לאחר התפטרותה של מפלגת "תקווה חדשה" בראשות השר גדעון סער, גובר הלחץ על מפלגת "המחנה הרשמי" בראשות בני גנץ וגדי אייזנקוט להצטרף אליה ולהתפטר מממשלת בנימין נתניהו.

כוחות האופוזיציה מאמינים כי הקרע בממשלת החירום הישראלית המנהלת את המלחמה ברצועת עזה חייב להתרחב, כדי שהימין הקיצוני יישאר מתבלבל לבדו במשברים שלו.

סער, גנץ ואייזנקוט הצטרפו לממשלה במטרה להראות את ישראל מאוחדת במלחמה נגד חמאס, לאחר הפיגוע ב-7 באוקטובר. הם התחייבו להישאר בממשלה כל עוד המלחמה נמשכת. אבל נתניהו החל להאריך את המלחמה ללא סיבה מוצדקת. ישנה שכנוע בקרב חוגים רחבים בחברה הישראלית ובממשל האמריקני שהמלחמה הסתיימה למעשה בינואר האחרון, אך נתניהו נמנע בכוונה מלהודיע על הפסקתה רשמית כדי להאריך את חיי ממשלתו.

אבל סער התפטר מסיבות אחרות הקשורות לחישובי מפלגתו. הוא מרגיש שהוא כבר לא משפיע במפלגה, אז הוא פרש תחילה מהמפלגה של גנץ. אחר כך ביקש להצטרף למיני מועצת מנהל המלחמה. לדבריו, המועצה הזו לא מנהלת את המלחמה בצורה ראויה, ושיש לו הצעות רבות לתקן את דרכה ורוצה לקבל בה תפקיד משפיע. אלא שנתניהו סירב להיענות לבקשתו, משום שבעלי בריתו ממפלגות "הציונות הדתית" ובראשם איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' קבעו שהם ייכללו במועצת פיקוד המלחמה עם סער, אותה דחה גנץ. לכן סער פרש מהממשלה.

לאור התפתחות זו החלו מפגינים אנטי-ממשלתיים לדרוש מגנץ לסגת גם כן. בימים האחרונים החלו לקיים הפגנות מול בטי גנץ ואייזנקוט.

לדברי עורך לענייני מפלגה ב"הארץ", "במצב אחר, גנץ ואייזנקוט היו עומדים לצד סער בהתפטרותם, שכן תפקידם ההיסטורי בממשלת החירום הסתיים. וכל יום מעליבים אותם בממשלת נתניהו. בשליחות המתוכננת לוושינגטון בראשות רון דרמר, שבוטלה בהחלטת נתניהו, במחאה על הימנעותה של וושינגטון מהטלת וטו על החלטת מועצת הביטחון, נאלצו להשתתף נציגי המוסד והשב"כ כדי לדון בעסקת החטיפה. כלומר, נתניהו נגע גם באפשרות לסיים את העסקה. איפה הם? גנץ יודע שהוא הפך לפיסת בד בלויה. הוא התרגל לכך עוד מהתקופה הקודמת לצד נתניהו, אבל הוא שבוי בסקרים שמצביעים על כך שרוב מצביעיו תומכים בהשארת מפלגתו בממשלה. הוא סימן לעצמו קו בחול: הוא חוקק חוק התחמקות מגיוס. נראה כי המועד האחרון שהוא קובע לפרישה מהממשלה הוא 30 ביוני, שהוא המועד האחרון לאישור החוק. עד אז הוא ינסה להשפיע מבפנים כאילו יש מי שישמע מה יש לו להגיד”.

משקיפים בתל אביב סבורים כי המהלך של סער לא ישפיע משמעותית על הממשלה. כיום היא מורכבת מ-76 צירים מתוך סך של 120 צירים. גם אם גנץ ייסוג, הוא יחזור למעמדו לפני המלחמה של 64 נציגים. אבל התפתחות כזו פירושה החזרת הקרב לרחובות, בתמיכת הציבור הרחב וכל מפלגות האופוזיציה, כולל הממשל האמריקאי.

אבל מקורבים לגנץ רואים בצעד של סער כמו לירות לו ברגל. זה גורם נזק לו ולמפלגתו. מספר מומחים הטילו ספק בחוכמת ההחלטה הזו.

רפיף דרוקר, עורך מדיני בערוץ 13, אמר כי סער ידוע כפוליטיקאי אפור, אך אינו חף ממודיעין. "אבל אני לא מוצא מודיעין בהחלטותיו האחרונות, במיוחד בפרישה שלו מהברית עם גנץ ועם גנץ. פרישתו כעת במיוחד מהממשלה ולבד". אם הוא היה עושה את זה ביחד עם גנץ, זה היה יעיל יותר".

עם זאת, גנץ מצידו ממתין לסיבה נכונה ויעילה יותר לפרוש מהממשלה. הוא חושש שנסיגתו כעת תתפרש כפגיעה במאמץ המלחמתי.