הקרב הפוליטי הוא הרחבה של הנעשה בשטח בשטח

הונאה, הונאה ודמגוגיה שנוהג נתניהו משתי סיבות:
הראשון הוא להעביר את הסכם הפסקת האש עם חמאס לקהילה הישראלית ולבעלי בריתה בממשלה, בן גביר וסמוטריץ', שאיימו לפרק את הקואליציה ולעזוב את הממשלה, מה שמשמעותו נפילתה ותבוסתה.

שנית, לדחוף את חמאס לקראת קבלת העסקה (ההסכם), כי הטקסטים של העסקה הנוכחית שונים מהראשון שחמאס הודיע על אישורו בעבר והוא כלל שני סעיפים שהוסרו לבקשת נתניהו, והם, כפי שאמר מקור בחמאס בהצהרה:

"ההצעה שעליה דיבר הנשיא ביידן לא כללה, ראשית, ערבויות להפסקה מוחלטת של המלחמה, ושנית, ערבויות לנסיגה מרצועת עזה". גזי חמאד, חבר הלשכה המדינית של חמאס, הודיע: "היוזמה של ביידן כוללת הרבה ממה שהצענו".

לכן, למרות שחמאס בירך על כך, הוא עדיין לא הודיע רשמית על אישור ההצעה, ולכן דובר משרד החוץ האמריקאי אמר:

"ההצעה שהוצגה על ידינו היא מה שהציג חמאס לפני שבועות, ואם הוא דוחה אותה, עליו לשכנע את העולם בסיבות לדחייתה".
ההצעה שהציג הנשיא ביידן, כפי שאמר משרד החוץ האמריקאי, הייתה "ישראלית" ופותחה על ידי ארצות הברית בהתייעצות עם מצרים וקטאר.

כך אישר שר החוץ הישראלי ישראל כץ, ואמר: "אני משוכנע שישראל הייתה מעורבת עמוקה ביוזמת ביידן, ואני בטוח שראש הממשלה נתניהו יוביל אותה בכיוון הנכון".

משרד החוץ האמריקאי הביע את הרשעותיו, לפי דוברם: "אנו בטוחים שישראל מסכימה להצעת הפסקת האש".

יועץ מדיניות החוץ של נתניהו, אופיר פאלק, מצדו סיכם: "התוכנית של ביידן לגבי עזה לא טובה ופגומה, אבל ישראל מקבלת אותה".

ממשרד החוץ האמריקאי נמסר: "עדיין לא קיבלנו תגובה ישראלית להצעת העסקה, זאת בשל פעולתו של נתניהו, שפועל להעביר את ההסכם ולדחוף את ממשלתו לקבלו, תוך הימנעות מפירוקו". ומונעים מבן גביר ומסמוטריץ' לעזוב אותה, ובכך נפילתה. במקום זאת, הוא עובד על שימוש בהתנגדותם לשיפור עמדת המשא ומתן שלו ולצמצום הפסדים.

קרב השטח בשטח עדיין לא פסק, ותוצאתו היא שהפלסטינים התמידו למרות האבדות האנושיות והחומריות הכבדות שלהם, אבל הם עדיין לא ניצחו, והישראלים נכשלו ונכשלו, למרות האסונות והטרגדיות שהם גרמו. לעם הפלסטיני ברצועת עזה, אבל הם עדיין לא הובסו, שכן הקרב בין שני הצדדים של הסכסוך לא נפסק, הוא עדיין נמשך, וללא תוצאות סופיות, למרות זאת של המושבה הכוחות כבשו מחדש את כל רצועת עזה, אך לא הצליחו לחסל ולעקור את תנועת חמאס, שעדיין עומדת על כנו, למרות אבדותיה, ועדיין מסוגלת לכוון מכות כואבות לעבר כוחות הכיבוש.

המושבה טרם הצליחה לגלות את מיקומם של האסירים הישראלים בעזה, ולכן לא הצליחה לשחזר אותם, ללא חילופי דברים.

הקרב נמשך, והפך לסכסוך פוליטי, כששני הצדדים של המשוואה נושכים את אצבעותיהם, כל אחד פועל לפגוע בשני יותר. למושבה אין אינטרס בהפסקת אש ללא השגת הישגים מוחשיים נגד תנועת חמאס על ידי הריגת מנהיגיה ושחרור אסיריה ללא חילופי דברים תנועת חמאס, שעדיין איתנה ומכוונת את התקפותיה כלפי כוחות הכיבוש והאינטרסים שלה. למושבה, יש אינטרס בהפסקת אש כדי להגן על מנהיגיה ולמתן את הנזק למושבה הקונפליקט ברור בין שני האינטרסים, ומכאן תפקידם של המתווכים בחיפוש ומציאת המשותף בין שני הצדדים. יוזמת ביידן חיפשה והוצגה.