הסלמה ישראלית מכוונת למוסדות חינוך וצדקה בגדה ובירושלים

כוחות הכיבוש הישראליים הגבירו היום, יום שלישי, את קצב תקיפותיהם השיטתיות בגדה המערבית הכבושה, כאשר כיוונו ישירות למוסדות חינוך וצדקה במספר מחוזות. צעדים אלו כללו פריצה למכונים בינלאומיים, סגירת עמותות סיוע והריסת מתקני ספורט בבתי ספר, מה שמשקף מגמה של הידוק החנק על השירותים הבסיסיים הניתנים לאזרחים.

בירושלים הכבושה, כוחות הכיבוש פרצו למכון קלנדיה להכשרה מקצועית, השייך לסוכנות הסעד והתעסוקה לפליטים פלסטינים (אונר"א), וסגרו את כניסותיו הראשיות ואת הרחוב הסמוך לו. מקורות דיווחו כי החיילים ירו מטח של רימוני גז מדמיע בתוך מסדרונות המכון ובסביבתו, מה שעורר מצב של מתח רב באזור הצפוני של העיר.

פריצה זו מגיעה כיישום של תוכניות שמחוז ירושלים הזהיר מפניהן מוקדם יותר החודש, שמטרתן לחסל את נוכחות אונר"א בעיר הקודש. מכון זה משרת כ-350 סטודנטים וסטודנטיות במקצועות שונים, והוא ממוקם על אדמה השייכת לממשלת ירדן מאז לפני הכיבוש של 1967.

בעיר שכם, כוחות הכיבוש סגרו את מטה עמותת הסולידריות לצדקה לאחר פשיטה עם שחר על ידי מספר רב של כלי רכב צבאיים ומשאיות. הכוחות החרימו את כל תכולת המטה, כולל משרדים, מכשירים אלקטרוניים וסיוע שיועד למשפחות נזקקות ויתומים, בטענה שהעמותה קשורה לפעילויות בלתי חוקיות.

מושל שכם, רסאן דגלאס, הדגיש במהלך ביקורו במקום כי מדיניות זו נועדה בבירור להילחם בעבודת הצדקה ולפגוע בשכבות החלשות בחברה הפלסטינית. דגלאס הדגיש כי המוסדות הפלסטיניים יישארו איתנים מול ניסיונות הכיבוש לערער את תפקידם ההומניטרי והחברתי שהם ממלאים מזה עשורים.

עמותת הסולידריות נחשבת לאחד המוסדות הוותיקים בצפון פלסטין, כאשר נוסדה בשנת 1956 ומנהלת קבוצה של בתי ספר פרטיים ומרכזים רפואיים. משקיפים רואים כי הפגיעה בה נכללת בתוכנית רחבה יותר לרוקן את העיר ממוסדות פעילים המחזקים את עמידת התושבים תחת המצור הכלכלי והביטחוני.

בהתפתחות שטחית נוספת, דחפורי הכיבוש הרסו את מגרש הכדורגל של בית הספר התיכון לבנים בבתיר, ממערב לעיר בית לחם, תחת אבטחה כבדה של כוחות הצבא. פעולת ההריסה כללה יישור מוחלט של מגרש הכדורגל והרס הגדר המקיפה אותו, למרות שמתקן זה משרת את תלמידי האזור למעלה משישים שנה.

ארגון אל-בידר להגנה על זכויות הבדואים הבהיר כי הפגיעה במגרש הכדורגל של בית הספר מהווה הפרה בוטה של הזכות לחינוך ולספורט, ומגיעה במסגרת הטרדות מתמשכות לתושבי העיירה בתיר. בית הספר והמגרש ממוקמים באזור רגיש קרוב למסילת הרכבת ההיסטורית, מה שהופך אותם למטרה לפרויקטים של התרחבות התנחלויות.

מקורות מקומיים מצביעים על כך שתקיפות אלו התרחשו במקביל להסלמה בהתקפות המתנחלים באזורים הכפריים השונים של הגדה המערבית, שכללו שריפת יבולים חקלאיים ומניעת גישה של חקלאים לאדמותיהם. התקפות מתואמות אלו בין הצבא למתנחלים פועלות ליצירת סביבה עוינת לפלסטינים באזורי 'C' ובאזורים הסמוכים להתנחלויות.

במישור הסטטיסטי, נתונים רשמיים חשפו נזק כבד מהפרות ישראליות מאז השמיני באוקטובר 2023, כאשר 1173 שהידים נהרגו בגדה המערבית. כמו כן, הצוותים הרפואיים תיעדו פציעה של למעלה מ-12 אלף אזרחים בדרגות שונות, בעוד שמספר העצורים עלה על 23 אלף איש במסעות מעצר חסרי תקדים.

מומחים פוליטיים רואים בפגיעה במוסדות חינוך וצדקה חלק מאסטרטגיית 'הסיפוח השקט' שממשלת ישראל הנוכחית נוקטת בה. מדיניות זו נועדה לפרק את התשתיות של החברה הפלסטינית ולהפוך ערים וכפרים למובלעות חסרות שירותים בסיסיים ויכולת לניהול עצמי.

מצדה, משרד החינוך הזהיר מפני הסכנה שבפגיעה בבתי ספר ובמתקנים השייכים להם, וראה בכך פשע המפר את החוקים הבינלאומיים המבטיחים הגנה על מוסדות חינוך. המשרד קרא לקהילה הבינלאומית ולארגוני זכויות האדם להתערב באופן מיידי כדי לעצור את ההתקפות הללו המונעות מאלפי תלמידים את זכותם לסביבת למידה בטוחה.

בהקשר קשור, מנהל עמותת הסיוע הרפואי, רסאן חמדאן, ציין כי סגירת עמותות בשכם הפכה לגישה חוזרת ונשנית, כאשר קדמה לכך סגירת עמותות 'מדיד' ו'האסלאמית'. חמדאן הדגיש כי צעדים אלו לא ימנעו מהמוסדות להמשיך בחובתם כלפי הקהילה, למרות הקשיים הגדולים והרדיפות הביטחוניות המתמשכות.

לסיכום, הפלסטינים מדגישים כי צעדים אלו לא יצליחו לשנות את האופי הדמוגרפי או התרבותי של ירושלים והגדה, למרות עוצמת הלחצים הישראליים. העמידה העממית והמוסדית נשארת קו ההגנה הראשון מול תוכניות הגירוש והסיפוח ששלטונות הכיבוש מנסים לכפות כמציאות בשטח.

הכיבוש ייכשל במדיניותו שמטרתה להילחם במוסדות צדקה המספקים שירותים לעניים וליתומים.