צעדי כיבוש בגדה ותוכניות עקירה

חומרת ועוצמת האירועים בגדה לא פחות משמעותיות מהמתרחש ברצועת עזה. התוכנית הישראלית השיטתית לאורך שנים ארוכות שמה לה למטרה להרוס את חייהם של פלסטינים בשתי המדינות. היא העמיקה תחת הממשלה הישראלית הקיצונית והאלימה ביותר, ותדירותה גדלה לאחר ה-7 באוקטובר לגרש את הפלסטינים מאדמתם. העניין כבר לא סוד לאיש, והוא הפך למדיניות המיושמת לנגד עיניו ועיניו של עולם מוכה שתיקה מוזרה, בעוד שממשלת הכיבוש פועלת בביטחון חסר תקדים שאיש ביקום הזה לא יכול לעצור את שני חלקיו. לְתַכְנֵן. גירוש הפלסטינים והרחבת ההתיישבות, בהתאם לאמונה הציונית הנחרצת לפיה כל פלסטין הכבושה מהנהר ועד הים אינה יכולה לסבול שני לאומים או שני עמים, אלא שייכת לעם ישראל, הרואה עצמו כעם הנבחר שהוא. נעלה על שאר האנושות.

לא עובר יום אחד ללא פלישות של צבא הכיבוש והתקפות של עדרי מתנחלים ברברים על כפרים ועיירות פלסטיניות רבות תחת חסותו וטיפולו של צבא הכיבוש שיעור ההתקפות עלה משלוש לשבע ביום ויותר מזה , לרבות מניעת מסיק זיתים ומעשי שוד מחקלאים בעלי הקרקע, בליווי הרג, חבלה, גירוש ומעצרים אקראיים, בנוסף להגדלת מספר המחסומים הצבאיים ליותר מ-750 מחסומים. הגדה המערבית ומניעת תקשורת בין הערים והכפרים שלה.

נכון שיש כמה עימותים בין אזרחים לכוחות הכיבוש ומתנחלים, בעיקר במחנות ג'נין וטול כרם, המשקפים את הרשעתם של כמה מדוכאים בחשיבות ההתנגדות ללא קשר לנסיבות, ומגלמים כעס לגיטימי, אבל ב. בסופו של דבר הם אינם מובילים לשינויים גדולים במצב הכללי ואינם מונעים את עצירת המתקפה הנוראה הזו.

לפני עשור הציגה קבוצת המשבר הבינלאומית ניתוח של המתרחש ברצועת עזה, בו זיהתה שורה של סיבות שמובילות פלסטינים רבים לאבד אמון ברשות ובמוסדותיה, לרבות הביצועים החלשים של המוסדות. אמורים לסלול את הדרך למדינה המנוהלת על פי סטנדרטים בינלאומיים; מה שהוביל לשליטה של ראשי ערים ודמויות שבטיות באזורים שאליהם הם משתייכים. בתוך תנועת הפת"ח, שחלקם דבקים בעקרון הרוגע.

ניתוח ישן, אבל הוא עדיין תקף בהבנת הרבה ממה שקורה עכשיו בגדה המערבית הזועמת. אובדן האמון של הציבור במוסדות, בעיקר בתפקידיו הבכירים, לא רק מחליש אותם, אלא גם מביא ליותר רפיון, חולשה ואדישות, תוצאה שדוחפת את הכיבוש ליותר לחץ ולהחלשה שיטתית יותר, וזה מה שאנו רואים. בהחלטות ממשלת הכיבוש מאז נובמבר (אוקטובר השני) בעבר על ידי עצירת העברת כספי הפינוי שגבתה ישראל מטעם הרשות, וניכוי ממנה הקצאות גדולות, בטענה שהיא תומכת בטרור הפלסטיני. נראה שלרשות אין כלים רבים לסייע לה להחזיר את הכסף הזה, מה שמגביר את המשבר הכלכלי לגדה המערבית כולה, ומעמיק את הקרע הקיים בין העם לרשות, שנראה להוטה במצב של שקט מתעתע. .

המצב מחמיר בעקבות הבהלה חסרת התקדים להקמת התנחלויות ישראליות חדשות, המונעת מהחלטת שר הביטחון לבטל החלטה קודמת משנת 2005 לדה-לגיטימציה לרבות מההתנחלויות. כעת, המושבות הללו השיבו לעצמן את סמכותן החוקית הישראלית, והסיפוח והתפיסה של אדמות פלסטיניות הפכו לדבר שכיח.

היחלשות הרשות עד כדי קריסה והיעלמות, ופניה להתיישבות בלתי מבוקרת, החלה להדאיג חלקית חלק מפרחי השב"כ, שרואים, על פי עצתם האחרונה לממשלת נתניהו, כי קריסת הרשות פירושה. כאוס מוחלט, וחזית מסוכנת יותר ממה שקורה ברצועת עזה ובגבול הצפון עם "חיזב אללה". אחרים רואים את העניין אחרת, שכן קריסת הרשות פירושה החזרת הכיבוש המפורש לכל הגדה המערבית. מה שאומר לא רק לסיים את מה שמכונה "פתרון שתי המדינות", אלא לסיים את רעיון המדינה היהודית הבלעדית עצמה, בעוד הדבקות של הפלסטינים באדמותיהם נשארת, למרות הסבל העצום וההקרבה הגדולה, שהיא הגורם המכריע בהווה ובעתיד, עם תנאי הכרחי הנוגע למוכנות של כל מרכיבי החברה הפלסטינית לשלב אחר של מאבק, כפי שהיה בדרום אפריקה האפרטהייד, הוא הוסר על ידי אחדות ומאבק בלתי פוסק.

החלשת הרשות עד כדי קריסה ופינת מקום להתיישבות בלתי מבוקרת החלה להדאיג חלקית את השב"כ, שסבור, על פי עצתו האחרונה לממשלת נתניהו, כי קריסת הרשות פירושה כאוס מוחלט וחזית מסוכנת יותר. ממה שקורה בעזה ובצפון.