הצבת ישראל ברשימת "רוצחי ילדים"... חשיבות אנושית ומשפטית

בארבעה עשר לחודש זה, מועצת הביטחון תציג את הדו"ח השנתי של המזכיר הכללי על ילדים וסכסוך מזוין והנספח המיוחד שלו המכונה "רשימת הבושה" נחשף כי השנה הרשימה תכלול את הצבא הישראלי כשהוא מפר את זכויותיהם של ילדים פלסטינים. הדו"ח יפורסם רשמית ב-18 ביוני במסיבת עיתונאים.

החלטת האו"ם לכלול את ישראל ב"רשימת הבושה" - אם תתקבל - תהיה בתוקף לארבע שנים, והיא אמורה להיות מאושרת על ידי מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש. האו"ם ספג בשנים האחרונות ביקורת קשה על אי הכללת ישראל ב"רשימת הבושה" בשל חוסר כיבוד זכויות הילדים.
מהי החשיבות המשפטית והמשפטית של סיווג זה וכיצד ניתן לנצלו?

קריטריונים לסיווג מדינות 
ישנן פעולות שהאו"ם שקל לבצע נגד ילדים שמוסיפות את מדינותיהם לרשימה השחורה, "רשימת הבושה". מכיוון שהוא מכיל צדדים שהואשמו בביצוע הפרות נגד ילדים בסכסוכים, לרבות הרג, מום, גיוס, חטיפה או ביצוע מעשי אלימות מינית נגדם, לרבות:

רצח: זהו מעשה מיותר, לא רצוי ומכוון שמוביל למוות של ילד, או שמטרתו לגרום למותו של ילד.
אלימות פיזית לא קטלנית: מעשה מיותר, לא רצוי ומכוון שמשתמש בכוח פיזי נגד גוף הילד, וגורם או יכול לגרום לפציעה, כאב או אי נוחות.

אלימות מינית: מעשה לא רצוי, מיותר ומכוון בעל אופי מיני, בין שהושלם ובין ניסיון, שנעשה נגד ילד, לרבות למטרות ניצול.

אלימות פסיכולוגית: מעשה מיותר, לא רצוי ומכוון הפוגע, או בסבירות גבוהה לפגוע, בדימוי העצמי, בזהותו או בהתפתחותו של הילד.

הזנחה: כישלון מיותר, לא רצוי, מכוון ומתמשך לספק את צרכיו הפיזיים או הפסיכולוגיים של הילד, להגן על הילד מפני סכנה, או להשיג שירותים רפואיים, חינוכיים או אחרים, כאשר לאנשים האחראים לטיפול בילד יש את האמצעים , ידע וגישה לשירותים לעשות זאת.

רוב הפעולות הללו חלות על התנהגות צבא הכיבוש נגד ילדים פלסטינים, שכן פעולות צבאיות הובילו למותם של יותר מ-15,500 ילדים, לפי דיווח של משרד התקשורת הממשלתי בעזה. לפי דו"ח יוניסף, 9 מתוך 10 ילדים בעזה סובלים ממחסור חמור במזון, ותת תזונה מגבירה את הסיכון לחיים ברצועה.

"רשימת הבושה" הזו הוקמה על ידי המזכ"ל של האו"ם בשנת 2002, ככלי חשוב במאמצים למנוע או לבלום הפרות נגד ילדים במהלך מלחמות, שכן תיאור מבצעי אותן מהווה לחץ פוליטי ומוסרי. לאלץ אותם לציית לכללי המלחמה.

תגובות ישראליות היסטריות 
היו תגובות ישראליות היסטריות להחלטה הזו, שהשפיעו על האו"ם בכלל ועל המזכ"ל אנטוניו גוטרס בפרט, משום שהדו"ח מהווה מכה חזקה לתדמיתה של ישראל ברמה החיצונית.

שליח ישראל לאו"ם, גלעד ארדן, הגדיר את ההחלטה מבישה. ואילו בנימין נתניהו אמר: "האו"ם כלל את עצמו היום ברשימה השחורה של ההיסטוריה על ידי הצטרפות לאלו התומכים בפושעי חמאס".

הוא הוסיף: "הצבא הישראלי הוא הצבא הכי מוסרי בעולם, ושום החלטה דמיונית של האו"ם לא יכולה לשנות את העניין הזה".

באשר לשר החוץ הישראלי, ישראל כץ, אמר: "להחלטה יהיו השלכות על יחסי ישראל עם האו"ם".

החשיבות המשפטית והמשפטית של ההחלטה 
ההחלטה מציבה את ישראל, בפעם השלישית בתוך כמה חודשים, מתחת למיקרוסקופ של גופים בינלאומיים גדולים וחושפת את מעמדה הבינלאומי לזעזוע גדול. היא מואשמת בפני בית הדין הבינלאומי בביצוע פשע רצח עם בעזה לאחר התביעה שהגישה דרום אפריקה, ומדינות נוספות הצטרפו אליה ברציפות, האחרונה שבהן הייתה ספרד. צווי מעצר עשויים להינתן בכל רגע על ידי משרד התובע של בית הדין הפלילי הבינלאומי נגד נתניהו ושר צבאו באשמת ביצוע פשעים נגד האנושות, וכיום הם נתונים לסיווג הגרוע ביותר בדו"חות של האו"ם. .

סיווג זה מייצג סיוט אמיתי לכיבוש. כי היא מבוססת על פעולות מבישות שמבצע צבאו נגד ילדים, והיא מערערת את השקר של ישראל ש"היא מדינה דמוקרטית ושהצבא שלה הוא צבא מוסרי".

להחלטה אולי לא יהיו השלכות משפטיות ישירות על ישראל כעת (פליליות או אזרחיות), אך היא תהווה מסמך חשוב מבין המסמכים שיועילו למדינות המשתתפות בתיק בפני בית הדין הבינלאומי לצדק, בראשות דרום אפריקה וספרד. כמו גם התיק תלוי ועומד בפני בית הדין הפלילי הבינלאומי, והוא עשוי להאיץ דו"ח זה נובע מהוצאת צווי מעצר נגד מנהיגים ישראלים.

במישור זכויות האדם, וברמת היחסים הדיפלומטיים, מדינות רשאיות לנקוט באמצעי ענישה: מסחריים, מדיניים ודיפלומטיים במגעיהם עם ישראל. זה גם ילבה את הכעס הציבורי והתקשורתי כלפי ישראל, ויגדיל את היקף ההפגנות והמחאות המגנות את פשעי הג'נוסייד.

ההחלטה לא תהיה מביכה רק עבור ישראל, אלא גם עבור המדינות ששולחות משלוחי נשק קטלני שהורג ילדים, ובראשם ארה"ב וגרמניה, ואולי נראה מדינות שמקבלות החלטה להפסיק לייצא נשק לישראל.

הצבת ישראל ב"רשימת הבושה" יכולה להוות הזדמנות לתקן את העוול ההיסטורי של ביטול המשוואה של ציונות לגזענות ב-1991. מדינות ידידותיות יכולות להקים תנועה דיפלומטית בעצרת הכללית של האו"ם בהקשר זה. כמו כן, ניתן בהחלט להעלות פרויקט באו"ם לביטול חברותה של ישראל בעצרת הכללית לאחר שהפרה את התנאים האובייקטיביים: (אהבת שלום, שיתוף פעולה, כיבוד מגילת האומות המאוחדות, כמו גם לגופים שלה). , במיוחד בית הדין הבינלאומי לצדק), והתנאים המיוחדים: (יישום החלטה 181 והחלטה 194 לקבל מדינות לקהילה הבינלאומית).

החלטה זו אולי לא תוכל לעצור את המלחמה או להביא צדק עם המדוכאים בעזה כעת, אבל היא ללא ספק מהווה הישג חשוב במסע השחרור הארוך והמפרך, והיא מסמר בארון הכיבוש.

להחלטה אולי לא יהיו השלכות משפטיות ישירות על ישראל כעת (פליליות או אזרחיות), אך היא תהווה מסמך חשוב מבין המסמכים שיועילו למדינות המשתתפות בתיק בפני בית הדין הבינלאומי לצדק, בראשות דרום אפריקה וספרד. כמו גם התיק תלוי ועומד בפני בית הדין הפלילי הבינלאומי, והוא עשוי להאיץ דו"ח זה נובע מהוצאת צווי מעצר נגד מנהיגים ישראלים.