עצירת המלחמה...תבוסה לנתניהו, והניצחון מושג באמצעות אחדות וסיום הפילוג!

נאומו של ביידן בשבת האחרונה בא להכריז שמלחמתה של ישראל בעמנו ברצועת עזה הגיעה לסיומה מבלי שהצליחה להשיג אף אחת מיעדיה, למעט האסון ההומניטרי חסר התקדים שהיא גרמה בהיסטוריה המודרנית, כתוצאה מפשעי רצח העם. מחויבת ישראל שהיא רודפת אחריה בבתי המשפט הקהילה הבינלאומית, ובקרב דעת הקהל הבינלאומית, גורמת נזק עמוק לא רק למעמדה של ישראל ומחזקת את בידודה, כפי שציין ביידן בנאומו, אלא גם למעמדה של האיחוד. מדינות, שהתגלתה כשותפה אורגנית מלאה בהליכיה, כמו גם לסיכויי הבחירות של ביידן בסוף השנה הנוכחית.

חורים ב"יוזמת ביידן"...

הצגת התוכנית או היוזמה של "עקרונות העסקה" של ביידן כהצעה ישראלית באה לפטור את נתניהו מהכרזה על תבוסת מטרותיו, ולהגביל גם את יכולת התמרון שלו בניסיון לסכל אותן, כפי שקרה בניסיון האחרון. על ידי המתווכים המצריים והקטאריים בתיאום עם המתווך האמריקני לאחר שחמאס אישר זאת, לאחר שזה הוכן בתיאום עם תל אביב. אולם, גם ביידן, ומתוך עמדת הברית האסטרטגית בין וושינגטון לתל אביב, הודעתו, על כל החורים שיש בה, באה לספק לישראל אפשרות להפוך את הכישלון הצבאי שלה להישג מדיני.

עצירת המלחמה היא אינטרס לאומי עליון.

עצירת המלחמה מהווה אינטרס לאומי פלסטיני עליון, והזדמנות עבור עמנו ברצועת עזה, אשר הייתה נתונה לאחד ממעשי הטבח הנוראיים ביותר של העידן המודרני בשמונת החודשים האחרונים, שאסור להחמיץ. טוב עשה חמאס בברכה על העקרונות המוצהרים הכוללים הפסקת אש קבועה, נסיגה ישראלית מקיפה מרצועת עזה, והסכמה על נוסחה רצינית לחילופין. עם התמורות הפוליטיות המסיביות שנוצרו בעקבות האכזריות של מלחמת רצח העם בהתעוררות דעת הקהל הבינלאומית לשורשי הסכסוך והאופי הגזעני של הפרויקט הציוני, ההכרות האירופיות הרצופות במדינת פלסטין על גבולות ה-4 ביוני 1967 , ומה השיגו התמורות הללו הנובעות מהאיתנות הפלסטינית במניעת ממשלת המלחמה, לפחות עד כה, ליישם תוכניות לעקירה המונית למרות ההשמדה המקיפה של כל... גילויי החיים, בתקופה שבה ההתנגדות ממשיכה להפגין היכולת שלו להתעמת ביעילות.

התמרונים של נתניהו לסכל שוב את העסקה...

לא בטוח שתוכנית "עקרונות העסקה" תעשה את דרכה למרות ההגבלות של ביידן עליה, במיוחד מבחינת סירובה של ברית "סמוטריץ' בן גביר" להפסיק את המלחמה ודבקותם בעקירה המונית. השאלה היא אם האופוזיציה הישראלית תהיה מוכנה להציע את מחיר רשת הביטחון לנתניהו, שכעת מחזיר לעצמו את הנקודות שהפסיד בסקרי דעת קהל, שלא לדבר על לשלול את התמרון של נתניהו עצמו להעסיק את ממשל ביידן. מסדרונות של פרטים, לקראת הבחירות האמריקאיות ואפשרות חזרתו של טראמפ.

ה"עסקה" מסתכנת בהקמת החלוקה מחדש...

בכל מקרה, מטרתו של נתניהו, וזה מה שתוכנית "עקרונות העסקה" אינה שוללת, היא לא רק לשים קץ ליכולת הצבאית של חמאס, אלא גם למנוע את השבת האחדות של הישות הלאומית המאחדת, ומה הכוונה היא לבטל לא רק את התוכן של הכרות עוקבות במדינת פלסטין, אלא גם להכיל שינויים רדיקליים בדעה על שורשי הסכסוך והזכויות הלאומיות של העם הפלסטיני, במיוחד זכותו העצמית -נחישות. זוהי המלכודת הפוליטית שלכל המפלגות והאליטות הפלסטיניות מוטלת האחריות להתמודד, הרחק מהאשליות שהציג הממשל במונחים של ניסיון לאפשר לרשות לחזור לשלוט בעזה באמצעות הסדרי ביטחון, שעיקרם מאפשר לישראל להשיג את המטרות הצבאיות שלא הצליחה להשיג באמצעות המלחמה. את מה שישראל לא הצליחה להשיג באמצעות מלחמת השמדה שעדיין משתוללת, אף פטריוט לא יכול להשלים עם הקלה על השגתה מאחורי גבו של הקונצנזוס הלאומי לאחר סיום המלחמה.

אחדות היא הדרך הבטוחה להביס את הכיבוש.

החזרת האחדות של הישות הפלסטינית ומוסדותיה המכילים הייתה ותישאר הדרך הבטוחה לקראת סיום הכיבוש של אדמתנו הכבושה מאז 1967, וגלום הריבונות הלאומית עליה מתגלמת בהשגת מטרה זו, ובמניעתו השלמת תוכניות להפרדת רצועת עזה מהישות הזו, מה שסוללת את הדרך שיש לה דרך של סיפוח וחיסול.

תנועת חמאס הודיעה בעבר על עמדתה לחסום את התוכניות ליום הבא כביכול, על ידי הסכמה להקמת ממשלת קונצנזוס לאומית מעבר, שאינה סיעתית, כך שהכוחות והפלגים ישאו באחריותם בתמיכה בממשלה זו באמצעות ההשתתפות של כולם, כולל תנועות החמאס והג'יהאד האסלאמי, בקבלת החלטות לאומית בגופים מאורגנים ובנייתה מחדש כהתייחסות לאומית עליונה והנהגה מאוחדת לכל המאבק הלאומי, בברית עם כוחות החירות, הצדק והשלום. שדוחים מלחמה, כיבוש וגזענות, המגולמות על ידי תנועות המרד העממי העולמי בבירות וערים שונות בעולם.

החזרה לקונצנזוס היא אחריות לאומית.

נכון שההנהגה המשפיעה הפנתה עורף למגמות אלו שנהנו לקונצנזוס עממי ולאומי, והלכה לקראת ממשלה לא בהסכמה למרות האתגרים הקריטיים והמסוכנים שעוברת עניין עמנו, ומעמדה של הרשות עצמה. ואפילו יכולתה לענות על צורכי העם, שלא לדבר על עצום האחריות שהמלחמה יצרה, והשאלה היא מה מעסיק את ההנהגה הזו: האם ניתן להחזיר את תפקיד הסמכות ברצועת עזה ללא הסכמה עם הכוחות ש סיכל, אם לא הובס, את הברית הישראלית-אמריקאית במלחמתה בעזה? האם ההכרה האירופית במדינת פלסטין יכולה להפוך לאבן דרך בסכסוך אם עמנו וכוחותיו הפוליטיים והחברתיים אינם מסוגלים להחזיר את האחדות של הישות הלאומית ומוסדותיה הכוללים?

סגירת מעגל התבוסה של נתניהו על ידי סגירת פער הפילוג.

כמו כן, הפניית הגב של הנהגת הרשות לאחדות ולקונצנזוס אינה אמורה לפטור את תנועת חמאס מהמשך פעילות להשגת הדרישות להסדרת הבית הפנימי, מה שאושר לפני ימים אחדים בעמדות האח אסמעיל הנייה, ראש האגף. הלשכה המדינית של התנועה, כשהוא אישר מחדש את מחויבותו לממשלת הקונצנזוס ולאחדות בתוך הארגון, כפי שכולנו חייבים גם להבין שמעגל התבוסה של נתניהו ותוכניות החיסול שהוקמו על ידי האיתנות וההתנגדות האמיצה של עמנו. וההשפעות של טרנספורמציות בינלאומיות, אינן שלמות אלא על ידי סגירת החלונות והרעות של הפילוג והסכנות שבחזרה למה שהיה לפני ה-7 באוקטובר. הדרך לניצחון מכריע סלולה בשימור ההישגים החשובים שהושגו בהקרבות עצומות, שנצברו בתקיפות, בסבלנות ובאחריות לאומית, הרחק מקיטובים פלגיים במאזן הכוחות, לקראת הבסת הכיבוש והפלת תוכניות חיסולו. במידה שעצירת המלחמה מהווה תבוסה לנתניהו, אי סיום הפילוג והשבת האחדות עלול להוות קטסטרופה נצחית!