מקומי
ש 25 מאי 2024 3:26 pm - שעון ירושלים
חשבון המלחמה מחמיר לאחר 230 יום, ועולה לישראל 62 מיליארד דולר
בעקבות הלם המלחמה, הכלכלה הישראלית מצאה את עצמה בצומת דרכים, כשהיא עדה להאטה ברורה בפעילות המסחר, ההשקעות והשירותים. אתגרים אלו לא היו מוגבלים רק להיבט הכלכלי, אלא היו גם אתגרים חברתיים ופוליטיים שהובילו לסטייה של המדינה ממסלול הצמיחה המתמשך שנמשך כמעט שנתיים.
יום אחר יום, עלות המלחמה מגדילה את הנטל שלה על הכלכלה הישראלית, שכן היא עולה לישראל 269 מיליון דולר מדי יום, כך עולה מדו"ח שפרסמה סוכנות הדירוג הבינלאומית מודי'ס, המבוסס על מחקר ראשוני של הערכות משרד ישראל פיננסים, כלומר לאחר כ-230 ימים של... המלחמה עלתה לישראל 61.9 מיליארד דולר.
להצעת החוק המלחמה יש השפעה רבה גם על הכספים של ישראל, שתקציבה צפוי לרשום גירעון העולה על היעד שנקבע. על פי נתוני משרד האוצר הישראלי, הגירעון הפיסקאלי עלה ל-7% מהתמ"ג, ב-4 חודשים של השנה הנוכחית, והגיע ל-35.7 מיליארד דולר מאז אפריל 2023, גבוה מהערכת הממשלה של 6.6% לשנה כולה. 2024. זהו גם מספר חסר תקדים מאז המשבר הפיננסי העולמי ב-2008, לפי משרד האוצר, שהצביע על כך שהגירעון הפיסקאלי באפריל האחרון בלבד הסתכם ב-3.16 מיליארד דולר.
המלחמה אילצה את הממשלה להגדיל את ההוצאות באופן משמעותי, שכן היא הייתה עדה לגידול משמעותי בהוצאות הביטחון, שהיוו כשני שלישים מההוצאות ב-4 חודשים, אשר בתורו רשמו גידול של כ-36 אחוזים. לעומת זאת, ההכנסות ירדו ב-2.2 אחוזים, עקב ירידה בתשלומי המס.
הכספים הציבוריים של הממשלה עומדים בפני לחצים ברורים, שכן היא מתכננת לגייס השנה חוב של כ-60 מיליארד דולר ולהגדיל את המסים כדי לענות על צרכיה הפיננסיים. בידיעה שמכירות האג"ח החודשיות הממוצעות שולשו לאחר פרוץ המלחמה, לפי הערכות בלומברג, שהצביעו על כך שהממשלה גבתה מאז אוקטובר האחרון כ-55.4 מיליארד דולר, מהשווקים המקומיים והזרים.
לאור הנטל הכספי ההולך וגובר כתוצאה מהמלחמה, ישראל ספגה מכה אחר מכה מסוכנויות הדירוג הבינלאומיות, מה שהשפיע כמובן על ניסיונותיה לגייס מימון חיצוני למלחמה. לאחר שמודי'ס הורידה את הדירוג הריבוני של ישראל בדרגה אחת ל-A2, סטנדרד אנד פור'ס הצטרפה באפריל והורידה את הדירוג מ-AA- ל-A+.
לאור אי הוודאות המתמשכת באשר למידת ההשפעה של המלחמה המתמשכת על המגזר, צפוי כי בנק ישראל ישאיר את הריבית לטווח הקצר ללא שינוי במהלך פגישתו ביום שני, בפעם השלישית ב שׁוּרָה.
"מדיניות פיסקלית מרחיבה, הפתעות אינפלציה כלפי מעלה וסיכונים גיאופוליטיים מתמשכים גורמים לכך שזה לא הזמן לחשוב על הקלות כספיות", אמרה אלינה סליוסרצ'וק, כלכלנית במורגן סטנלי "אנחנו לא רואים הורדות ריבית על השולחן לפני הנפילה של השנה."
בינואר הפחיתה הוועדה למדיניות המוניטרית את הריבית ב-25 נקודות בסיס, בעקבות 10 העלאות ריבית רצופות, במחזור הידוק חזק מהרמה הנמוכה ביותר אי פעם ב-0.1 אחוז באפריל 2022, לפני הפסקה זמנית ביולי האחרון .
על פי סקר של רויטרס, הורדות ריבית נוספות במהלך שאר שנת 2024 נמצאות בסיכון עקב לחצי האינפלציה המתעוררים שוב.
שיעור האינפלציה השנתי המשיך לעלות באפריל ל-2.8 אחוזים, לאחר ירידה ל-2.5 אחוזים בפברואר.
לאור הדיבורים על שלטון צבאי ישראלי בעזה, דיווח העיתון "ידיעות אחרונות", תוך ציטוט של מסמך רשמי, כי כל שלטון צבאי בעזה יעלה לתל אביב לא פחות מ-20 מיליארד שקל (5.4 מיליארד דולר) מדי שנה מוסד הביטחון הישראלי הכין מסמך אנליטי לבחינת ההשלכות הכספיות של הקמת ממשלה צבאית ברצועת עזה.
היא ציינה כי עלות בניית מסדרון נוסף לרצועה נאמדת בכ-150 מיליון שקל (40.4 מיליון דולר). על פי הדוח, בנוסף למספרים אלו, עלויות נוספות יכללו את שיקום רצועת עזה (כולל תשתיות, בתי חולים, בתי ספר וכבישים) בנוסף להקמת התשתית לממשל הצבאי והוצאות נלוות נוספות. הדו"ח הדגיש גם את הצורך ב-400 עמדות לניהול הממשל הצבאי הישראלי ברצועה.
בראיון לעיתון "ג'רוזלם פוסט", אישרה נגידת "בנק ישראל" לשעבר, קרנית פלוג, כי תגובת הממשלה לאתגרים הכלכליים הנובעים מהמלחמה אינה ראויה לרמה.
היא ציינה כי הצעדים המוצעים (שחלקם אושרו בכנסת, בעוד שאחרים נדחו או מתוכננים ליישם בעתיד) אינם מספיקים כדי להתמודד עם האתגרים שעמם מתמודדת ישראל כיום.
شارك برأيك
חשבון המלחמה מחמיר לאחר 230 יום, ועולה לישראל 62 מיליארד דולר