מ"הארץ" נמסר כי כל הסימנים מצביעים על כך שראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו לא מתכוון להסתכן בהקרבת קואליציית הימין הקיצוני שלו כדי להגיע להסכם הפסקת אש עם תנועת ההתנגדות האסלאמית (חמאס), כי מבחינתו העצורים יכולים לחכות.

העיתון הישראלי הסביר - בטור של כותבו עמוס הראל - כי ראש ה-CIA ויליאם ברנס יגיע לקהיר בניסיון להקדים את השיחות הקשורות לשחרור עצורים, לאחר שחמאס הציג דרישות גבוהות או כמעט בלתי אפשריות. הממשל האמריקני סבור שזה לא סגר את הדלת, אבל נתניהו כן, יש לו רושם שונה או מוגבל משיקולים פוליטיים הקשורים לחשש שלו מוויתורים שעלולים להשפיע על יחסיו עם הימין הקיצוני של הקואליציה שלו.

כחלק מניסיון הפחדה של חמאס הודיע ​​נתניהו כי הנחה את הצבא להיערך לתפיסת רפיח ולהיערך לפינוי האוכלוסייה האזרחית מהאזור, כי פינוי שלהם הוא חלק מדרישה אמריקנית אם ישראל תרצה להמשיך תוכנית זו, שכן דיווחים מצביעים על כך שעשרות טנקים מצריים עברו לחלקו הצפוני-מזרחי של חצי האי סיני במטרה למנוע בריחה של תושבי עזה למצרים.

כוונות ברורות

הכותב ציין כי כוונותיו של נתניהו ברורות באופן התנהלות שופריו, ובלחץ שמפעיל משרדו על חברי ממשלת הליכוד להודיע ​​על התנגדותם לעסקת העצורים המוצעת. ואכן, פרשנים בערוץ 14 מכינים פומביות חוות דעת על ההכרח לנטוש את רעיון החזרת העצורים למולדת, כדי להשיג ניצחון סופי, ו"זרועותיו החשודות של מנגנון פליטת הרעל עוסקות במסע לשון הרע נגד משפחות העצורים", לפי לארגון כלבי השמירה הישראלי.

אין זה פלא בנסיבות אלה שהאמריקאים כועסים - כדברי הכותב - ושלא עובר יום מבלי שהנשיא ג'ו ביידן או בכירים אחרים תוקפים ישירות את התנהגותו של נתניהו, וכעס זה מתורגם לצעדים חמורים יותר נגד מתנחלים קיצוניים במדינה. הגדה המערבית.

הכותב ציין כי נעמי ניומן, שהייתה לפני שנתיים אנליסטית בכירה בשב"כ, קראה - בכתבה באתר מכון וושינגטון למדיניות המזרח הקרוב - להתמקד בהחזרת עצורים וב נטרול מנהיגי חמאס ברצועת עזה בראשות יחיא סינוואר.

ניומן סבור כי למנהיגי חמאס בתוך רצועת עזה יש הסתייגויות מהרעיון של חלוקת הכוח ברצועה וחלוקתו עם הרשות הפלסטינית, בעוד שמנהיגים מחוץ לרצועה, בראשות חאלד משעל, פתוחים יותר לרעיון זה.

הנטל הוא על החיילים

דוברי נתניהו מתעקשים להסתיר או להמעיט בנטל הכבד שעל חיילי ישראל נושאים, כאשר חיילי מילואים, שרובם משוחררים, מתלוננים על האופן הבלתי מושכל שבו מתמודדת המדינה עם הנזק שנגרם למשפחותיהם ולעסקיהם בזמן היעדרותם, ורבים מהם. ביחידות המתגייסות של הצבא זועמים על תנאים בסיסיים כמו מזון והיגיינה ועל חוסר הדעת של מפקדים בכירים בצורך לתת לחיילים אלו תקופות מנוחה.

בטווח הארוך, ולמרות האמונה הרווחת ב"צדק" של יציאה למלחמה זו, מתפתח משבר, בשעה שנתניהו מבטיח הבטחות למלחמה ארוכה שתוביל לניצחון מוחלט, במיוחד מאז תחושת המרירות גוברת עם חזרת חיילי המילואים לבתיהם בתגובה ל... צעדי הקואליציה והצבא.

למרות נסיבות אלה, צבא ישראל מתכנן - כדברי המחבר - שחיילים יישארו ביחידות קרביות בשירות מילואים לפחות 35 ימים בשנה, ולהעלות את הגיל שבו מסתיים שירות המילואים מ-40 ל-46 שנים, ויש גם מהלך מתואם להבטחת פטור מקיף משירות צבאי.לתלמידי בתי ספר דתיים.

הכותב תוהה: האם זה יהיה הקש ששובר את גב הגמל ויגרום לתנועת מחאה עממית רחבה יותר נגד נתניהו? במיוחד שישנו כישלון חדש שנוסף להישגיה המפוקפקים של הממשלה הזו, לאחר שסוכנות דירוג האשראי מודי'ס הורידה את הדירוג של ישראל. עם זאת, ראש הממשלה הודיע ​​כי להחלטה אין כל קשר למצב הכלכלי, בעוד שר האוצר שלו בצלאל סמוטריץ' משוכנע שזו רק אמירה אנטי-פוליטית.עבור ישראל.