כשהתוקפנות על רצועת עזה נכנסת לחודש השמיני שלה, דברו שוב על "היום שלמחרת", על רקע ויכוחים פוליטיים בין כל הצדדים הרלוונטיים ואינטרסים סותרים בעוד שישראל רואה את שליטתה המוחלטת ברצועת עזה, ארצות הברית דוחקת בה להתפתח תרחישים שבהם היא נמצאת מחוץ לרצועה לטובת ממשל פלסטיני, על פי חזון המבוסס על פתרון שתי מדינות, אשר תל אביב מתנגדת לו, ודוחה כל נוכחות פלסטינית ברצועת עזה, יעוררו תקווה להקמת מדינה פלסטינית, שהדיבור העולמי גובר היום על הכרה בה.

סופרים ומנתחים פוליטיים סבורים שהנכונות הפלסטינית להתמודד עם היום שאחרי המלחמה בעזה, אם הכיבוש ייסוג מרצועת עזה, היא עניין חשוב והכרחי לריפוי הפצעים ולניהול ענייני האזרחים, המצריך חיזוק הפלסטיני. -אחדות והבנות פלסטיניות, כמו גם עבודה על תוכנית וקידום גלובלי אם לא הכיבוש נסוג כדי ללחוץ עליו לקבל את המוסכם על הפלסטינים לגבי ניהול המגזר.

הסופר והאנליסט הפוליטי ד"ר אומר: ע'סאן אלחטיב: "ההכנות ליום המחרת של המלחמה ברצועת עזה תלויות בתוצאות המלחמה, אם עם נסיגה מעזה ואם המשך הכיבוש מבחינה צבאית, למרות שהכיבוש עד כה נכשל. למצוא גורמים להשתלטות על ענייני רצועת עזה, עם סירובה המתמשך לעשות זאת על ידי הרשות הלאומית או על ידי חמאס".

אם ישראל תשמור על נוכחותה הצבאית אם תיפסק האש, אל-חטיב מציין כי ישראל תהיה מעורבת בניהול ענייני רצועת עזה, ותאלץ לחפש חלופות אם לא תצליח להישאר צבאית ברצועה המצב יחזור להיות מה שהיה לפני המלחמה.

פלסטינים, אלחטיב מציין כי לרשות אין סיכויים אם יהיה לה תפקיד בעזה או לא, שכן השחקנים העיקריים שם הם ישראל ותנועת חמאס, ושניהם לא רוצים שיהיה לרשות תפקיד. .

אלחטיב מסביר שאם תסתיים המלחמה ברצועת עזה, תנועת חמאס לבדה לא תוכל לנהל את ענייני רצועת עזה ולבנות אותה מחדש, שכן רמת ההרס הגיעה לדרגה כל כך גבוהה שלא ניתן. לבנות מחדש בקלות! כמו כן, לאור מדינות רבות שהודיעו כי תמיכתן בשיקום תלויה במציאת פתרון מדיני, הסיכויים לשיקום אפלים.
אל-חטיב מדגיש כי הדרך הקצרה ביותר לנהל את ענייני רצועת עזה היא לאחד את המערכת הפוליטית הפלסטינית ולהגיע לאיזושהי נוסחה לדו-קיום בין הפלסטינים, שבלעדיה קשה מאוד להגיע לאופקים לאור המשך הפילוג.

הסופר והאנליסט הפוליטי ד"ר אומר: עלי אל-ג'רבאוי: "אין מאפיינים לתוכנית פלסטינית כיצד לפעול לאחר תום המלחמה, אבל יש עניינים שצריך לעבוד עליהם לפני כן, על ידי סיום הפילוג והגעה להבנות פנים-פלסטיניות, כי כל פלסטיני הממשלה לא יכולה לעבוד בלי להגיע להבנות, והמלחמה בעזה אפשר להחליש את חמאס ולמנוע את שלטונו החד צדדי, אבל המלחמה לא תסיים את קיומו של חמאס".

אל-ג'רבאוי ממשיך: "יש לענות על שאלות כיצד לשנות את המערכת הפוליטית שלנו בהסכמה, במיוחד מכיוון שהמריבות והעימותים בין שני הצדדים של האוגדה עדיין נמשכים למרות המשך המלחמה".

אל-ג'רבאוי מדגיש כי יש להפעיל את הפוליטיקה הפלסטינית באמצעות תוכנית קונצנזוס חשובה המדגישה כיצד להפגיש את המצב הפלסטיני לאחר המלחמה, להתעמת עם התוכניות, לבנות מחדש את עזה ולהפוך את האנשים שם לאיתנים. הגישה וההבנות הפלסטיניות לקדם את הנושא לעבר הזירה האזורית והבינלאומית, ולא להשאיר את הגורל הפלסטיני לאחרים. תוצאת הפילוג.

אל-ג'רבאוי מציין שהממשלה שתוביל את עזה חייבת לקבל הסכמים והבנות, ולא להקים ממשלה ולדרוש את קבלתה. עלינו לקדם ממשלה והבנות שאת היתכנות שלהן אנחנו משכנעים את העולם, להפעיל לחץ על ישראל לקבל זאת , בין אם ישראל מרוצה או לא, שכן היא דוחה את הרשות או את תנועת החמאס לנהל את ענייני גזרת עזה.

הסופר והאנליסט הפוליטי עדנאן אל-סבח מדגיש כי אמור להיות חזון אחד מאוחד לניהול ענייני רצועת עזה, אבל עדיין אין תוכנית פלסטינית להתמודד עם היום שאחרי המלחמה, וכל מה שקורה הוא אמריקאי. הצעות ישראליות או בינלאומיות.

אל-סבאח אומר: "המציאות הקיימת בעזה היא נוכחות תנועת חמאס וההתנגדות, ולאחר תום המלחמה אף אחד לא מעז להגיע לשם לנהל את ענייני הרצועה ללא אישורו. לנוכח הסוגיות הקשות בעזה, אינו מסוגל להתמודד ע"י מעצמות גדולות, והיקף הכאב הקיים אינו מסוגל להתמודד עם זה לבדו". מציאות קשה גם בגדה המערבית, הדורשת תוכנית ניהול לשלב זה.

אל-סבאח מציין כי למרבה הצער, אף מוסד, סיעה, מרכז לימוד וכדומה לא ישב לחשוב על תוכניות ליום שאחרי המלחמה, בניגוד לקיומם של חזונות לכיבוש הישראלי ולאמריקה לאחר המלחמה. תקופה, והם משתנים בהתאם לכל שלב, ואמריקה מבקשת לקבל תפקיד בניהול עזה, אבל אם השלטון הצבאי, לעומת זאת, ימשיך בהתנגדות.

אל-סבח סבור כי יש להפריד את הרשות מאש"ף, שעליו לנהל את המציאות הפוליטית בעוד שהממשלה מנהלת את מציאות השירות, ומדגיש כי יש לדבר על קיומה של רשות שונה מהרשות הנוכחית, ומה נדרש ממנה. הרשות הפלסטינית והנהגת הפלגים השונים, לרבות תנועות החמאס והג'יהאד, אמורות ללכת לסיים את פשע הפילוג.

אל-סבאח מציין כי תנועת חמאס לבדה אינה יכולה לנהל את ענייני רצועת עזה, והעולם יילחם בה, והמציאות שלנו מחייבת חזון פלסטיני מאוחד ליום שאחרי המלחמה, ובאחריות כל הפלגים, הרשויות , ומוסדות החברה האזרחית, כדי לנהל את ענייני האזרחים ולרפא את הפצעים והטרגדיות של עזה לכל הפרטים, וזה מה שדורש מההנהגה הפלסטינית לעלות לרמה של מה שקרה.

פרופסור ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה הערבית-אמריקאית, סופר ומנתח פוליטי, ד"ר. אמג'ד אבו אל-עז: "הפלסטינים לא מוכנים לרעיון היום שאחרי המלחמה, הדורש פיוס פלסטיני-פלסטיני, נוכחות של תוכנית, חזון, התייחסות פוליטית ודיאלוג לאומי , מה שקיים אינו מסתכם בניסיונות שיקום, ואינו ניסיונות אמיתיים לרפא את המחלוקת הקיימת".

אבו אלעז ממשיך, "לתנועות חמאס ופת"ח אין עדיין את היכולת לנהל את ענייני עזה לאחר המלחמה, שכן חמאס, למרות כוחו ונוכחותו, חסר לגיטימציה בינלאומית והכרה עולמית בו, הרואה בו (טרוריסט) תנועה, ולתנועת הפת"ח יש את הלגיטימציה הזו אבל חסרה כוח בשטח בעזה".

אבו אלעז מדגיש כי קשה לחזות את הדיבור על "היום שאחרי" המלחמה, מכיוון שהקרב לא הסתיים, והמשך נוכחותה של ישראל בעזה פירושה כניסתה למלחמת התשה שעלולה להימשך יותר מעשר שנים, וכן לא תהיה יציבות, וסיום המלחמה לחמאס ניצחון והמשך המלחמה פירושו ניצחון לנתניהו.

אבו אלעז מציין כי תנועת חמאס לפני ה-7 באוקטובר שונה מזו שאחרי, לאור דיבורה על האפשרות לסכם הפסקת אש ארוכת טווח, ודיבור על האפשרות להפוך למפלגה פוליטית.

אבו אל-עז אומר: "הדיבור על הממשל הפלסטיני של עזה לא יתאפשר ללא קיומה של מערכת פוליטית שהעולם מקבל, ושדורשת נוכחות של קונצנזוס בינלאומי, ערבי ופלסטיני. לכן, העניין דורש אחדות אמיתית והפעלת נוכחות תנועות החמאס והג'יהאד באש"ף, והסכמה על תוכנית ותוכנית מאוחדת, והעניין הוא קל אם יש את הכוונה והרצון הפלסטינים בתוך דיאלוג לאומי".