נמשכות ההצעות לגבי ניהולו העתידי של מעבר רפיח מהצד הפלסטיני, לאור דחייתה של קהיר את שליטתה של ישראל בו, שהאחרון שבהם הוא מהלך אמריקאי לבקשת סיוע של ארגון אירופי כצד שלישי.

המהלכים של וושינגטון עם צד שלישי מחייה תרחישים עתידיים לניהול המעבר, אך דיפלומט ומומחה לשעבר מציב שני תנאים מוקדמים להצלחתו: נסיגת ישראל מהמעבר, והפוגה זמנית או קבועה ברצועת עזה.

מעבר רפיח הוא מסדרון מרכזי על הגבול בין מצרים לרצועת עזה הוא מאפשר כניסת סיוע הומניטרי לעזה ויציאה של מטיילים ופצועים מהרצועה.

ב-2005, בעקבות נסיגה ישראלית מרצועת עזה, הצד הפלסטיני של המעבר היה כפוף להסכם המאפשר נוכחות פלסטינית ופיקוח אירופי, לפני שחמאס השתלט על רצועת עזה ב-2007, והאירופים נסוגו.

ב-7 במאי ישראל השיגה את השליטה על המעבר וסגרה אותו, כשהיא מחזיקה במצרים אחראית לסגירה ולאי העברת הסיוע. עם זאת, לאחר הפיקוח, מצרים סירבה לתאם עם ישראל בנוגע למעבר, מכיוון שהיא לא העניקה לגיטימציה לקיום הכיבוש, ושר החוץ סאמח שוקרי הטיל לאחרונה על תל אביב אחריות להפסקת פעולתו של המעבר.

אתמול ציטט העיתון האמריקני "פוליטיקו" גורם רשמי בבית הלבן שאמר כי הנשיא ג'ו ביידן ניהל כבר שבועות דיונים עם ארגון המזוהה עם האיחוד האירופי, כדי לקבל על עצמו את האחריות לניהול המעבר מהצד הפלסטיני, לאורו. סגירה, וסירובה של מצרים לתאם.

ארצות הברית מציעה להביא צד שלישי ניטרלי, שהוא משלחת הסיוע הגבול של האיחוד האירופי ברפיח, שעבדה בעבר במעבר ב-2005, והשעתה את פעילותה ב-2007 לאחר השתלטות החמאס.

זה לא היה המהלך האחרון ב-16 במאי, שני מקורות ביטחוניים מצריים אמרו לרויטרס כי קהיר דחתה הצעה ישראלית לתאם בין שתי המדינות לפתיחת מעבר רפיח מחדש ולניהול פעולותיו העתידיות, והודיעו להם כי המעבר צריך להיות מנוהל על ידי. הרשויות הפלסטיניות בלבד.

ב-7 במאי דיווח העיתון הישראלי "הארץ" כי חברת אבטחה אמריקאית פרטית תיקח לידיה את ניהול מעבר גבול רפיח עם מצרים לאחר סיום המבצע הצבאי הישראלי ברפיח שבדרום רצועת עזה.

השגריר חוסיין חרידי, עוזר שר החוץ המצרי לשעבר, בראיון שלו לאשרק אל-אווסט, הביע את דאגתו מהתרחיש של החיפוש האמריקני אחר צד שלישי לניהול הצד הפלסטיני של מעבר רפיח, ותיאר זאת כ"חזרה התערבות דלת לתמיכה בדרישות תל אביב".

הדיפלומט המצרי לא שולל כי "נופתע מישראלים המחזיקים בדרכונים ממדינות אחרות, בין המנהלים את המעבר", והוסיף: "מצרים לא תקבל את זה".

התרחיש המקובל המייצג את נקודת המבט המצרית, לפי הדיפלומט המצרי לשעבר, הוא חזרה להסכם המעברים שנחתם ב-2005, המורכב מכך שהרשות הפלסטינית מנהלת את המעבר מצידה, תוך פיקוח אירופי.

הוא הוסיף, "אבל אם מצרים תקבל את התרחיש של סילוק הרשויות הפלסטיניות לטובת צד שלישי, תל אביב תלך רחוק יותר ותדרוש להסיר גם את הרשויות הפלסטיניות מהשלטון בעזה".

הדיפלומט המצרי לשעבר מתייחס לתרחיש נוסף בהקשר זה, שהוא התעקשותה של מצרים שאין ממשל ישראלי נוכחי או עתידי למעבר, ואומר: "הממשל הזה מהווה איום על הביטחון הלאומי המצרי וקהיר לא תקבל אותו כלל. ."

בתורו, המומחה המצרי לעניינים צבאיים ואסטרטגיים, סמיר רג'ב, אמר: "מצרים תקבל נוכחות של צד שלישי ניטרלי במקרה של נוכחות של צד פלסטיני ראשי, בדומה להסכם המעברים ב-2005, שהיה תחת פיקוח אירופי, ומצרים תדחה את נוכחותו של כל גורם ישראלי במעבר בכל תנאי, גם אם היו איתו משקיפים אירופאים".

דיבור על ארגון חברה אזרחית אירופית שעובד עם השלטונות הפלסטיניים יכול להיות רעיון מקובל ותרחיש על הפרק, עם נסיגה ישראלית מהמעבר כתנאי בסיסי, מוסיף רגב.

המומחה המצרי מאשר כי "מצרים לא תיסוג מדחייתה לנוכחות הצד הישראלי במעבר, אלא תקבל חלופות ניטרליות, לא כולל חברות אבטחה", מסביר זאת: "החברות יהיו כפופות לממן, ואולי איש הכספים הוא אמריקאי או ישראלי, וזה לא מקובל".

מלבד התרחישים הללו, המומחה הצבאי המצרי מצפה לאפשרות שישראל תהרוס את הסכם המעברים ותחפש הסכם מורחב חדש הכולל את ציר פילדלפיה וניהול המעבר הוא אומר: "הכל בכפוף להערכות מצריות לפי מה שמוצע, אבל מצרים תמיד מחויבת להגדרות האינטרסים שלה".

בהמשך הוא אומר: "התרחישים המקובלים יועלו ליישום לפני יום למחרת סיום המלחמה בעזה. באשר לאחר המלחמה, ישנם הסדרים נוספים, כולל הרשות הפלסטינית, שיובאו בחשבון. עם כל הסכם שביתת נשק שיושג או הסכם סופי להפסקת אש ברצועה".