עם תום החודש השמיני למלחמת רצח העם..."הישגיהם" והישגי עמנו

אולי השבועות האחרונים של מלחמת ההשמדה בעזה הוכיחו במלואם את ההישגים, בין אם הם הישגי הישות או הישגי ההתנגדות. בשבועות האחרונים, בין אם ברמת התקשורת, משתנים בינלאומיים או ברמת שדה הקרב המתמשך, אושרו משתנים רבים, אולי גדולים כמו ההפתעה ב-7 באוקטובר, אם כי לא מבחינת ההשפעה.

ברמת התקשורת, הסיפורים המומצאים נגד הלוחמים ב-7 באוקטובר כבר אינם שקריים סוכנות הידיעות AP חשפה אותם לפני שבוע, שהיא סוכנות אמריקאית, אגב, ולא פלסטינית, כשהגישה את הדו"ח שלה. מחברי הסיפורים הללו (חיים אוטמזגין) ו(יוסי לנדאו), מתנדבי הארגון, הודו בזק ציוני שהם בדו את הסיפורים או "ערבבו אותם". שריפת הילדים ב-7 באוקטובר הוכחה כשקר, סיפור מפוברק בעוד ששריפת הילדים ברפיח הייתה עדה לברבריות ולדעיכת המוסר הצבאי והפוליטי, היא לא הפחיתה את השפעתה על דעת הקהל העולמית. נתניהו הודה בחוצפה כי מדובר ב"טעות".

האמת של האמור לעיל מאוששת על ידי העובדה שהתקשורת הבינלאומית החלה לשנות את הדחף שהפגינה ב-7 באוקטובר לעוות את תדמיתו של הפלסטיני היום, אותה תדמית, שהיא דימוי הקורבנות, הגבורה והאיתנות יחד , שאומצה על ידי התנועות העממיות והסטודנטיות, האפילה על אחרים, והתעמולה הציונית הופכת מבודדת יותר ויותר.

לאורך 76 שנות הפרויקט הציוני, התקשורת הייתה נשק רב עוצמה נגד עמנו, להצדיק קולוניזציה וגירוש, וכיום היא הפכה לנשק מפנה עקב חשיפת שקריה הרצינית. השקרים היו ה"הישג" הבוטה שלהם במשך שמונה חודשים, אבל ההישג של ההתנגדות הוא דמותה ותדמית האנשים האיתנים והמקריבים הנתמכים על ידי עמי העולם כולו.

הנושא הפלסטיני שולט בעולם

באשר למשתנים בינלאומיים, הם גם חשובים לא פחות העם הפלסטיני הצליח, באמצעות התנגדותו, איתנותו, צדקת עניינו ובהירות הנרטיב ההיסטורי שלו, לכפות את הנרטיב הזה על דעת הקהל העולמית, לחלץ סולידריות. ומיליוני פעילים ברחובות. העם שלנו הצליח לגרום לפלסטין לשלוט בעולם פלסטין היא הסיבה, הכמיהה לחופש, והזכות להתנגדות. עזה החזירה את פלסטין לעולם.

מאז הצליחה דרום אפריקה להשיג את החלטת בית המשפט העליון לצדק בסוף ינואר לחקור רצח עם, ולהתייחס לישות כנאשמת, באמצעות החלטת בית הדין הפלילי הבינלאומי המבקש את מעצרם של נתניהו וגלנט, ובית המשפט החדש של החלטת צדק המחייבת את הישות להפסיק את מלחמתה ברפיח, מה שמוביל להכרה במדינה הפלסטינית על ידי ספרד, נורבגיה ואירלנד, והכוונה של מדינות דיון נוסף על הכרה מאז, הכיבוש הישראלי חווה תואר וחסר תקדים בידוד בינלאומי.

מה שחשוב הוא לא רק הבידוד הזה, אלא גם מה שהוא מאשר, שכן הוא מאשר שהצגת הכיבוש עצמו כ"קורבן" העומד בפני איום "שונאי היהודים" הפכה לשקר מגוחך שאינו מרמה לא עמים ולא מדינות רבות. ממש כמו השקר של "השואה החדשה". ישראל כבר לא מה שהייתה לפני ה-7 באוקטובר, במשך 76 שנים. כיום הוא רדוף על ידי החלטות בית הדין הבינלאומי לצדק, ומנהיגיו מבוקשים למעצר על ידי בית הדין הפלילי הבינלאומי באשמת פשעי מלחמה. האם מישהו מראשיה תיאר לעצמו, לאורך כל ההיסטוריה של ישראל מתנהגת כילד מפונק של מדינות העולם, שיבוא היום שבו היא ומנהיגיה יירדופו?

הבידוד הזה ומה שאחריו וליווה אותו גם אישרו את אמינותו של הנרטיב שלנו, לא רק הנרטיב ההיסטורי ההוא על הקולוניאליזם הציוני של המתנחלים וגרימתו לעקירה ואסון של עמנו, אלא גם נרטיב ההתנגדות על 7 באוקטובר, כמו הנרטיב הישראלי לא. זמן רב יותר (מוצא לזה שוק), שהמלחמה היא בין חמאס לישראל, אבל העולם נעשה מודע יותר ויותר לעובדה שהעם הפלסטיני והתנגדותו עומדים בפני קולוניאליזם שמטרתו השמדתו, עם שמנהל מדינה לגיטימית מאבק השחרור, ושהפיגוע ב-7 באוקטובר הוא רק חוליה בשרשרת של מאבק ארוך בקולוניאליזם.

הישגי הכיבוש הישראלי ברמה הבינלאומית הידרדרו מאז ה-7 באוקטובר, והוחלפו בהישגים עוקבים למען עמנו ועניינו.

השדה...הריבוע הראשון 
באשר לתחום, זה כאילו חזר ל-27 באוקטובר, היום בו החלה הפלישה הקרקעית לרצועת עזה. כל ה"הישגים" כביכול עליהם דיבר צבא הכיבוש הפכו לנושא ללעג עבור שיא גינס על היכולת המעולה שלו לשקר באופן בוטה ומגוחך הלחימה חזרה לג'באליה, בית האון, אל-מגאזי ואל-בוריג', איפה ההישגים בצפון ובמרכז פירוק וחיסול של חמאס וגדודי ההתנגדות שעליהם דיברו יומם ולילה? באשר לדיבור על השמדת משטחי שיגור טילים, התגובה לכך הייתה לא רק בשיגור טילים למושבות הסובבות את עזה, ומג'בליה בפרט, אלא גם בהפצצת תל אביב (לפני שבוע) ביותר מ-20 טילים, וכן. מרפיח, שאליה הם פולשים.

האם הישות הצליחה לחסל לוחמים? אין ספק, במאבק כה עז, אנוסים אינם יכולים להיכשל, אך האם הישות הצליחה לחסל את ההתנגדות? ברור שלא. האם הוא הצליח להרוג את רוח ההתנגדות? בוודאי שלא, והמבצעים האיכותיים האחרונים בג'בליה ורפיח, לרבות פיתוי חיילים, מארבים, פעולות צלפים, מלכודת ועוד, מאשרים את המציאות של רוח הלחימה הגבוהה באשר להתנגדות בג'בליה ובבית חאנון צילומי מבצעים ותכנון מבצעים מורכבים כמו מבצע ג'בליה, כולם מאשרים שמערכת הפיקוד, התקשורת והתקשורת בין הנהגת ההתנגדות ללוחמים היא עדיין בסדר. באשר להצלחתו של אל-קסאם בלכידת חיילים, כפי שהודיע אבו עוביידה, זוהי שערורייה של מטרתם שביקשו להשיג באמצעות שחרור האסירים שלהם.

האם הישות השיגה הישגים? בוודאי, באמצעות שריפת ילדים במעשי הטבח ברפיח ואל-מוואסי לפני מספר ימים, שגבו 66 חללים, רובם ילדים ונשים, ושריפת האוהלים על ראשם בטילים הוא הצליח להרוס את רובם בתי חולים, וצלפים המחפשים אחר פת לחם ברחוב סלאח א-דין, לאור מלחמת הרעב, והרג עשרות עובדי האו"ם, תוך שימוש בסיוע כמנגנון הרעבה, הגנה על מתנחלים, שודדים, שגונבים ושורפים סיוע. משאיות לכיוון עזה ורבות רבות אחרות.

זה מה שבבעלות הצבא וממשלת נתניהו ומסווגים כ"הישגים". ב"הישגים" אלה יש להם היסטוריה צבאית כיאה לקולוניאליסטים פשיסטים, החל ממעשי הטבח והגירושים בשנת 1948 ומה שאחריו, ועד שריפת הילדים בקנא שבלבנון, ובית הספר בהר אל-בכר במצרים, ועד לשריפת הילדים שלהם. שריפה באוהלי עקירה ברפיח ואל-מוואסי.

יש מי שסבור שהתפרצות מעשי הטבח ברפיח באה בתגובה למארבים של ג'בליה ותגובתה של רפיח זה אפשרי, אבל מה שבטוח הוא שהריגת המספר הגדול ביותר של פלסטינים היא מטרת המלחמה של השמדה, וזו בדיוק מטרה התואמת את האידיאולוגיה הציונית כאידיאולוגיה של השמדה. זוהי מטרה מרכזית בפרויקט הציוני, שלא תצליח בלי להחליף את עמנו, באמצעות עקירה, השמדה ומחיקה, בקבוצות יהודיות המגיעות מכל חלקי תבל.

עם תום החודש השמיני למלחמת ההשמדה, תירשם ההיסטוריה, והיא תתעד את "הישגיהם" כקולוניאליסטים פשיסטים, ואת הישגי עמנו כלוחמי חופש.

יש שיאמינו שמעשי הטבח הסוררים של הצבא ברפיח באים בתגובה למארבים בג'בליה ותגובתו של רפיח זה אפשרי, אבל מה שבטוח הוא שהריגת המספר הגדול ביותר של פלסטינים היא מטרת המלחמה, שכן מדובר במלחמה. של השמדה.