מה חדש בביקורו האחרון של בלינקן בישראל?

מועצת הביטחון של האו"ם אימצה הצעת החלטה אמריקאית הקוראת להפסקת אש בעזה וליישום ההסכם ללא תנאי. לכן, מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן קרא למדינות ערב להפעיל לחץ על חמאס להסכים לעסקה האמריקאית. זה נחשב לא רק לדרישה, אלא למשהו דומה להוראה צבאית, וכיום העולם ממתין לתגובתה הציבורית של ישראל בנוגע לעמידה בהחלטת מועצת הביטחון הקובעת הפסקת אש מיידית בעזה.
זה כבר לא סוד לאיש שמשמעותם של שמונה ביקורי המעבורת של שר החוץ האמריקני מאז ה-7 באוקטובר היא שהם נושאים בתוכם את הלהט של ארצות הברית לתמוך ללא הגבלה בישראל. עם זאת, אין שום דבר חדש בביקורו האחרון של בלינקן מאשר להתעדכן בהתפתחויות של המלחמה בעזה ולהציג... התייעצויות פוליטיות עם ישראל, להרגיע אותה שמדינתו עומדת איתה, ולהאיץ בה להסכים "בביישנות" לתנאי העסקה של ארצו.
לגבי ההרס וההרג המתרחשים ברצועת עזה, זה לא משנה הרבה לארצות הברית למעט חזרה על משפטים ריקים כמו הקפדה על הימנעות מהרג אזרחים ואחרים. מה שמצער בזה הוא שאתה שומע את רצונה של אמריקה להימנע מהרג והרס, והיא שכחה מה היא עשתה לאינדיאנים האדומים, ומה היא עשתה באפגניסטן, בעיראק, בסוריה ובמקומות אחרים המתווך הלא ישר הזה נאלץ לעצור בחריצות? לספק נשק לישראל, ולהפסיק את תמיכתו בה פוליטית, כלכלית וכלכלית.
אמריקה הבינה שהפרויקט הציוני נחלש במקצת, אז היא רצתה מאוד לתמוך בו, ונכנסה ישירות לקרב עזה. הנושא הוא לא רק תמיכה אמריקנית בישראל בכסף ובנשק אמריקה הפכה לנותנת החסות הרשמית של המלחמה בעזה.
המאפיינים של היום שלמחרת לא ברורים עד לרגע זה מה שחשוב הוא לערער את רצועת עזה ולהכניע את תושביה ללחץ הצבאי על רצועת עזה השלכות רבות, שכולן מובילות להאשמת האזרח העזתי. וזה מוביל אותנו לדעת את הסודות בין ישראל לארה"ב. כיום, לעזה יש צבע, טעם וטעם שונים ממה שהיה לפני ה-7 באוקטובר. כך נראתה התמונה, אך המחלוקת האמריקאית-ישראלית נותרה בעינה מי ישתלט על המעברים לאחר יום המחרת עד שיגיעו לנקודה. של הבנה שבה עזה נמחקה לחלוטין מקיומה, ולא נשאר דבר, וזה מה שנדרש.
שרטוט מחדש של רצועת עזה לא כל כך קל ישראל הרסה מאות אלפי מבנים וכבישים והרסה אוניברסיטאות, בתי ספר, מסגדים וכו'. נותר לה לפעול לשינוי החשיבה של חמאס והג'יהאד, במילים אחרות, לשנות. הרעיון המחודש של חמאס, שהוא עותק של הארגון לשחרור פלסטין מדינה פלסטינית בת קיימא על גבולות 1967 עם ירושלים כבירתה. זה מה שדורש חמאס היום. השאלה העולה היא: האם חמאס כתנועה תשנה את גישתו כדי להשיג מדינה פלסטינית שבה יוכל להיות שותף? ניסוי הוא תמיד הדוגמה והעדות הטובה ביותר לשינוי התנהגותי במדע המחקר הניסיוני. תגלו שהתוצאות מדויקות יותר ממחקרים אחרים כמו מחקר תיאורי והיסטורי, שדרכו החוקר אוסף מידע ללא טביעות אצבע, אלא בניסויים. מחקר המצב שונה במובן של החוויה הנלהבת מה-7 באוקטובר. עד היום, חמאס הגיע לתוצאות חשובות, שהן שניהול מלחמות מצריך מחקר מקיף של כל ההיבטים, שהחשוב שבהם הוא אבטחת העורף, הגנה על אזרחים, והתרחקות מלחימה בתוך ערים מסיבה זו, ישראל עדיין מתעקשת להשמיד את חמאס, וזה לא ממהר, כל עוד תמיכה אמריקאית ואחרת זמינה ללא גבולות. ישראל הצליחה להעביר את הקרב מסביבתה, כלומר מהמעטפת שנכבשה לשעות מוגבלות ללב רצועת עזה, וזה מה שהיה צפוי לפני המלחמה במסגרת מה שהוצע בפנימיות ישראל ואמריקה. שזה כיבוש עזה וחיסול חמאס מבחינה צבאית, ושמתי עשרה שורות מתחת (צבאית).
האמת היא שיש צורך בחשיבה ערבית יצירתית בנוגע לתנועה הציונית ולמה שהיא שואפת אליו. שום דבר לא השתנה במחשבה ובתורה הציונית מתאריך זה ועד היום. במקום זאת, שיטות העבודה הפכו קיצוניות יותר, ואין שום אינדיקציה לכך שהסצנה עשויה להיות עדה לשינויים מהותיים. במיוחד שהמציאות שלאחר מלחמת עזה לא תהיה כמו בעבר הציונות הישראלית השתנתה במהלך עשרות השנים, ויצרה פוליטיקאים ימניים קיצוניים, כמו שר האוצר בצלאל סמוטריץ' והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, המייצגים את החזית המדינית. לקבוצות פשע מאורגן המיוצגות על ידי מתנחלים.
על בסיס זה, עלינו להכיר בכך שאמריקה היא עדיין התומכת החזקה והבלתי מעורערת של הפרויקט הציוני, וכך אמר בדין לאחר ביקוריו בישראל יום או יומיים לאחר אירועי ה-7 באוקטובר. אם לא הייתה ישראל, היינו יוצרים את זה. זה סיכום שימושי של ביקורים של בלינקן, שר ההגנה האמריקאי ואחרים: "ישראל... ואחרי המבול".
.......
אמריקה הבינה שהפרויקט הציוני נחלש במקצת, אז היא רצתה מאוד לתמוך בו, ונכנסה ישירות לקרב עזה. הנושא הוא לא רק תמיכה אמריקנית בישראל בכסף ובנשק אמריקה הפכה לנותנת החסות הרשמית של המלחמה בעזה.