שר החוץ הבריטי לורד דיוויד קמרון הודיע ​​כי לונדון שוקלת להכיר במדינה פלסטינית וקוראת לבעלי ברית להכיר בה באו"ם.

קמרון הוסיף במהלך נאומו בפני מועצת המושלים בלונדון כי יש לתת לפלסטינים אופק מדיני כדי לעודד שלום במזרח התיכון, וציין כי "רשות פלסטינית חדשה בראשות טכנוקרטים" חייבת להשתלט על שלטון רצועת עזה.

קמרון, שהחל את סיבוב ההופעות הרביעי שלו במזרח התיכון מאז מינויו לתפקידו בנובמבר האחרון, הדגיש כי יש "דרך אפשרית שנפתחת", וכי התקדמות במציאת פתרון מדיני עשויה להיות "שלום לשנים במקום חודשים. ”

בעקבות עמדותיו של השר הבריטי והשינויים שהביאה למדיניות החוץ של לונדון בנוגע לתיק הסכסוך הפלסטיני-ישראלי, חשפו מקורות דיפלומטיים לאשרק אל-אווסט את פרטי החזון הבריטי לפתרון הסכסוך, המתבסס על א. חבילת צעדים שמתחילה בהפסקת אש בעזה ומסתיימת בהקמת מדינה פלסטינית.

המקורות הבקיאים בהתקדמות השיחות בין בריטניה לבין גורמים בינלאומיים ואזוריים בנוגע להסדרים שמטרתם לנהל את השלב שלאחר המלחמה בעזה אמרו כי קמרון החל לאחרונה בשורה של תנועות דיפלומטיות פעילות ומגעים עם מספר גורמים מודאגים. נשיאת חזונות המבוססים על מספר שלבים, הכוללים הפסקת הלחימה בעזה.ולהתחיל בהכנסת סיוע הומניטרי נוסף כדי לתת מענה לתנאים הטרגיים ברצועת עזה, ולפעול לחילוץ בני הערובה העצורים וחילופי שבויים, בנוסף ליזום סדרה של הסדרים מדיניים המובילים ל"שינויים קיצוניים" בצד הפלסטיני והישראלי, במטרה לסלול את הדרך לתחילת שיקום עזה ולהתקדם להקמת מדינה פלסטינית בגבולות. בשנת 1967 הכרה על ידי גורמים בינלאומיים, לרבות האו"ם.

בתגובתו לשאלותיו של אשרק אל-אווסט, משרד החוץ הבריטי אישר מחדש את עמדותיו של קמרון בהן אמר כי יש להעניק לפלסטינים בגדה המערבית ובעזה "אופק מדיני לדרך אמינה המובילה למדינה פלסטינית ולמדינה פלסטינית חדשה. עתיד... בצעד בלתי הפיך." היא הוסיפה כי בריטניה ושותפותיה יכולות לסייע על ידי "אישור מחויבות למדינה פלסטינית ריבונית ובת קיימא", והדגישה את החשיבות של "הענקת הכרה לה, כולל על ידי האו"ם".

ביום שני אמר קמרון בפני מועצת המושלים של המזרח התיכון, בנוכחות מספר שגרירים ערבים, כי שלושים השנים האחרונות היו "סיפור כישלון" עבור ישראל מכיוון שהיא לא הצליחה לספק ביטחון לאזרחיה, והוסיפה כי שלום וקידמה לא יושגו אלא על ידי הכרה בכישלון זה.

אוריינטציה מערבית חדשה

ההתפתחויות, בין אם בהצהרות פומביות ובין אם בדיונים בחדר סגור, משקפות מגמה חדשה בקרב חוגי קבלת החלטות בלונדון לפיה המלחמה והשלכותיה ה"קטסטרופליות" מספקות "חלון צר" שמנוצל כדי להגיע ל"פתרון בר קיימא לסכסוך" המבטיח את עצירת מעגל האלימות. המתפרש על פני עשרות שנים.

המקורות ציינו כי הבחינו בשינוי מוחשי באוריינטציות של משרד החוץ הבריטי בנוגע לסוגיית המלחמה בעזה וההסדרים לשלב העתידי, כמו גם דיבור ברור וכנה על ההכרח להתקדם לניסוח "בר-קיימא". פתרונות מדיניים" על בסיס הקמת מדינה פלסטינית והכרה בינלאומית בה, בניגוד לגישות קודמות שהתבססו תמיד על בסיס משא ומתן בין הפלסטינים לישראלים על פתרון שתי המדינות, המשקף שינוי מדהים בחוגים המערביים". גישה לדרכים להגיע לפתרונות אמיתיים לסכסוך הפלסטיני-ישראלי לאחר סבב המלחמה האחרון.

אין תפקיד לחמאס

בנוגע לתפקידה של תנועת חמאס ולאפשרות השתתפותה בהסדרים מדיניים עתידיים, ציינו המקורות כי עמדת הצד הבריטי היא "איתנה" לגבי סירוב לקבל כל תפקיד לתנועה בניהול רצועת עזה או השתתפות. בכל ממשלה שתנהל את ענייני הפלסטינים בשלב הבא, ושהסדרי שלב המעבר מכוונים לכך שבסופו של דבר יתקיימו בחירות כלליות שיובילו לגיבוש הנהגה חדשה לפלסטינים על בסיס קלפי.

אשרק אל-אווסט ראה עותק של מסמך בריטי מוצע בנוגע לתגובה לתנאים ההומניטריים הקשים ברצועה, שזיהה מספר מכשולים וכיצד להתגבר עליהם, בקריאה לישראל לפתוח את כל המעברים עם רצועת עזה לסיוע בינלאומי. שיירות ולאפשר הגעת אספקה ​​דרך נמל אשדוד וכן להחיות את המסדרון היבשתי החדש מירדן לעזה, בנוסף להגדלת הסחורות והסיוע המותרים להיכנס לרצועה.

הטיוטה גם קראה לישראל להחזיר את אספקת המים והחשמל לרצועת עזה, בנוסף לאפשר כניסת כמויות מספיקות של דלק להפעלת התשתית המרכזית, שלא לדבר על מתן ויזות נוספות לעובדי ארגונים בינלאומיים ואפשרות כניסתם. רצועת עזה לפקח על הגעת הסיוע וחלוקתו.

הרשות משיקה "שלב חדש בתוכנית הרפורמה"

הודעות בריטיות ממספר גורמים מצביעות על כך שלונדון דוחפת את הרשות הפלסטינית לבצע רפורמות "אמיתיות ומוחשיות" במבנים ובמוסדות שלה על ידי הקמת ממשלה חדשה שתנהל את המצב בגדה המערבית ובעזה במהלך תקופת מעבר שתאריך שנתיים או שלוש ולסלול את הדרך לקיום בחירות כלליות.

עם הסלמה בקריאות הבינלאומיות לרשות הפלסטינית להמשיך ברפורמות קונקרטיות, ראש הממשלה הפלסטיני מוחמד שתייה הכריז ביום שני על השקת "השלב החדש של תוכנית הרפורמה", הכולל "שינויים יסודיים" במספר משרדים. , מוסדות ממשלתיים, שגרירויות ומערכות המשפט, הביטחוניות, המנהליות והפיננסיות.

סיכויי הצלחה?

סיכויי הצלחת תוכניותיה של לונדון נותרו תלויים במידת יכולתם של גורמים בינלאומיים, בעיקר וושינגטון ומתווכים אזוריים, לגשר על הפערים בין ישראל לחמאס בנושאי הפסקת האש ולסכם הסכם לשחרור עצורים והחלפת שבויים, כדי להמשיך ביישום הצעות הפתרון ההומניטריות והפוליטיות, הדוחפות בהנחיית ממשלת בריטניה.

ביום ראשון קיימו בכירים אמריקאים, מצרים, קטארים וישראלים פגישה בבירת צרפת, פריז, במהלכה סיכמו על "מסגרת" להסכם הפסקת אש, וכן להמשיך בהשלמת עסקת חילופי שבויים, שעשויה להיפתח. הפתח לאפשרות להמשיך לצעדים הבאים שיקבעו פתרון קבע.