובר.

הרג, פציעה או מעצר של עיתונאים ועובדי תקשורת פלסטינים רבים - הפועלים עבור מגוון רחב של פלטפורמות תקשורת מקומיות ובינלאומיות - על ידי כוחות ישראליים העלו חששות בקרב ארגוני חופש העיתונות שישראל מבקשת בכוונה להשתיק דיווחים המתעדים את המלחמה.

מבין אלו שצוינו על ידי הוועדה להגנה על עיתונאים כמי שנהגו בעזה מאז 7 באוקטובר, כ-30% עבדו עבור ארגוני תקשורת הקשורים לחמאס או הקשורים אליהם.

בשיתוף פעולה עם כתבים ערבים לעיתונות חוקרת (ARIJ), ארגון ללא מטרות רווח שבסיסו בירדן, ה"גרדיאן" זיהה לפחות 23 הרוגים מתחילת המלחמה, שעבדו עבור ארגון התקשורת הגדול ביותר המנוהל על ידי חמאס בעזה, אל-אקצא מדיה.

כשנשאל על קורבנות רשת אל-אקצא, אמר דובר צבא ישראלי בכיר לכתבים באיגוד פרויקט עזה כי "אין הבדל" בין עבודה בארגון התקשורת לבין השתייכות לזרוע החמושה של חמאס, הצהרה גורפת שתיארו מומחים משפטיים. כמדאיג.

"זוהי אמירה מזעזעת", אמר אדל חאק, פרופסור למשפטים באוניברסיטת רוטגרס בארצות הברית, שתיאר את המצב כ"מראה אי הבנה מוחלטת או סתם התעלמות מכוונת מהחוק הבינלאומי".

הממשל האמריקני טוען כי הערוץ מהווה "זרוע תעמולה לחמאס ומהווה פלטפורמה מרכזית להפצת מסרים מתלהטים של ארגון הטרור". גם ערוץ אל-אקצא נתון לסנקציות אמריקאיות מאז 2010. אך מומחים משפטיים אמרו כי תיאור כזה אינו מהווה "מחאה ריקה המאפשרת לצבא הישראלי להרוג את עובדיו".

ג'נינה דייל, פרופסור באוניברסיטת אוקספורד ומומחית לחוקי מלחמה, ציינה כי "דיווח חדשות אינו מהווה השתתפות ישירה בפעולות איבה גם אם הם דיווחו על החדשות בצורה מוטה, גם אם הם עשו תעמולה עבור חמאס, וכן גם אם ישראל לא הסכימה באופן עקרוני לאופן שבו דיווחו על החדשות "זה לא מספיק", לפי מה שציטט אותה בעיתון.

מקור הבקי בייעוץ המשפטי שניתן למפקדי צבא ישראל אמר לעיתון כי עיתונאים העובדים עבור כלי תקשורת המזוהים עם חמאס אותרו בתוך "אזור לחימה", והייתה דעה "בעייתית" בקרב חלק מהצבא כי "בכל פעם שמישהו מקבל משכורת ב... "סוף חמאס נחשב למטרה לגיטימית".

בראיון לרדיו פראנס, אחד משותפיו של ה"גרדיאן" ב"פרויקט עזה", אמר דובר הצבא הישראלי אוליבייה רפאוביץ' כי "אין הבדל בין הזרוע המדינית לזרוע הצבאית של חמאס".

מומחים משפטיים רבים אמרו שהמצב הזה מטריד. אמנם יש אנשים ספציפיים שאולי השתתפו בפעילות עיתונאית וקרבית, אבל האמירה שכל מי שעובד במוסד תקשורתי הוא קיצוני לא מבדילה בין לוחמים לאזרחים.

"זה הרעיון הבסיסי ביותר של המשפט ההומניטרי הבינלאומי", אמר האק, "זה מזעזע לשמוע שחבר בצבא הישראלי חושף בפומבי את בורותו או התעלמותו מהעיקרון הבסיסי הזה".

חאק הוסיף: "אם העיתונאי אינו חלק מהזרוע הצבאית של חמאס, ואם הוא אינו לוחם מבחינת תפקיד או תפקיד, אז הוא אזרח אלא אם כן הוא מעורב ישירות בפעולות איבה".

אירן חאן, הכתבת המיוחדת של האו"ם לקידום והגנה על הזכות לחופש הדעה והביטוי, אמרה ל"פרויקט עזה" כי ישראל "הפיצה דיסאינפורמציה על קישורים של עיתונאים לחמושים" ולא עמדה ב"נטל ההוכחה" ל להעלות טענות כאלה.

על פי סקר שערכה קרן ARIJ לעיתונות חוקרת שכלל למעלה ממאתיים עיתונאים בעזה, כמעט כל העיתונאים אמרו כי הם נעקרו עקב התקיפה הישראלית, ומחציתם אמרו שהם גרים באוהלים. 86% מהם אמרו שבתיהם נהרסו חלקית או מלאה.

"המצב הפסיכולוגי קשה מאוד", אמר מוחמד עאבד, צלם ב-AFP שבסיסו בעזה. "עיתונאים רבים מתו בזמן ששכבנו עם הניצולים, הם אמרו לנו שהם היו בבתים שלהם דיברנו עם השכנים כשהלכנו ל"שינה הפציצה אותנו".