עריקאת: יש הקפאה בהסלמה, ומצרים נותנת עדיפות להפסקת המלחמה בעזה
אבו דייה: ההסלמה המדינית בין מצרים לישראל אין פירושה הגעה לעימות צבאי
ניראט: מצב ערבי מתוח ברחובות, בצבאות ובמשטרים עקב מעשי הטבח בעזה
מוסא: מה שקורה מוכל ומצרים כבולת בהסכמים שנחתמו בין שני הצדדים בחסות אמריקאית

בפעם הרביעית מאז תחילת המלחמה ברצועת עזה, היחסים בין מצרים וישראל הידרדרו, לאחר חילופי ההאשמות בין שני הצדדים, שהובילו להריגת החייל המצרי ביום שני, בגבול רפיח. על רקע השאלות לגבי האפשרות שהמשבר בין שתי המפלגות יגדיל את המתח והסלמה, בהקשר של המשבר הפוליטי בתקופה האחרונה.

תקרית ירי התרחשה בגבול, שבה נהרג החייל המצרי, שנועדו לברר את פרטי האירוע, לקבוע אחריות ולנקוט באמצעים הדרושים למניעת הישנותו בעתיד, תוך המשך המשך של כוחות הכיבוש. להסתער על אזור הגבול ברצועת עזה מאז החלו את פעולתם הצבאית ברפיח, יותר מ-3 שבועות.

ערוץ החדשות של קהיר ציטט ביום שני מקור ביטחוני מושכל ואמר, "הוקמו ועדות חקירה כדי לברר את פרטי האירוע (הגבול עם רפיח) כדי לקבוע אחריות ולנקוט באמצעים הדרושים כדי למנוע הישנותו בעתיד".

הגורם חשף כי "מחקירות ראשוניות של אירוע הירי ומותו של חייל בגבול עולה כי נפתחה ירי בין חיילי כוחות הכיבוש הישראליים לבין אנשי ההתנגדות הפלסטינית".

הוא הסביר כי הדבר "הוביל לירי למספר כיוונים, וגורם הביטוח המצרי נקט באמצעי מיגון וטיפל במקור השריפה".

אתמול, שלישי, בנפת פאיום שבמרכז מצרים, התאבלו המצרים על גופתו של החייל עבדאללה רמדאן חאג'י, מאחד מכפרי פאיום, שנהרג ביום שני בגבול עם מצרים.

במרווחים נפרדים התרחשו תקריות ירי בגבול מצרים-ישראל למרות הסכם השלום שנחתם בין שני הצדדים ב-1979, האחרון שבהם היה אתמול, ולפני כן התקרית ב-3 ביוני 2023, כירי לעבר האל. -מעבר אווג'ה הביא להריגתם של איש ביטחון מצרי ושלושה חיילים ישראלים, בעוד הסיפורים של תל אביב וקהיר מתנגשים לגבי נסיבות האירוע.

עם זאת, אירוע הירי האחרון מגיע לאור ה"מתח" שהיה עדים ליחסים בין קהיר לתל אביב בתקופה האחרונה, על רקע תחילת המבצע הצבאי של הצבא הישראלי בעיר רפיח ב-6 במאי, והשתלט על השליטה. של הצד הפלסטיני של מעבר רפיח, למרות האזהרות הבינלאומיות על ההשלכות הרות אסון.

מצרים סירבה לתאם עם הצד הישראלי במעבר, והדגישה כי היא "לא תקבל" את מדיניות "הטלת עובדה מוגמרת" שלאחריה ישראל, והאשימה את תל אביב באחריות להפסקת פעולת המעבר ולהסלמה של ההומניטרי. משבר בעזה כתוצאה מכך.

Writers, analysts, military experts and human rights activists, in separate conversations with “ے”, believe that the incident has been contained, as both parties are not concerned with the escalation, and each of them has its reasons. Egypt gives priority to ending המלחמה בעזה, והיא מוגבלת גם על ידי מצבה הכלכלי וההסכמים המדיניים, וישראל אינה מודאגת מפתיחת חזית נוספת.

המומחה והאנליסט הצבאי, האלוף בדימוס וסף עריקאת, אומר: "כל עוד שני הצדדים מסכימים להקים ועדת חקירה לאירוע, זה אומר שאין הסלמה, אלא הקפאה של ההסלמה, והמצרי ההנהגה מרסנת את כעסה על מה שקרה והיא תיתן עדיפות למשא ומתן ולעצירת התוקפנות נגד רצועת עזה ותקריות דומות שאירעו, האחרון שבהם היה החייל מוחמד סלאח.

עריקאת ממשיך: "ההבדל הפעם והרגישות של מה שקרה הוא שזה בא לאור ההתקפה על הריבונות המצרית, המבוכה של הצבא וההנהגה המצרית, ולאור הפלישה הישראלית למעבר רפיח, גם כן. כמו רצח העם והפרובוקציה של הצבא המצרי שמתרחש".

ד"ר ראאד אבו בדוויה, פרופסור למשפט בינלאומי ויחסים בינלאומיים באוניברסיטה הערבית-אמריקאית, סבור כי בשלב הבא לא יהיה עימות צבאי בין צבא מצרים וישראל, מה שמעיד על הסלמה מדינית כמו גם ב- השיח המדיני בין ישראל למצרים, אבל זה לא אומר שינוי מהותי, והגעה לעימותים צבאיים בין שני הצדדים, תוך ציון שמצבה האחרון של מצרים קשה מבחינה כלכלית, ויש גם אינטרסים של מצרים שמונעים ממנה להסלים. ההסלמה תישאר דיפלומטית.

אבו בדוויה אומר: "יש ועדת חקירה על מה שקרה שהוקמה על ידי שני הצדדים, ולקבל את זה אומר להכיל את המשבר אין שום רצון להסלמה גדולה יותר, למרות נוכחות הטינה בצבא המצרי. זה מקרה אינדיבידואלי, והצבא המצרי נשלט על פי הנחיות הנהגתו".

מצדו, הסופר והאנליטיקאי הפוליטי ד"ר. ראאד נאראט: "מה שקרה נובע מהמצב המתוח בין מצרים לישראל, לאחר שישראל האשימה את מצרים במניעת כניסת סיוע לרצועת עזה והאשימה את הצד המצרי בכך. הדבר הנוסף שהחמיר את המצב היה כיבוש הסיוע מעבר רפיח, והדבר השני היה האשמת מצרים בשינוי תנאי העסקה, והמשבר הרביעי מגיע עם הריגת החייל המצרי, מה שגרם לדברים להיקרא כמבחן דופק בין שני הצדדים".

נאיראט ממשיך: "ברור שמה שקרה טופל עד כה כתאונה, והמצב נמצא בשליטה, אבל אנחנו לא יודעים איך יהיה המצב בעתיד, למרות שגם הצד המצרי והישראלי. לא מוכנה להסלים צבאית, שכן התנאים הכלכליים של מצרים קשים כמו כן, ישראל לא רוצה ללכת לחזית עם מצרים.

לדברי ניראט, קיים מצב ערבי מתוח ברחובות ובצבאות, וקיים מצב של חוסר שביעות רצון מצד המשטרים הערביים לגבי עמדת המלחמה ברצועת עזה ומעשי הטבח שבוצעו, לאור המערב והאמריקאי. אזהרות לגבי האפשרות שהמצב יתפוצץ בגלל זה.

בתורו אומר הסופר והאנליסט הפוליטי עימאד מוסא: "אירוע הריגתו של החייל המצרי אינו מביא להסלמה של המצב בין מצרים לישראל, ומה שקרה הושג, והתקרית עברה ללא כל התפתחות צבאית. , במיוחד מכיוון שיש הבנות אסטרטגיות בין שני הצדדים בחסות ארצות הברית של אמריקה, שמנסה לתת את הטון של המלחמה בעזה.

מוסא ממשיך: "ההסכמים וההבנות מגבילים את הכלכלה והפוליטיקה המצרית, ויש קווים אדומים שנקבעו על ידי ארה"ב, שלא מצרים ולא ישראל מעיזות לעבור תפקידה מעומקה הערבי והאסלאמי ומאחריותה הלאומית הערבית".