עמדות ערביות שונות לגבי הרעיון של הקמת כוח רב לאומי לשמירה על שלום ברצועת עזה ובגדה המערבית הכבושה, על רקע דיונים המתקיימים באשר לפיתוח תוכנית בת קיימא באזור לאחר תום המלחמה.

העיתון "פייננשל טיימס" חשף כי גורמים ערבים הביעו את חוסר תמיכתם ברעיון של כוח בינלאומי או אזורי שייכנס לעזה, והדגישו שהוא חייב להיות תחת ממשל פלסטיני.

העיתון ציטט דיפלומט ערבי שאמר שההסתייגויות בכמה בירות ירדו בשבועות האחרונים והעלה את האפשרות של השתתפות ערבית בכוחות אלה, כאשר מדינות ביקשו להראות את "מחויבותן לתהליך השלום".

הדיפלומט אמר: "אנחנו יודעים שלישראל יש דאגות ביטחוניות לגבי המדינה הפלסטינית, וזה אומר שאנחנו מוכנים לעזור".

דיפלומט ערבי אחר אמר לעיתון כי כל כוח חייב להיות מאושר על ידי מועצת הביטחון של האו"ם ולהיפרס לפרק זמן זמני כדי לתת לרשויות הפלסטיניות זמן לפתח את כוחות הביטחון שלהן.

למרות הפתיחות הגוברת לפריסה כזו, עדיין לא ברור אילו מדינות יהיו מוכנות להשתתף.

גורם ערבי שלישי חשף גם כי נוכחות כוח ברצועת עזה היא יוזמה שנתמכת על ידי מצרים וכי מעצמות אזוריות אחרות, בהן סעודיה, ירדן וקטאר, מתנגדות להצבת כוחות שמירת השלום הערבים.

מה טיבו של כוח שמירת השלום?

אמנם גורם אחר אמר שיש הסכמה על הצורך לספק חלופה לכוחות הישראלים שנותרו ברצועה, אך הם הוסיפו כי השאלה המרכזית היא: "מהו הכוח?"

הרעיון הועלה עם שר החוץ האמריקני אנתוני בלינקן כשנפגש עם עמיתיו הערבים בקהיר במרץ.

העיתון מדווח כי מדינות ערב מנסות במשך חודשים לגבש חזון רחב להתמודדות עם המשבר שעורר המתקפה שפתח חמאס ב-7 באוקטובר ומתקיפת התגמול הישראלית על עזה.

הדרישה העיקרית שלהם תהיה מהמערב וישראל לנקוט בצעדים בלתי הפיכים לקראת פתרון שתי המדינות לסכסוך הישראלי-פלסטיני הממושך, והם רוצים שארצות הברית ומדינות מערביות אחרות יכירו במדינה פלסטינית ויתמכו בחברותה המלאה. באו"ם, בטענה שזה צריך להיות חלק מהתהליך, לא תוצאה.

אבל התכנון שלאחר המלחמה בעזה מתערער בגלל חוסר הוודאות לגבי כוונותיה של ישראל, כולל כמה זמן היא תחזיק את כוחותיה ברצועה הקרועה; את מי תקבל כאחראי? כמה זמן תימשך ההתקפה שלה?

ממשלת נתניהו דוחה את הנוכחות הבינלאומית בגדה המערבית

ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו גם שלל כי הרשות הפלסטינית הנתמכת בגיבוי מערבי וערבי, שחמאס גירש מעזה ב-2007, תמלא כל תפקיד או תעשה כל מהלך לקראת הקמת מדינה פלסטינית.

כמה גורמים ישראלים, כמו שר הביטחון יואב גלנט, הביעו תמיכה ברעיון של נוכחות בינלאומית בעזה לאחר המלחמה, אך ממשלת הימין הקיצוני של נתניהו צפויה לדחות כל מהלך כזה בגדה המערבית, שבה אלפי מתנחלים יהודים חיים.

בכנס בריאד השבוע, שרי החוץ הערבים נתנו תשובות מעורפלות ברובן לשאלות על משימת שמירת השלום.

הנסיך פייסל בן פרחאן, הדיפלומט הסעודי הבכיר, אמר כי קשה להתמודד עם הנושא הזה ללא בהירות לגבי הגורמים האחרים, ומקבילו הירדני, איימן אל-ספדי, הזהיר כי כל כוח שמירת השלום עלול להיראות כפועל להתבססות האומללות שהמלחמה הזו יצרה".

שר החוץ המצרי סאמח שוקרי אמר כי קהיר מוכנה למלא את תפקידה במלואו, תוך התחשבות בסיכון ובתגמול והערכה מקיפה של התוצאה הסופית.

המוקד העיקרי של ממשל ביידן היה לדחוף להסכם שיוביל לסעודיה לנרמל את יחסיה עם ישראל בתקווה שזה ישכנע את תל אביב לעשות ויתורים לקראת הקמת מדינה פלסטינית.

הממשל גם התקדם לקראת השגת הסכם לפני מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר, שהיה כולל את הסכמת ארצות הברית להסכם הגנה עם הממלכה ותמיכה בשאיפותיה הגרעיניות.

וושינגטון וריאד המשיכו לדון בהסכם, והנסיך פייסל אמר השבוע שהם "קרובים מאוד" להגיע להסכם עם הצד האמריקני, אך הוא חזר על הצורך ב"דרך המובילה למדינה פלסטינית אמינה ובלתי הפיכה. ”

מקור: Sky News Arabia