מושב ממשלת ישראל שהיה אמור להתקיים היום, שלישי, בהשתתפות ראשי המפלגות המשתתפים בקואליציה הממשלתית, בוטל, בניסיון להגיע להבנות בנוגע להצעת חוק הגיוס לפטור החרדים מצבא חובה. שֵׁרוּת.

ההחלטה לבטל את המושב הגיעה לאור כישלון הליכוד להגיע לטקסט מקובל על המפלגות החרדיות בקואליציה של בנימין נתניהו, והיא זוכה גם לתמיכתה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מירה, לפי כלי תקשורת בישראל.

הממשלה חייבת להציג את עמדתה בנוגע לגיוס החרדי עד סוף השבוע, אחרת עליה להטיל גיוס חובה על בני נוער חרדים החל מיום שני, הראשון באפריל הבא. שימו לב כי לא נקבע מועד לישיבת ממשלה חדשה לקבלת החלטה בעניין זה.

היועץ המשפטי של הממשלה מסרב לאשר נוסח שהציע נתניהו כחלופה לחוק שעל שר הביטחון יולב גלנט להציג; בהירב מאיארה מאיים שלא לייצג את הממשלה בדיונים צפויים בפני בית המשפט העליון, בניגוד לחוק.

חוק הגיוס יוצר מחלוקת המאיימת על יציבות ממשלת החירום בישראל, לאור דחיית שר המלחמה, בני גנץ, את הצעת החקיקה ושמירה על פטור החרדים מגיוס, תוך ששר הביטחון מתעקש להציג. חוק שעומד בהסכמת הקואליציה.

בהודעה שפרסם בעקבות ההחלטה על ביטול הישיבה שנקבעה היום, פרסם שר התקשורת שלמה קרי (הליכוד) הודעה בה פנה אל החרדים, וביקש מהם שלא להגיב לדבריו "הניסיונות של גנץ וגלנט ליצור בעיה ולהפיל את הממשלה", והאשימו את הצבא ב"עצלות ורשלנות".

קראי אמר, "גנץ וסגנו/סגנו גלנט מעוניינים יותר בהפלת הממשלה מאשר הם דואגים לצרכי המלחמה." הוא סבר שבית המשפט העליון, היועץ המשפטי, גנץ, וגאלנט "מתאחדים יחד כדי להפיל את הממשלה, בתמיכת התקשורת", והזהיר את החרדים מפני "ליפול למלכודת השקרים שמטמן על ידו". גנץ וסגנו גלנט.

נתניהו החליט להעלות את טיוטת הצעתו להצבעה בממשלה, היום, כדי לאשר אותה, ללא הסכמה בין כל המפלגות המשתתפות בממשלה, בניגוד לעמדתו של גלנט, ולאחר מכן להציג עקרונות כלליים בטיוטה בפני שופטי הממשלה. יועץ, ובכך דחתה את חקיקת "חוק הגיוס". "עד יוני הבא.

הצעת החוק שהציע נתניהו קובעת העלאת גיל שחרור חרדים מגיוס מ-26 שנים ל-35 שנים. הטיוטה אינה מפרטת את מספר המתגייסים החרדים, וקובעת כי אכיפת החוק לגבי גיוס חרדים תחל לאחר שלוש שנים.

התוכנית של נתניהו לפטור את החרדים מגיוס עוררה התנגדות רחבה בקרב מפלגות האופוזיציה ותנועות המחאה נגד תוכנית "הרפורמה השיפוטית" של הממשלה להחלשת מערכת המשפט.

ראש מפלגת ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, קרא לבית המשפט העליון לדחות את "ההחלטה שלא להתגייס", וקרא לחברי הקבינט המלחמתי מ"המחנה הלאומי", גנץ וגדי אייזנקוט, לסגת מבית המשפט. הממשלה, אליה הצטרפו בתחילת המלחמה.

לפני צאתו לוושינגטון, עם עלות השחר ביום ראשון, הודיע גלנט כי הוא מתנגד לחוק הגיוס ולא יתמוך בו. חלק גדול מחברי הכנסת הביעו את התנגדותם לחוק הגיוס ותיארו אותה כ"אי השגת שוויון בנטל".

ביום ראשון איים גנץ לפרוש מהממשלה אם הקואליציה תאשר את הצעת נתניהו. גנץ הגדיר את אישור הצעתו של נתניהו כ"קו אדום בתקופות רגילות, ובזמן מלחמה הוא הופך להיות כמו הצעה שעליה מתנוסס דגל שחור".

גלנט הודיע לפני שבועיים כי יגיש את "חוק הגיוס" לאישור הכנסת רק אם כל המפלגות בממשלה יסכימו לכך, על רקע התנגדות גוש "המחנה הלאומי" בראשות גנץ המשך הפטור של החרדים משירות.

ראוי לציין כי בפברואר האחרון הוציא בית המשפט העליון צו בדרישה מהממשלה להסביר את הסיבה לאי גיוס החרדים. על הממשלה להודיע לבית המשפט את עמדתה עד יום שישי, 29 במרץ, ואם לא תעשה כן, עליה להטיל גיוס חובה על החרדים עד יום שני, 1 באפריל.