לאן נתניהו מוביל אותנו?

האמירה של מזכיר המדינה בלינקן שעסקת ״הפסקת האש, החטופים, ואסירים פלסטינים״ נתונה רק בידי חמאס אינה לגמרי מדויקת. בנאום הנשיא ביידן על ״ההצעה הישראלית״ מלפני כשבועיים, הוא אמר שבשלב ראשון של העסקה יוסכם על שישה שבועות של הפסקת אש וחילופי חטופים ואסירים פלסטינים, ואף אם הצדדים לא יגיעו להסכם באשר לשלב השני והשלישי במשא ומתן באמצעות מצרים וקטר, הפסקת האש תימשך ובעצם תביא לסיום המלחמה. חמאס הגיב די מייד והודיע שיש רעיונות חיוביים בהצעה, אך דרש הבהרות באשר לסיום המלחמה. חמאס מסר באופן קטגורי שבלי סיום ודאי של המלחמה, לא יסכים לעסקה. לעומתו, נתניהו וחברי ממשלתו אמרו באופן חד משמעי שהעסקה אינה כוללת התחייבות ישראלית לסיים את המלחמה ושהם מתנגדים בתוקף לסיימה. נתניהו וחברי ממשלתו דבקים בסיסמאות "הניצחון המוחלט" ו"מיטות חמאס". הפער בין שני הצדדים, חמאס וממשלת ישראל, נראה בלתי ניתן לגישור. 

סיום המלחמה בלי הסדר מדיני שיקבע מי ישלוט בעזה, משמעו שחמאס ימשיך להיות השליט שם. הדרך היחידה שתאפשר יצירת חלופה מדינית לשלטון חמאס בעזה היא באמצעות תוכנית קוהרנטית למתווה להקמת מדינה פלסטינית בגדה המערבית וברצועת עזה ומזרח ירושלים בירתה. נתניהו רחוק מזה כרחוק מזרח ממערב. חלופה מדינית פלסטינית אכן אפשרית וכוללת הזמנה פלסטינית של כוחות ממדינות ערביות לשמירה על השלום, בתנאי שישראל תיסוג נסיגה מלאה מעזה. העברת השליטה בעזה לחלופה פלסטינית לגיטימית, כנראה בתמיכת הרשות הפלסטינית (אבל לא הרשות הפלסטינית עצמה), היא הדרך לייצב את עזה ולקיים ממשל לא מושחת אשר מסוגל ליצור אמון עם ישראל וגם עם הקהילה הבינלאומית כדי שזו תהיה מוכנה לממן את שיקומה של עזה. הממשל הפלסטיני החלופי צריך להיות מחויב לפתרון שתי מדינות. 

לעומת זאת, התוכנית של נתניהו היא להישאר בעזה, לפחות מבחינת צבאית לאורך שנים. התוכנית של נתניהו מבוססת על האמונה שצה״ל יאתר את מנהיגי חמאס, לפחות את האחים סינואר ומוחמד דף, ויהרוג אותם. נתניהו מאמין שאחרי חיסול המנהיגים הללו החטופים הישראלים ישוחררו. אך אם כוחות צה״ל יצליחו לחסל את האחים סינואר ואת מוחמד דף, אין כל ערבות שחמאס לא יחסל את כל החטופים הישראלים. בצד הישראלי חייבים להביא את זה בחשבון. בואו נודה על האמת הקשה – הלחץ הצבאי כבר הביא להרג של יותר מדי חטופים – כמה עוד ייהרגו בגללו? 

ככל שצה״ל נשאר בעזה בייחוד בפיקודה של הממשלה הנוכחית, כך עולה הסכנה הגדולה של התנחלות מחודשת בעזה. אין כמעט דבר מסוכן מזה לישראל גם מבחינת חייהם של המתנחלים ושל החיילים שייאלצו לשמור עליהם וגם מבחינת החוק הבינלאומי ויחסי החוץ של ישראל המידרדרים מאז תחילת המלחמה. הישארות ישראלית בעזה תחזק את חמאס במיוחד ביכולתו לגייס לוחמים חדשים מתוך המשפחות השכולות שם ומאלו שאיבדו את ביתם ואת כל רכושם – שזה כמעט כל אחד בעזה. לפיכך התנגדות מזוינת נגד חיילי צה״ל תימשך ותתעצם. התקפות נגד מתנחלים וחיילים גם בגדה יימשכו ביתר שאת ואולי אף יעברו את גבול הקו הירוק ליישובים צמודי גדר בתוך ישראל גופה. המלחמה בצפון נגד חיזבאללה תסלים ועוד אלפי טילים וכתב״מים ישוגרו לעבר ישראל. 

האם נתניהו לא הסב די נזק וכאב לישראל? מאז 2009 נתניהו הצליח לשכנע את העם בישראל ואת העולם כולו שאפשר לנהל את הסכסוך הישראלי-פלסטיני. הוא הוביל את הישראלים להאמין שאפשר להיות כובש ולשלוט על עם אחר במשך 56 שנה ולצפות שנחיה בשלום. הוא שכנע את העם בישראל שאפשר לקיים מצור כלכלי על למעלה משני מיליון אנשים בעזה במשך 18 שנים עם שיעורי אבטלה של למעלה מ-60% ועוני מחפיר ולצפות שיהיה לנו שקט תמורת מזוודות של כסף. חמאס מעולם לא הורתע ולא יכול להיות מורתע כפי שאני כותב ואומר גם באולפני הטלוויזיה מאז 2008. נתניהו שכנע רבים שאפשר לעשות שלום עם העולם הערבי בלי להתייחס כלל לסוגיה הפלסטינית, בה בעת שהפלסטינים ממשיכים לסבול מהכיבוש האכזר הישראלי. סבבים של בחירות התקיימו בישראל בלי כל דיון ציבורי בסוגיה היחידה שהיא באמת קיומית עבורנו – הסוגיה הפלסטינית. הבחירות הללו התקיימו כאשר הנושא היחיד שנדון בהן היה ״ביבי כן או ביבי לא״, בשעה שאנחנו ממשיכים לשקר לעצמנו שמדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית ויהודית. אבל האמת היא שבין הים לבין הנהר חיים למעלה משבעה מיליון פלסטינים ושבעה מיליון יהודים, והמדינה השולטת על כל השטח הזה, בלי זכויות שוות לאלה ולאלה, אינה יהודית ואינה דמוקרטית. ב-7 באוקטובר השקרים שלנו התפוצצו לנו בפנים.

 במשך עשורים רבים צה״ל לא היה צבא הגנה, אלא צבא שיטור הכיבוש. ב-7 באוקטובר צה״ל לא היה פרוס ככוח מגן על הגבול של עזה, הוא היה פרוס בגדה המערבית כדי להגן על מתנחלים בחג שמחת תורה. אילו היו רק עשרה טנקים בשטח וחמישה מסוקי קרב באוויר באותו יום ארור, מה שקרה לא היה קורה. אפילו אחרי כל שקריו ואחרי כל מה שעשה ולא עשה, נתניהו מתעקש שלא לקבל אחריות על מה שקרה תחת שלטונו. בכל מדינה דמוקרטית אחרת בעולם, מנהיג כה כושל היה קם ומתפטר עוד באותו לילה של היום הנורא ההוא. אך לנתניהו אין בושה. לנתניהו חבורה של ביביסטים מהופנטים ככת המהללת דמות על-אנושית, בעלי ערוצי רדיו וטלוויזיה של פייק ניוז, שקרים והסתה לשנאה. 

כעת לאחר שגנץ ואייזנקוט נטשו את הממשלה, סוף סוף, ושהם ותומכיהם קולטים את השקרים והמניפולציות של נתניהו, אולי נראה עכשיו מיליוני ישראלים יוצאים לרחובות להפגין כדי להפיל את הממשלה הכי גרועה בתולדות המדינה. אולי מנהלי המשא המתן, דדי ברנע, רונן בר וניצן אלון – אם הם אכן בעלי יושרה, יתפטרו מתפקידם כמנהל המו״מ מתוך הבנה והכרה כי בלי מתווה מדיני לא ניתן להגיע לעסקה שתחזיר את כל החטופים. לפני כחודש, כאשר דיברתי עם חברי צוות המשא המתן הישראלי הבהרתי להם את ההערכה שלי שלא ניתן להגיע לעסקה בלי להתחייב לסיים את המלחמה ובלי מתווה מדיני באשר למי שישלוט בעזה ביום שאחרי (לא חמאס כמובן), והם אמרו לי מפורשות ״אנחנו לא יכולים לדון בסוגיה זו!״. צוות המשא ומתן מבין ויודע כי המלחמה חייבת להסתיים, אך כפי שאמרו, אסור להם "לדבר על פוליטיקה". הם יודעים היטב כי אין פתרון צבאי, לא לעזה ולא לסכסוך הישראלי-פלסטיני – ושמעולם לא היה. בלי מתווה מדיני אין סיום למלחמה. נראה כאילו לא למדנו דבר מ-18 שנות שהות בלבנון.

 נתניהו לא רק נכשל בהגנה על ישראל ב-7 באוקטובר, הוא ממשיך להיות האדם המסוכן ביותר עבור מדינת ישראל ועבור עתידה. עכשיו, עלינו, רוב העם בישראל, לקום, לצאת לרחובות, ולמען העתיד שלנו ושל ילדינו להפיל את הממשלה הזאת.  

גרשון בסקין הוא יזם פוליטי וחברתי, העוסק כמעט יובל שנים בחיפוש דרכים לשלום בין ישראל לשכנותיה. כיום מנהל סניף המזרח התיכון של ארגון הקהילות הבינלאומיות (ICO - International Communities Organization) וחבר מייסד של מפלגת "כל אזרחיה" (كل مواطنيها כֻּל מֻוָואטָנִיהָא) בישראל.