ההשלכות של התוקפנות הישראלית על עזה לא הצטמצמו לשלילת התושבים מבתיהם או מהמטופלים מזכותם לאשפוז, אלא הפכו את הגישה לצרכים הבסיסיים ביותר של חיים למשאלה בלתי מושגת, לרבות מי שתייה.

יחיא אלנג'אר, כמו עקורים רבים, מבלה שעות מהיום בניסיון לשתות מים טריים או מלוחים, רק כדי להשביע את הצמאים שמחכים לו.

אישה מעזה סיפרה כי נכדה חלה בדלקת כבד מהמים שהשיג והשתמש בהם לכביסה, שטיפה ובישול אוכל.

מגיפות שוטפות את עזה

היעדר מי שתייה טריים, שהפכו למטבע נדיר ברצועת עזה, הוביל להחמרה במצב הבריאותי, על רקע צפיפות וחוסר יכולת מוחלט לבודד את הנדבקים במחלות זיהומיות.

פלסטיני אחד הסביר שקיים מחסור בשירותים, מים, טיפול והיגיינה במרכזי מקלט.

מחלות התפשטו כמו אש בשדה קוצים עם קור החורף הקשה, ופגעו במחנות, מרכזי מקלט ואפילו בתי חולים, שהפכו למוקדים להתפשטות מהירה של מחלות מגיפה.

בתורו, דוקטור קאראם מדבול ייחס את העניין לסביבה לא בריאה חסרת צרכי החיים הבסיסיים ביותר.

צפיפות יתר, תקני היגיינה לקויים ומחסור בתרופות ומזון הובילו להופעתן של מספר מחלות, כולל מקרים של דלקת ריאות, שלשולים, מחלות עור כמו אבעבועות שחורות ודלקת כבד מסוג 1. יותר משמונה אלפים מקרים נרשמו, בנוסף למקרים של חצבת ומחלות זיהומיות אחרות.

מתודולוגיית הרעבה שניתן לתאר רק בקצרה כרצח עם, שהוחמר בעקבות התפשטותן הקטסטרופלית של מגיפות ופירוק גופות מתחת להריסות וברחובות, על רקע ההרס המוחלט של תשתית התברואה, כמו גם התפשטות הפסולת במקומות ציבוריים. ומרכזי עקירה.

בחודש שעבר חשפה הרשות הפלסטינית לאיכות הסביבה כי "המחסור במים ראויים לשתייה וסגירת כל מתקני התפלת המים, כתוצאה מהתוקפנות המתמשכת של הכיבוש הישראלי, הביאו לכך ש-66% מתושבי רצועת עזה סובלים מהתפשטות של מחלות המועברות באמצעות מים מזוהמים, כמו כולרה, שלשולים כרוניים ומחלות מעיים."

ב"איכות הסביבה" הזהירו מפני הסכנות שב"הפצצת קווי ביוב" של הכיבוש הישראלי ברצועה, וציינו כי שיטות אלו "גורמות לאסון בריאותי וסביבתי".

מקור: אל-ערבי - סוכנויות