ממוסדות האסירים נמסר כי מספר העצורים בבתי הכלא הישראלי הגיע ליותר מ-9,500 עצירות, כולל 80 עצירות ויותר מ-200 ילדים המחולקים בין בתי הכלא "מגידו, עופר ודמון". כפוף לפשע של (היעלמות בכפייה).

בגיליון מידע שסקר על מציאות העצורים מאז 7 באוקטובר, ציינו מוסדות האסירים כי מספר העצורים המנהליים עלה ליותר מ-3,660 עצורים נכון לתחילת אפריל, בהם 22 נשים ויותר מ-40 ילדים. בנוסף לגידול במספר העצורים החולים, הגיע מספר העצורים המסווגים על ידי הכיבוש כלוחמים בלתי חוקיים ל-849, ומספר העיתונאים העצורים הגיע ל-56, כולל 45 שנעצרו לאחר ה-7 באוקטובר, ועדיין נמצאים בשטח. מעצר, כולל 4 עיתונאיות.

היא ציינה כי מספר העצורים לשעבר לאחר מות הקדושים של העציר וליד דקה הגיע ל-21 עצורים, המבוגר שבהם הוא העציר מוחמד אל-תוס מהעיירה אל-ג'בעה בנפת בית לחם, העצור מאז 1985.

מספר העצורים המרצים מאסרי עולם עומד על כ-600, העצור בעל העונש הגבוה ביותר עבדאללה אל-ברגותי, שנידון ל-67 מאסרי עולם, ואחריו איברהים חמיד, שנידון ל-54 מאסרי עולם.

לגבי חללי תנועת השבויים, המוסדות ציינו כי המספר עלה ל-252 חללים מאז 1967, לאחר ש(16) עצורים עלו בתוך בתי הכלא בכיבוש זה לא כולל את כל חללי תנועת השבויים לאחר ה-7 באוקטובר מרוב חללי עצורי עזה ממשיכים להיות מוסתרים אלו שמתו במחנות של צבא הכיבוש, בעוד שמספר השהידים שגופותיהם מוחזקות הוא 27 אנוסים, והמבוגר שבהם הוא השהיד אניס דאולה. הגופה נעצרה מאז 1980.

העיתון ציין כי 240 עצורים ועצורים שוחררו ב-7 מנות חילופין, והכיבוש עצר מחדש 15 מהם, מאוחר יותר שחרר שניים ושמר על מעצרם של 13, כולל 5 ילדים ו-4 עצירות.