הפלסטינים ויוזמות לרפורמה במצבם

המעמד הפוליטי הפלסטיני מורכב ממספר מצומצם של אנשים, חלקם מוזמנים לשבת מאחורי דגל פלסטין בכנסים ערביים, אזוריים ובינלאומיים, בהתמחויותיהם השונות, ואחרים מוזמנים לבירות לקיים שיחות לסיום הפילוג. ורבים מהם חותמים על עצומות הקוראות לרפורמה במצב, והתואר המועדף לכך הוא "ארגון השחרור", והתואר הנמוך ביותר הוא "הרשות הלאומית".
מאז 7 באוקטובר 2023, המצב הפלסטיני בכללותו נכנס לשלב שונה מכל השלבים שקדמו לו, כאשר פלג פלסטיני גדול, תנועת חמאס, הצליח לגרום לרעידת אדמה שהרעידה את יסודות המדינה העברית. פתח את שערי הגיהנום לכל האזור. לראשונה בתולדות הסכסוך עם ישראל, הלהבות מתרחבות ונמשכות לאורך פרק הזמן הארוך ביותר, על פני השטח הגיאוגרפי הארוך ביותר המשתרע מעזה ועד באב אל-מנדב.
כל ההתפתחויות שבאו בעקבות ה-7 באוקטובר הנורא נראו חסרות תקדים באמת, במונחים של היקף ההרס, שפע הדם וחסימת הסיכויים המעשיים לפתרונות, לעומת זאת, הדבר הביא לדיבורים הקולניים ביותר בעולם על הבלתי נמנע של ללכת לפתרון רדיקלי לסוגיה הפלסטינית, שהעולם חידש את הכרתו כסיבה ללהבות במזרח התיכון, תוך הכרה - בטונים משתנים - ברשלנותנו בכך שלא הגענו לפתרון זה מוקדם.
כתוצאה מכך התרחבו היוזמות להכרה מוקדמת במדינה הפלסטינית, והשלימו את ההכרה המקיפה יותר שגילמה מדינות העולם ברוב מוחץ באו"ם, שזכתה בגינויים כמעט מקיפים של ישראל. זה הגיע לשיאו בבית הדין הבינלאומי, כמו גם בבית הדין הפלילי, וניתן לומר ששפע הדם שנשפך בשמונת החודשים האחרונים הוליד תיק בינלאומי הולך וגדל לקראת האופציה של מדינה פלסטינית.
רְשׁוּת; הכל השתנה בעולם, כולל מה שקרה באמריקה עצמה. היכן שהתקוממות האוניברסיטה והשינוי היחסי בדעת הקהל האמריקאית היו לטובת הפלסטינים, לאחר שנסגרה לטובת מתנגדיהם.
עם זאת, מה שמבלבל בעניין, וניתן לתאר אותו כתופעה, הוא שהשינוי הזה והשפעתו על המצב הפלסטיני נראו קלושים וחלשים, שכן כל מה שהיה לפני ההתפתחות הגלובלית הזו נשאר זהה. במקום זאת, היא התדרדרה יותר, כאילו מלחמת ההשמדה וההרס מתרחשת במקום אחר. החלוקה ארוכת הטווח התעלתה מעל היריבות בין שני הקטבים המסורתיים: "פתח" ו"חמאס", והגיעה ל"אש"ף". שקוראת כעת לרפורמה בה, תוך שהיא נאחזת במציאות שלה, שהיא כינתה המועצה. יש לה קיפאון וחוסר יוזמה.
תמיד וללא הפרעות התקיימו יוזמות וכנסים שכללו אלפי פלסטינים שראו ב"ארגון" את מולדתם המוסרית, את המטריה המגוננת עליהם ומטרתם ואת חלומם המשותף לשיבה והקמת מדינה. מה שקרה בפועל הוא שהמאמצים האלה קפאו בלי שמשהו משמעותי השתנה במציאות של "הארגון".
ניסיונות הרפורמה במולדת המוסרית ימשיכו להתקיים ולחזור על עצמם, אם באמצעות עצומות ואם באמצעות יוזמות, לרבות כנסים עממיים, למשל, אך השגת התוצאות הרצויות נותרה לא מובטחת, כי מי שמבקש רפורמה באמצעות חתימה על עצומות, ואף קיום. כנסים, אין לך את מה שיש לך בתחום הלחץ האפקטיבי והיעיל הכוחות השולטים במשחק בארצם. בגדה המערבית יש רשות וארגון הניזונים מהכרה של העולם בלגיטימיות שלה, גם אם היא סמלית בעזה יש סמכות והתנגדות הניזונים מכישלון המתחרה בכיוונה השלו. מסתמך על מספרי סקרי דעת קהל שמתעדים עלייה מתמדת בפופולריות שלו.
במקרה זה, אנו מוצאים את עצמנו לפני משוואה בעלת השפעה חזקה בתחום הביזה. שני המספרים הבסיסיים שלה, שלכל אחד מהם חישובים משלו לחלוטין, הפכו את המפגש ביניהם לבלתי אפשרי, כמו המפגש של. שני קווים מקבילים אחרת, מה גרם לחלוקה להגיע לנקודת ההפרדה, ובטווח זמן העולה על שבע עשרה שנים, עם כל הצרות והאסונות שפקדו את כולם? מה השיגו אלפי פגישות בכל הבירות מסבירי הפנים, מלבד הצהרות כדי לספק את המארחים ולפתות אחרים למארחים חדשים?
ניסיונות רפורמה באמצעות יוזמות, עצומות וכנסים עממיים הם טבעיים, מובנים מאליהם ולגיטימיים, הנושא אינו רכוש של ארגון או רשות, ולכן הדלת לאיג'טהאד תישאר פתוחה ומסתובבת תשומת הלב לכך היא שההשפעה המבוססת בשטח נותרה בידיה של לגיטימציה סמלית שהעולם עדיין מכיר ומטפל בה והתנגדות מזוינת שהציבור עדיין מזדהה איתה, ואם שני הצדדים הללו לא ייקחו יוזמה להיפגש במסגרת הארגון. במסגרת האחדות הלאומית, ולקראת תכנית לאומית מוסכמת ואופן מימושה, עצומות ימשיכו להיכתב וחתומות, ועידות עממיות ימשיכו להתקיים ונדחו והמצב יישאר כפי שהוא.

......
במקרה זה, אנו מוצאים את עצמנו מול משוואה בעלת השפעה חזקה בתחום הביזה לשני המספרים הבסיסיים שלה, לכל אחד חישובים משלו, בלתי תלויים לחלוטין בשני, מה שהופך את המפגש ביניהם לבלתי אפשרי, כמו מפגש של שניים. קווים מקבילים.
על "המזרח התיכון"