לפתע, עזה נעלמה מהעין, והעולם החל לחכות לראות אם ישראל תצא למתקפת נגד, או יותר נכון, איך היא תגיב למתקפה של איראן, ועד כמה נשיא ארה"ב ג'ו ביידן ילך כדי להכיל את המצב. כך שצצו לפני ישראל 3 אפשרויות, לפי המגזין האמריקני Foreign Policy.

המגזין הזהיר בניתוח של עורך נושאי הביטחון והביטחון שלו, ג'ק דייטש, כי הבטחת המנהיגים הישראלים לפתוח במתקפת נגד אינה צריכה לעוור אותם לחשיבה זהירה כיצד לעשות זאת כדי לא לאבד את התמיכה הבינלאומית שזכו לה. בעקבות המתקפה האיראנית.

המגזין זיהה את האפשרויות הבאות לתגובה הישראלית, תוך ציון בכל פעם את היתרונות והחסרונות הפוטנציאליים של כל אחת מהן:

ראשית: תקיפת תוכנית הגרעין האיראנית

ייתכן שטהרן תוכל לייצר פצצה גרעינית תוך מספר חודשים, כך ציינו כמה בכירים בארה"ב בשנה שעברה. זה הופך את מתקני הגרעין של איראן ליעד אטרקטיבי עבור הישראלים, למרות היותם יעד ברמה הגבוהה ביותר של הסלמה.

מייקל מולרוי, פקיד הגנה אמריקאי לשעבר, מתייחס לאופציה זו באומרו שהצלחתה של ישראל לפגוע במתקני הנשק הגרעיני של איראן או בבסיס התעשייתי הביטחוני של איראן תהיה אישור לכך שאיראן עשתה טעות אסטרטגית בפתיחת המתקפה שלה על ישראל.

אבל אם היא לא תצליח להשיג זאת, ג'ונתן לורד, פקיד הגנה אמריקאי לשעבר ומנהל תוכנית הביטחון של המזרח התיכון במרכז לביטחון אמריקאי חדש, מאמין שזה יהווה נסיגה גדולה עבור ישראל ויאיים על הברית עם מדינות ערב, לדבריו.

בילאל סאאב, עמית ב-Chatham House בלונדון ופקיד הגנה אמריקאי לשעבר, מזהיר שצעד כזה עלול לגרום למתיחות ולכמה סתירות בין האמריקאים לישראלים, והסביר שהדבר האחרון שישראל צריכה לעשות עכשיו זה לאבד את בעל הברית האמריקאי. "בזמן קריטי ומסוכן מאוד."

האפשרות השנייה: הכוונת מנהיגים איראנים, אנשי צבא או אתרים בתוך או מחוצה לה

ישראל עלולה לפגוע במטרות על אדמת איראן שאינן קשורות ישירות לתוכנית הגרעין של המדינה. לדוגמה, הוא יכול לכוון למפקד צבאי בעל ערך גבוה כמו מפקד חיל האוויר של משמרות המהפכה, אמיר עלי חאג'יזדה, שהואשם בתכנון התקפות המל"טים והטילים על ישראל.

ישראל יכולה גם לרדוף אחרי אתרים צבאיים או מחסני נשק בתוך המדינה, או אפילו את המפקדה של משמרות המהפכה האיראניים.

מולרוי סבור שסביר להניח שישראל תבחר להגיב ישירות באיראן, אם כי ייתכן שארצות הברית תנסה להניא אותה מלעשות זאת כדי להכיל את המצב.

המגזין סבור כי חיסול יעד בעל ערך גבוה על ידי ישראל עשוי לתת לה יותר זמן, ואולי להספיק כדי לשלוח אות מרתיע לאיראן מבלי להכעיס את וושינגטון.

עם זאת, נותר סיכון לכישלון מבצעי בתקיפת מנהיג כמו חאג'יזדה או מתקן של משמרות המהפכה בהתחשב בכוננות הגבוהה של האיראנים.

לחץ מצד ארצות הברית ומדינות אחרות לפעול בשלווה עלול להרתיע את ישראל מלהגיב במהירות.

אפשרות שלישית: פגיעה ב"פרוקסי איראניים" או התקפת סייבר

אם מנהיגים ישראלים מודאגים מהסלמה של המתיחות עם איראן, הם עשויים לבחור בתגובה מינימלית: התמקדות במה בוושינגטון מכנה שלוחות איראניות במזרח התיכון או מעורבות במתקפות סייבר נגד טהראן.

בהקשר זה, המגזין סבור כי חיזבאללה הוא קבוצת הפרוקסי הקרובה והחשובה ביותר לאיראן באזור, וישראל כבר פתחה במתקפות תגמול נגד הקבוצה החמושה בלבנון במהלך ששת החודשים האחרונים, אך היא עשויה לבחור להשיק יותר מערכה צבאית אינטנסיבית.

אבל, לפי המגזין, הדבר טומן בחובו סיכונים מיוחדים עבור ישראל, שכן חיזבאללה מנסה מאז מתקפת חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר 2023, להימנע מהיגררות למלחמה כוללת עם ישראל.

אבל המגזין מצטט את אחד מכותביו שאמר שאם חיזבאללה יחליט להשתתף במלחמה כוללת, הדבר יהווה הסלמה דרמטית, לאור ארסנל הטילים הגדול שלו ולוחמיו המאומנים והקשוחים בקרב.

אין ספק שהקבוצה תספוג הפסדים כבדים, אך כך עלול לקרות גם לישראל, לפי המגזין.

עם זאת, ב-Foreign Policy אומרים כי ישראל מוצאת את עצמה נאלצת להגיב לטהראן לאחר שהעזה לפגוע בה ישירות על אדמתה, מה שמעיד על כך שנתניהו עשוי למצוא לחץ גדול מצד קשוחים בממשלת המלחמה שלו לתגובה חזקה יותר.

מקור: Foreign Policy