המלחמה חייבת להיגמר עכשיו!

המלחמה חייבת להיגמר. החטופים חייבים לחזור הביתה. ישראל חייבת לשים על השולחן הצעה שלחמאסיהיה קשה לסרב לה. שני הצדדים הפסידו במלחמה הזאת. אין מנצח. שני הצדדים נפגעו קשות ושרויים בטראומה שלא יהיה לה ריפוי מידי, כנראה יידרשו עשרות שנים להירפא ממנה. זה לא התחיל ב-7 באוקטובר–מצב של מלחמה בין העמים כבר קיים למעלה מ-100 שנים, והוא חייב להסתיים עכשיו. ב-7 באוקטובר ובכל הימים שלאחריו עברנו את כל הקווים האדומים המוסריים, ושני הצדדים ביצעו מעשים שהאנושות אינה מסוגלתלשאת. מעולם לא היה פתרון צבאי לסכסוך הישראלי-הפלסטיני. במשך הרבה יותר מדי זמן אנחנו מתחרים על "למי יש יותר יכולת להרוג ולגרום יותר נזק לאחר". גרמנו זה לזה כל כך הרבה כאב, עד כי הגיע הזמן לעצור. 

כיצד יכול האדם הפלסטיני לחיות ביודעו שבשמו בוצעו מעשי זוועה כה קיצוניים נגד ישראלים – שכניו? טבח, שריפת אנשים חיים על בתיהם, רצח של ילדים לעיני הוריהם ושל הורים לעיני ילדיהם, רצח מסיבי של מאות צעירים חוגגים ורוקדים בפסטיבל מוסיקה, חטיפת מאות אנשים –גברים ונשים, תינוקות וילדים, צעירים וקשישים, אונס ופגיעות מיניות מחרידות. כיצד אדם פלסטיני הגון יכול להמשיך לחיות עם כל זה?

כיצד אדם ישראלי יכול לחיות ביודעו שישראל הרגה למעלה מ-32,000 אנשים בעזה, רובם לא מעורבים, רובם נשים וילדים? כיצד נוכל כישראלים להסתכל על עצמנו במראה בידיעה ששיטחנו את רוב הבתים והתשתיות בעזה, כולל אוניברסיטאות, כבישים, בתי ספר, בתי חולים, מוסדות ציבור? כיצד נמשיך לחיות בידיעה שהותרנו היום בעזה מיליוניםבלי קורת גג, בלי אוכל, בלי עתיד? כיצד נמשיך לחיות בידיעה שאלפים רבים מאוד של יתומים חדשים נותרו לבדם בעזה אחרי שפצצות ישראליות וחיילי צה״ל הרגו את הוריהם ואת בני משפחותיהם?

כן, אחרי 7 באוקטובר המלחמה הזאת הייתה צודקת–ישראל הייתה חייבת להגיב להתקפה הברוטלית של חמאס באותו יום איום ונורא. ישראל כשלה כישלון מר וצורב במתן ביטחון והגנה לאזרחיה, ועקב הקלות הבלתי נתפסת שבה פרץחמאס את הגבול שלה וטבח, בזז, אנס, וחטף, ישראל הייתה חייבת להגיב בעוצמה. התגובה הצבאית הישראלית הייתה כורח,משום שהיעדרה היה מעמיד את ישראל בסכנה קיומית אל מול אלו שרוצים וכיוונו באמת למחוק אותה מהמפה. ישראל הייתה חייבת להראות שעל אף הכישלון הענק בהגנה על הגבול, ישראל בכל זאת נשארה חזקה וצבאה עוצמתי לאין שיעור נגד כל הצבאות של אויביה. המסר הזה היה חייב לעבור לאיראן ולאלו הפועלים מטעמה:"אל תתעסקו איתנו!",אבל היה דיבחודש אחד של מלחמה כדי להעביר את המסר הזה. והנה אנחנו עמוק בתוך מלחמה עזה כבר חצי שנה.

חמאס הינו איום משותף לעם הפלסטיני ולרבות משכנותיה של ישראל. כדי לסלק את האיום הזה, ישראל הייתה צריכה להפעיל את מוחה ולא רק את שריריה נגד חמאס, והיה אפשר לחשוב על מסלול יעיל יותר והרבה פחות קטלני– אבל ישראל העדיפה הרג מסיבי והרס מעבר לכל דמיון. 

החזרת החטופים הביתה היא תנאי בל יעבור לסיום המלחמה. אין הרבה סיכוי שעוד לחץ צבאי יחזיר אותם בחיים. עד כה הלחץ הצבאי לרוב הביא למותם של חטופים רבים מדי. בתחילת המלחמה מאמץ משותף של בעלות הברית של ישראל באזור בסיוע של ארה״ב היה יכול להמציא פתרון להחזרת החטופים הביתה. אכן, היה ועוד יהיה תג מחיר לעסקה עם חמאס, אך אם ישראל באמת רוצה להביא אותם הביתה אין מנוס מלשלמו. מאמץ אזורי כולל להבאת החטופים הביתה עדיין אפשרי,אך הדברמותנה בהתחייבות ברורה של ישראל לסיים את המלחמה. המצרים כבר אמרושלנוכח ההרס המסיבי שגרמה ישראל בעזה, הם אינם יכולים למלא את תפקיד הסניגור של ישראל במשא ומתן עם חמאס. המתווכות, קטר ומצרים, עושות מאמצים גדולים בניסיון להגיע להסכמה לעסקה, אך עד כה לא היה בהם די כדי להביא את כל החטופים הביתה. 

לפני שנים רבות כאשר שימשתי יועץ לצוות של אנשי מודיעין, שהקים ראש הממשלה יצחק רבין לייעץ לו בתהליך השלום, נפגשתי תדיר עם יועץ של יאסר ערפאת לענייני חמאס (נקרא לו עבד). עבד היה הבן של שיח׳ חשוב מאוד בעזה וזכה לאמונם המלא של ערפאת ושל אנשיו בכוחות הביטחון הפלסטיניים. לעיתים קרובות היה עבד אומר לי: ״אתם הישראלים צריכים לאפשר לנו לטפל בחמאס – הם צריכים להיות הבעיה שלנו, לא שלכם. האויב הכי גדול של חמאס הוא שלום פלסטיני-ישראלי״. מה שאמר עבד באמצע שנות ה-90 נכון גם היום. גם הנשיא עבאס אמר לי אותם דברים פעמים רבות. אך מאז 2009 ועד היום, נתניהו עושה הכול כדי שלא להקשיב לעצה זו, כי הוא מבין שלאפשר לרשות הפלסטינית לטפל בהצלחה בחמאס יאיץ עצמאות פלסטינית תחת הרשות הפלסטינית של מחמוד עבאס. הנשיא עבאס ניצח בבחירות ב-2005 אחרי מות ערפאת על מצע של התנגדותחד משמעית לחימוש האינתיפאדה ולמעשי טרור. אני שמעתי את עבאס אומר פעמים רבות בפומבי כי התיאום הביטחוני עם ישראל הוא קדוש – לא פחות מזה! אך נתניהו היה נחוש למנוע הקמת מדינה פלסטינית, ולכן הוא החליש בהדרגה את הרשות הפלסטינית וחיזק בשיטתיות את חמאס ואפשר את מימונו. אסטרטגיה זו של נתניהו הובילה אותנו ל-7 באוקטובר, ובשל האסטרטגיה הכושלת הזאת נתניהו חייב ללכת הביתה. נתניהו ביצע פשעים נגד עם ישראל ונגד מדינת ישראל, ואינו יכול עוד להישאר בתפקידו.

המנהיגות הפלסטינית גם היא צריכה ללכת הביתה. היא נמצאת בשלטון הרבה יותר מדי זמן בלי להעניק הזדמנות לעם הפלסטיני לבחור את מנהיגיו. המנהיגות הפלסטינית בגדה המערבית וגם זו בעזה כשלו באחריותן המרכזית לשיפור החיים בתחומן ולמתן ביטחון, חירות וכבוד לבני העם שלהן. הכישלון של המנהיגות הפלסטינית לבנות שותפות עם העם בישראל, למרות המנהיגות הישראלית, הוא עוד סיבה להכרח בירידתה מהבמה. הרשות הפלסטינית היום אינה זוכה ללגיטימיות ולתמיכה מהעם הפלסטיני,ומנהיגות חמאס אשמה בביצוע פשעים נגד העם הפלסטיני ונגד האנושות ונושאת באחריות לאסון שהביאה על עזה. חמאס לא שיער לעצמו את תוצאות ההתקפה הזוועתית על ישראל ב-7 באוקטובר, ובכך הביא עוד נכבה על העם הפלסטיני. 

המנהיגות של ישראל והמנהיגות של פלסטין חייבות ללכת הביתה,וזו אחריותם הישירה של העם בישראל ושל העם בפלסטין לגרום לזה לקרות. אך גם הקהילה הבינלאומית חייבת למלא את תפקידה בדבר החיוני הזה. אין אנו נמצאים עוד במצב שהישראלים והפלסטינים צריכים לרצות שלום יותר משאר העולם. הסכסוך הזה גלש כבר מעבר לגבולות שבין הים לנהר, וכיום הוא מאיים על ביטחון האזור כולו. הוא פוגע למשל בשינוע סחורות ימי, פגיעה שמשפיעה על כלכלת העולם כולו, והוא עלול לגלוש לסכסוך רחב יותר שיכניס מעצמות גדולות יותר למלחמה– סכנה ממשית לשלום העולם. 

הקהילה הבינלאומית חייבת להיות הרבה יותר אקטיבית ביחסה לישראל וגם ביחסה לפלסטין. עליה לנקוט צעדים נחושים ולהפעיל מנופי לחץכבדים בלתי נמנעים. המדינות שמספקות נשק ופצצות לישראל חייבות להודיע לה שהמשלוח האחרון נשלח ולא יהיו עוד משלוחים אחריו, כדי לאלץ את ישראל לסיים את המלחמה. כלכלת הנשק תאלץ את ישראל לחשב את כמות האמל״ח שחייבת להישאר במחסניהלמקרה שתיפתח מלחמה עצימה בצפון, ואם איראן או אלו הפועלים בשמה יתקפו את ישראל, יהיה אפשר לחדש את אספקת האמל״ח. הקהילה הבינלאומית צריכה להפעיל לחץ כבד כדי לחייב את חמאס לשחרר מיד את החטופים, ובכלל זה קטר צריכה להודיע למנהיגות חמאס בדוחא, שאם היא לא תביא לשחרורם,אנשיה יהיו חייבים לעזוב את שטחה. כמו כן, מצרים בסיוע ארה״ב חייבת לדאוג שכל מסלולי ההברחות בין סיני לבין עזה ייסתמו הרמטית. מדינות ה-OECD, כמו ארה״ב, קנדה, הממלכה המאוחדת, צרפת, בלגיה, ספרד, יפן, אוסטרליה, אירלנד ועוד, חייבות להכיר מיידבמדינת פלסטין, ובכך ליטול מידי ישראל את זכות הווטו על קיום המדינה הפלסטינית ועל פתרון שתי המדינות. הנשק האולטימטיבי נגד חמאס ונגד האידיאולוגיה שלו הוא להפוך את פתרון שתי המדינות לבלתי ניתן לביטול בידיהישראלים ובידיהפלסטינים. 

עזה חייבת להשתקם ומדינות כל העולם כולו, כולל ישראל, חייבים לתרום לכך ביד רחבה, אם ברצוננו להביא לסיומו של הסכסוך הזה. השיקום של עזה צריך להיות האחריות של מנהיגות פלסטינית לגיטימית ואחראית. אם לא יתאפשר לערוך בחירות בפלסטין בעתיד הנראה לעין, אזי הקהילה הבינלאומית צריכה לשכנע את הנשיא עבאס לזוז הצידה ולקבל על עצמו סמכויות סמליות בלבד,ובה בעת למנות ראש ממשלה מקובל על הגדה, על עזה ועל הקהילה הבינלאומית, אשר יקבל לידיו את כל הסמכויות השלטוניות. הממשלה הפלסטינית החדשה שתורכב מאנשי מקצוע מקובלים תיקח על עצמה גם את האחריות הביטחונית ותזמין כוח רב לאומי, בעיקר ערבי, להתייצב בעזה לפרק זמן מוגבל (אולי לשנתיים) ולתת בידיו מנדט ברור, בין היתר לפירוק תשתיות הטרור בעזה. לאחר שתתקבל הסכמת הכוח הזה לפעול, ישראל תהיה חייבת לסגת מעזה.

הקהילה הבינלאומית צריכה לחייב את ישראל ואת פלסטין לטפל בסוגיות החינוך וההסתה. שתי המדינות צריכות להסכים להערכה מקפת של תוכניות הלימוד שלהן על בסיס קריטריונים מוסכמים (אולי של ארגון UNESCO). רפורמה חינוכית עמוקה בשני הצדדים וצעדים נמרצים נגד הסתה לשנאה חייבים להיות אבני היסוד שעליהן ייבנה שלום אמת. מה שכל חברה מלמדת את ילדיה מעיד באופן הברור ביותר על ערכיה של החברה. טיפול בחינוך והסתה אינו יכול להידחות לשלבים מאוחרים בתהליך השלום המחודש – הוא צריך להיות בין הצעדים הראשונים בו, בדרך לאופק חדש. 

צו השעה כעת הוא סיום המלחמה. די!