ממשלו של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן מתוסכל מאוד ולא מרוצה מהכרזה של שלוש מבעלי בריתו כי הם יכירו במדינה הפלסטינית, אך גורמים רשמיים אומרים שההשפעה של זה היא לא יותר מ"גל" שנחלש ככל שהוא מתרחב.

ספרד, נורבגיה ואירלנד הודיעו ביום רביעי כי הן יכירו רשמית בפלסטין כמדינה ביום שלישי הבא (29/5/2024), "מתוות קו בין פלסטין לישראל על בסיס הגבולות לפני 1967".

וושינגטון הבהירה הן לספרד והן לאירלנד, בפרט, בגלל גישתם הפומבית יותר, שהכרה במדינה פלסטינית לא תועיל, והדגישה את עמדתה הרגילה שמדינה כזו יכולה להיווצר רק באמצעות משא ומתן, אמר פקיד אמריקאי מוכר. עם הנושא לאתר Daaily NatSec, המתמחה בענייני ביטחון לאומי.

פקידים אמריקאים מביעים כעת את חוסר שביעות הרצון הזה בגלוי. בתגובה לשאלה על הבידוד הדיפלומטי הגובר הנוכחי של ישראל, אמר היועץ לביטחון לאומי ג'ייק סאליבן ביום רביעי: "זה מדאיג אותנו כי אנחנו לא מאמינים שזה תורם לביטחון ולחיוניות של ישראל בטווח הארוך".

עם זאת, הממשל סבור - או לפחות מקווה - שהמהלך של ספרד, נורבגיה ואירלנד לא יביא לעלייה משמעותית במתיחות העולמית סביב המלחמה בעזה.

לפי האתר, הפקיד, שביקש אנונימיות לדבר בכנות, אמר: "אנו רואים בכך עובדה בלתי נמנעת בפוליטיקה הספרדית והאירית, ולנורווגיה יש גם סיבות מיוחדות בגלל [הסכמי אוסלו]". ראוי לציין שהסכמים אלו היו קבוצת הסכמים שנכרתו ב-1993 בין ישראל לארגון לשחרור פלסטין, אשר קבעו תהליך שלום לפתרון שתי המדינות, שדישדש בסופו של דבר עקב התפשטות ההתיישבות.

הפקיד הוסיף כי לאור כל הדרמה במזרח התיכון השבוע, כולל החלטת התובע הבינלאומי לבקש צווי מעצר למנהיגי ישראל וחמאס, "ייתכן שלמאמצים של שלוש המדינות לא תהיה השפעה רבה".

"הם ניסו ליצור מספיק קבוצה כדי לעשות רעש, אבל מנקודת המבט שלנו, זה יותר כמו אדווה", אמר הפקיד.

ארצות הברית עשויה גם לראות בהכרה של מדינות אלו בפלסטין נקודת לחץ על ישראל.

סאליבן אמר כי גורמים אמריקנים אמרו לישראל כי "הגישה האסטרטגית להביס את חמאס" והחתירה לאינטגרציה אזורית יסייעו לישראל להחיות את היחסים הללו. בשבועות האחרונים מתחו גורמים אמריקאים ביקורת פומבית על האסטרטגיה הצבאית של ישראל בעזה.

בעוד הנשיא ג'ו ביידן תמך זה מכבר בהצהרותיו הפומביות בפתרון שתי המדינות, מדינת ישראל ומדינת פלסטין, הוא מאמין שהדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא באמצעות משא ומתן ישיר בין שני הצדדים, בידיעה שארצות הברית הוא מודע לחלוטין לכך שהמשא ומתן הדו-צדדי בין הפלסטינים לישראל נמצא בחסות אמריקאית, אשר הופסק במרץ 2014, אך נכשל עקב הסירוב הישראלי המתמשך להפסיק את בניית ההתנחלויות.

דוברת המועצה לביטחון לאומי, אדריאן ווטסון, אמרה ל-NatSec Daily: "הוא (הנשיא ביידן) מאמין שצריך להשיג מדינה פלסטינית באמצעות משא ומתן ישיר בין שני הצדדים, ולא באמצעות הכרה חד-צדדית".

אמנם אין זה מפתיע ששלוש המדינות תומכות בהקמת מדינה פלסטינית, אך המהלך עשוי להגביר את ההכרה הבינלאומית בפלסטינים אם מדינות אירופיות אחרות האוהדות את מטרתן ילכו בעקבותיהן. מתוך 193 המדינות החברות באו"ם, 142 מדינות כבר מכירות במדינה פלסטינית, לפי גורמים פלסטינים.

בתורו, מייקל וואהיד האנה, מנהל "תוכניות אמריקאיות" בקבוצת המשבר הבינלאומית, אמר לאותו אתר שההשפעות של ההכרה יהיו "מצטברות, הדרגתיות ולאורך זמן, אבל זה אומר לנו שארצות הברית הפכה ליותר ויותר מְבוּדָד."

האנה הוסיפה: "עכשיו העניין אינו מוגבל לאפריקה, דרום אמריקה ואסיה, אלא כולל את אירופה", כולל בעלות ברית של נאט"ו.