- מוסדות בינלאומיים חייבים לשבור שתיקה, להביע את עמדותיהם ולנקוט בצעדים מעשיים כדי לחייב את העבריינים

- רצח, אונס, זריקות בכפייה עם חומרים לא ידועים ושיטות גיהנום לעינוי עצורים

- ירי בעצורים לאחר שחרורם ואילץ אותם לרוץ מאות מטרים מתחת לברד של כדורים

- שימוש בכלבים, מכות חשמל, מכות והעלבות בכלא אשקלון

- סמיר מורגן: איחרתי ב4 דקות בשירותים והתחשמלתי
עומר אל-אקלוק, אחד העצורים, מת לאחר שעבר עינויים קשים

עצור אילם הוכה ועונה משום שלא ענה לשאלות החוקרים

עדויות חדשות של אסירים ששוחררו מבתי הכלא וממרכזי המעצר הישראליים מאשרות את המשך הביצוע השיטתי של פשעים של עינויים אלימים ויחס בלתי אנושי נגד אלפי אזרחים פלסטינים שנעצרו כחלק מפשע רצח העם ברצועת עזה מאז 7 באוקטובר האחרון.

ארגון זכויות האדם האירופי-ים תיכוני, שחשף את העדויות בהצהרה ביום רביעי, קרא למוסדות המשפט הבינלאומיים ולקהילה הבינלאומית לשבור את מעגל השתיקה, להביע עמדות נוקשות ולנקוט בצעדים רציניים בנוגע לעינויים האכזריים המתגלגלים על בסיס אפליה. נקמה קולקטיבית ודה-הומניזציה לה נתונים אזרחים פלסטינים, שהסתכמו ברצח, אונס וצורות אחרות של אלימות מינית, וזריקות כפויות עם חומרים לא ידועים, הותירו צלקות וסימנים ברורים על גופם, המדגישים את הצורך לחייב את ישראל לשים קץ. כל הפשעים שלה נגד אסירים ועצורים פלסטינים, כולל פשעי עינויים, יחס בלתי אנושי והיעלמות כפויה שהיא נוהגת נגד אלפים מהם.

שחרור לצפון עזה
ה-Euro-Med Monitor ציין כי הוא הגיע בעקבות שחרור הכיבוש של עשרות עצורים ביום שלישי, 11 ביוני, מאזור זיקים בצפון רצועת עזה ללכת ולרוץ מאות מטרים עד שהגיעו לאזורים מאוכלסים כתוצאה מעייפות, שהחמירה את המצב הבריאותי ממנו כבר סבלו כתוצאה מחשיפתם לעינויים ולאלימות לאורך כל תקופת המעצר. 33 מהם הגיעו לבית החולים "כמאל עדוואן" בבית לאהיה, צפונית לרצועת עזה, כדי לקבל טיפול.

הזרקות לא מזוהות ומכות חשמל
בעדותו לצוות יורו-מד אישר האסיר המשוחרר, סמיר עבדאללה ג'מאל מרג'אן (בן 23), כי הוא ספג מכות קשות, מכות חשמל, עלבונות וניסיון להזריק לו חומרים לא ידועים : "הצבא הישראלי עצר אותי ב-11 במרץ 2024 ממחסום נבולסי, מדרום-מערב לעזה, בזמן שניסיתי לברוח דרומה, העבירו אותי לבית מעצר מול רפיח לחודשיים, ואז הייתי". הועבר לכלא אשקלון, ואני ביליתי שם חודשיים במרדוואן אני ושאר האסירים עברנו ימים קשים.

הוא הוסיף: מדי יום עינו אותנו באכזריות, כולל מכות והעלבות, בנוסף לשימוש בכלבים כדי לתקוף ולהפחיד אותנו, ושימוש בחשמל כדי לענות אותנו. בכלא אשקלון המצב היה גרוע יותר הייתי בתא בודד וביליתי 12 ימים בלי אוכל. במהלך החקירה השתמשו במכות חשמל כדי לקבל הודאות ושאלו אותנו על חמאס ועל המנהרות כשאמרתי שאני אזרח ואין לי שום ידיעה על עניינים אחרים, החקירה לוותה פיגועים ועינויים אכזריים, והיינו נתונים לחקירה כל 10 ימים.

הוא אישר כי היה עד בכלא לסבלם של אחרים שמצבם הבריאותי הידרדר והחמיר, והם אף חלו שם במחלות ללא טיפול רפואי, בנוסף לכך שהצבא נתן לחלק מהאסירים זריקות לא ידועות.

אמר: סירבתי שיזרקו אותי, ובגלל זה היכו אותי ועינו אותי בחשמל. העינויים נמשכו לאורך כל תקופת המעצר. אתמול, בגלל שאיחרתי בשירותים, אחד השוטרים בא וחשמל אותי, וההשפעות של זה עדיין קיימות בגוף שלי אפילו השירותים מחושבים בשעה מסוימת, אז אם אתה מאחר ליותר מ-4 דקות, תהיו חשופים לחשמל. הופתעתי כשאמרו לי שאני אשתחרר, ולא יכולתי לישון מרוב שמחה ואז לקחו אותנו והורידו אותנו בזיקים ופתחו סביבנו באש.

מות קדושים של אסיר
בעדות נוספת של עמר עבד אל-פתאח אלאקלוק בפני צוות השדה יורו-מד, תושב רצועת עזה, שקיבל טיפול בירושלים ונעצר על ידי צבא הכיבוש שלוש פעמים מאז פרוץ הפיגוע ברצועה. לאחרונה, ב-5 ביוני, הוא אישר את מות הקדושים של עצור אחר שעובר עינויים על ידי כוחות הכיבוש הישראלי. צפונית לעזה הוא אמר לי ליצור קשר עם המשפחה שלו אם אצא ולומר להם שהוא היה בחדר מולנו, ואני דיברתי איתו מהגריל ולא ידעתי שאני יוצא. למחרת של השיחה שלנו, הוא מת כתוצאה מעינויים, והצבא שם את גופתו בשקית מוות מפלסטיק ולקח אותו למקום שאני לא יודע לאן.

הוא אישר שבמהלך המעצר שלי הייתה קבוצת עצורים מרצועת עזה, והם סיווגו אותם כאסירים ביטחוניים שדוכאו לאורך היום והכו באכזריות ובאופן אקראי, והשפיעו על כל חלקי הגוף עד שדמם זרם נהרג תחת העינויים שאליהם היה נתון בזמנים שונים במהלך היום.

ברכות לא אנושיות
בעדות אחרת, הקשיש, ש.א. (בן 65), סיפר לצוות יורו-מד פרטים על מעצרו מביתו במחנה ג'בליה, חשיפתו לעינויים, היעלמות כפויה ומעצרו בצריפים לא אנושיים והעינויים. הוא היה עד לגבר צעיר אילם.

הוא אמר: "הצבא הישראלי נכנס למחנה ג'באליה במאי האחרון בחרנו להישאר בבית שנמצא בשכונת אל-קסאיב, מאחורי מרפאת מחנה ג'באליה, הרכבים התקדמו לאזור בו אנו גרים, והצבא נכנס למחנה בית שהיינו בו. הם הוציאו את כולנו, ולקחו אותי ועוד שניים." מהילדים של האחים שלי, לאחר שהשאר גורשו לאזורי המערב. זה היה ב-21 במאי 2024, כאשר לקחו אותנו לא ידוע היעד מהרגע הראשון היינו מכוסים ולא ידענו לאן ללכת או מה קורה סביבנו.

הוא הוסיף: בתקופת המעצר שלנו, שנמשכה כ-20 יום, זה הרגיש כמו 20 שנה בכל יום היה סיפור של עינויים, מכות והשפלה כשהגיעה שעת השינה, החלו הדפיקות בדלתות וקולות הרמקולים מוזיקה מטרידה.

האוכל מועט, ואדם בקושי יכול לקבל כיכר לחם ומעט גבינה ללכת לשירותים זה קשה, והיחס משפיל. הם לא לקחו בחשבון שאני בן 65, ולא הייתי האדם המבוגר ביותר שהיה שם מישהו מעל גיל 70. היינו במקום שנראה כמו "צריף" איש לא ידע היכן אנו מגיעים למקום הזה שנראה כמו בית מעצר, וצבא הכיבוש פעל לגרש רבים מהם. אחד ידע.

הוא המשיך: היה בינינו אדם שלא דיבר (אילם) הם המשיכו להכות אותו ולענה אותו במשך כמה ימים. אזיקים על הידיים מהרגע הראשון של המעצר, גם כשאכלנו והלכנו לשירותים, ידינו היו כבולות. הם הודיעו לנו ביום שני בערב, 10 ביוני 2024, שהם ישחררו אותנו, ואחד הסוהרים איים עליי: "אל תתלונן על דבר לעיתונות, אחרת נגיע אליך שוב".

גישת עינויים
לפי יורו-מד, עדויותיהם של עצורים פלסטינים משוחררים מאשרות כי הכוחות הישראליים ממשיכים בגישה של עינויים קשים ונקמה נגד עצירים פלסטינים למרות מודעותם שהם אזרחים.

ה-Euro-Med Monitor סבור כי המשך העינוי הזה הוא תוצאה טבעית של בידוד העם הפלסטיני מישראל, לצד שתיקת הקהילה הבינלאומית, לרבות הגופים הרלוונטיים באו"ם.

יורו-מד הדגישה את מה שצוין בדו"ח ועדת החקירה הבינלאומית העצמאית הנוגעת לשטח הפלסטיני הכבושה, כולל ירושלים הכבושה וישראל, בנוגע לפשעי עינויים, יחס בלתי אנושי ואלימות מינית שפלסטינים מרצועת עזה ב הכלל, והעצירים הפלסטינים בפרט, נחשפים לכך שהם נאלצים להתפשט בפומבי, לרבות כשהם מסונוורים, קשורים לכיסא כשהם כורעים או כשידיהם קשורות מאחורי הגב, נחקרים ו/או נתונים להתעללות פיזית ופסיכולוגית כשהם עירומים. , ונאלץ לבצע מעשים משפילים כשהוא עירום, כמו ריקוד ללא בגדים בזמן הצילום.

רצח ואונס
הוא הצהיר כי התובע של בית הדין הפלילי הבינלאומי, קארים חאן, התעלם מהפשעים החמורים שביצעו כוחות הביטחון והצבא הישראליים נגד אסירים ועצורים פלסטינים בשטחים הפלסטיניים בכלל, לרבות פשעים של כליאה בלתי חוקית, רצח בכוונה תחילה, עינויים, אונס. , טיפול בלתי אנושי, היעלמות כפויה, וגרימת סבל חמור בכוונה באמצעות שלילת טיפול רפואי הכרחי, ושלילת משפט הוגן, במיוחד עם נוכחותם של דוחות בינלאומיים אמינים רבים הנתמכים בראיות שהוצאו על ידי מוסדות זכויות אדם ותקשורת המאשרים, בהתבסס על החקירות שהם ערכו, כי בוצעו נגדם עינויים ואלימות על בסיס נרחב ושיטתי, כולל רציחות ועינויים, שכן היו דיווחים ישראלים על הרג של 36 עצורים מרצועת עזה תוך 8 חודשים, בנוסף למאות. עדויות מחרידות שסיפקו המשוחררים. עשרות תלונות התקבלו גם על אלימות מינית, לרבות עירום, הטרדה מילולית וחושנית, בעוד שדיווחים בינלאומיים ועיתונות כיסו לפחות 7 מקרי אונס נגד נשים וגברים פלסטיניים הכלואים בבתי הכלא ובבתי המעצר הישראליים.

טוען
יורו-מד חידשה את קריאתה לתובע של בית הדין הפלילי הבינלאומי להמשיך ולחקור את כל הפשעים שביצעה ישראל נגד אסירים ועצורים פלסטינים, להרחיב את היקף החקירה באחריות פלילית אינדיבידואלית לפשעים אלו כך שיכלול את כל האחראים להם, ולזרז. הוצאת צווי מעצר נגד כולם.

יורו-מד קראה גם לכתב המיוחד של האו"ם בנושא עינויים ויחס או ענישה אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים לבצע את התפקיד האמיתי שהוטל עליה בהתאם למנדט שלה ולעמוד בכללי היושרה והעצמאות. של עבודתה, לרבות ביצוע חקירות מיידיות ועריכת ביקורים במדינה כדי לברר את העובדות על הנעשה לו עצירות ועצירות חשופות להפרות חמורות ופשעים חמורים, ולהגיש עליהן דוחות, במקום להשאיר את העניינים לידיים. שיקול הדעת של הרשויות הישראליות, במטרה לסלול את הדרך לעבודתן של ועדות חקירה ואיתור עובדות ובתי משפט בינלאומיים בבחינה, חקירה וניהול משפטים בנוגע לפשעים שביצע הצבא הישראלי נגד הפלסטינים ברצועת עזה.

יורו-מד קראה לקהילה הבינלאומית להפעיל לחץ על הרשויות הישראליות לשחרר את כל העצורים הפלסטינים שנעצרו באופן שרירותי, ואם יובאו למשפט, להבטיח את כל הליכי המשפט ההוגנים, ולהחזיר את שרידי האסירים והעצירים הפלסטינים. שנהרגו בבתי כלא ובבתי מעצר בישראל.

יורו-מד גם חידשה את קריאתה ללחוץ על ישראל להפסיק לאלתר את ביצוע פשע ההיעלמות הכפויה נגד אסירים ועצורים פלסטינים מרצועת עזה, לחשוף לאלתר את כל מחנות המעצר החשאיים, לחשוף את שמות כל הפלסטינים שהיא עוצרת מרצועת עזה, גורל ומקומות המעצר, ולשאת באחריותו המלאה כלפי חייהם וביטחונם.