התוכנית הישראלית בעזה

אנו עדים לניסיון נכבה שניה, הפעם מתועד על מסכים, הפרטים הגיעו ב-13 באוקטובר, שבוע לאחר תחילת המלחמה, כאשר הודלפה תוכנית צבאית אסטרטגית המפרטת שלושה תרחישים להתמודדות עם רצועת עזה. להתכונן לעידן שאחרי חמאס! מצד שני, האמריקאים והמנהיגים האזוריים מתנגדים לכל תוכנית שתצמצם את שטח האדמות הפלסטיניות ודוחה מבחינה לשונית את העקירה הכפויה!

הפרטים של מה שראינו ברצועת עזה נרשמים מילה במילה במסמך שהודלף. אני מקדיש את המאמר היום לניתוח האמור במסמך, החל מהאפשרויות הפוליטיות הקשורות לאוכלוסייה האזרחית בעזה.
(א) אפשרות א': האוכלוסייה השורדת נשארת בעזה והנהלת שלטון הרשות הפלסטינית.
(ב) אפשרות ב': האוכלוסייה נשארת בעזה עם הופעתה של רשות ערבית מקומית.
(ג) אפשרות ג': פינוי האוכלוסייה האזרחית מעזה לסיני.

מבין שלוש האפשרויות, אופציה ג' קיבלה את הרוב, מבחינה צבאית היא האופציה שתשיג תוצאות אסטרטגיות חיוביות ארוכות טווח לישראל, והיא אופציה ניתנת ליישום. היא דורשת נחישות מדינית מול לחץ בינלאומי, תוך התמקדות בגיוס תמיכת ארצות הברית ומדינות פרו-ישראליות נוספות למאמץ זה. המטרה היא לפנות את האוכלוסייה האזרחית מעזה דרומה לכיוון סיני, וההצדקה היא ש"המלחמה היא נגד חמאס" ושכדי להגן על אזרחים יש צורך בפינוי האוכלוסייה מאזור הלחימה! כאן על ישראל לעבור לפינוי האוכלוסייה האזרחית לדרום, המהווה מסר הומניטרי ומתורבת נשגב שישראל שואפת להעביר לעולם כדי לכסות על פשעיה הנתעבים. זה מה שהיא הצליחה בכך שהשאילה והשוותה את חמאס לדאעש. והנאצים, שקישרו אוטומטית את תדמית "חמאס" ל"טרור" בעיני המערב, בתמיכת התקשורת המערבית, והפעלת מכונת ההסברה והתעמולה הישראלית, הכיבוש הצליח בגלל המסוכן. תערובת בין "טרור" מצד אחד לבין זכותו של העם הפלסטיני להגן על עצמו תחת הכיבוש הבלתי חוקי לטווח ארוך.

לפי התוכנית הצבאית שהודלפה, בשלב הראשון היא מדברת על הקמת ערי אוהלים בדרום, והשלב הבא כולל הקמת אזור הומניטרי לסיוע לאוכלוסייה האזרחית בעזה ובניית ערי יישוב מחדש בצפון סיני. הוא מדבר על יצירת אזור חיץ באורך מספר קילומטרים עם גבול מצרים, ואי מתן אפשרות לתושבים לחזור לפעילויות/מגורים ליד הגבול עם ישראל. בנוסף, הוא מדבר על הקמת היקף ביטחוני ליד הגבול עם מצרים.

השלב הראשון הסתיים, עם פעולות שבוצעו מהאוויר עם התמקדות בצפון עזה, במקביל לקריאה לפנות את האוכלוסייה האזרחית כדי לאפשר פלישה קרקעית לאזור שכבר פונה ולא הצריך לחימה בשטח צפוף. אזור אזרחי.
בצבא הישראלי מדברים על הקמת אזור חיץ ברצועת עזה. לא ברור עד כמה עמוק אזור החיץ, והוא עשוי להגיע למספר קילומטרים בתוך עזה. חלק מהדיווחים הזכירו את אזור "אל-מוואסי" בדרום, אשר הינו אזור חקלאי בחוף הסמוך לגבול המזרחי, לא יעלה על 10-15 ק"מ. זכאי למגורי אדם, ללא בית חולים, בתים או שוק, המסוגל להיות עיר אוהלים. המדינה הכובשת השלימה את יישום השלב הראשון של התוכנית, והחלה בשלב השני של תהליך העקירה, בין כפייה תחת אש להתנדבות לאחר רעב, הגבלות והרס. הנהגת הצבא מבינה כי במבט ראשון, אפשרות זו, הכרוכה בעקירת מספר רב של תושבים, עלולה להציב אתגרים בכל הנוגע ללגיטימציה בינלאומית, למוניטין של ישראל ולזכות לאהדה עולמית. הגירה בקנה מידה גדול מאזורי מלחמה (סוריה, אפגניסטן, אוקראינה) ותנועת אוכלוסיה היא תוצאה טבעית ורצויה בשל הסיכונים הכרוכים בהישארות באזור מלחמה.

כידוע, עוד לפני המלחמה היה ביקוש רב לעלייה מעזה בקרב האוכלוסייה המקומית. צפוי שהמלחמה תגביר את התופעה, ותדחוף אזרחים לכיוון דרום ואחר כך לגבול, זוהי עקירה כפויה, או לפעמים מדיניות הרעב והחנק מובילה לעקירה מרצון, וזו הסכנה הגדולה ביותר לעניין הפלסטיני.

מבחינה משפטית, המדינה הכובשת פועלת במרץ לייצא את הרעיון שמדובר במלחמת הגנה נגד ארגון טרור שפתח ב-7 באוקטובר בפלישה צבאית לתוך ישראל! שוכחים 75 שנות כיבוש ו-15 שנים של מצור חונק. ישראל מבינה שדרישת פינוי לא-לוחמים מהאזור היא שיטה מקובלת ומתורבתת להצלת חיים, וזו הגישה שבה השתמשו האמריקאים בעיראק בשנת 2003. כאן מקווה המדינה הכובשת להפעיל לחץ על הרפובליקה הערבית של מצרים ולהשאיר אותה אחראית לחובת החוק הבינלאומי לאפשר מעבר אוכלוסייה. כאן מקדמת ישראל יוזמה דיפלומטית רחבת היקף המיועדת למדינות שיתמכו בסיוע לאוכלוסיות עקורות ויסכימו לקלוט אותן כפליטים.

בטווח הארוך, ישראל מאמינה שאופציה זו תקבל לגיטימציה רחבה יותר, משום שהיא כוללת את האוכלוסייה שתהיה מוגנת באמצעות עקירה. יהיה צורך לשנות את נקודת המבט האידיאולוגית של האוכלוסייה באמצעות הטלת שנאה כלפי חמאס וניסיון להסיט את תשומת הלב מהכיבוש כגורם העיקרי לאסונות הומניטריים.

מבחינה אסטרטגית, המדינה הכובשת נשענת על הרתעה – ליצור כוח הרתעה משמעותי באזור ולשדר מסר חזק לחיזבאללה כי אסור לו לנסות מהלך דומה בדרום לבנון. כפי שניתן לצפות, הפלת חמאס תזכה בתמיכת מדינות המפרץ, לפי המודיעין הישראלי, שיחזק את השליטה המצרית בצפון סיני. יש להקפיד על הגבלת כניסת נשק לצפון סיני ולא לתת לגיטימציה לשינויים בסעיף הפירוק מנשק בהסכם השלום. יהיה צורך לעסוק במאמץ רחב יותר לדה-לגיטימציה של האחים המוסלמים במצרים ובעולם, ולהפוך את הארגון לקבוצת פורעי חוק דמוית דאעש - במונחים משפטיים, ברחבי העולם ובעיקר במצרים.

זו אינה מלחמה בין ישראל לחמאס. מה שאנו עדים לו אינו מיידי ואינו אקראי. זהו חלק מהפרויקט המתנחלי-קולוניאלי שהמדינה הכובשת מיישמת במשך עשרות שנים באמצעות שורה של פשעי מלחמה מתועדים נגד 2.3 מיליון אזרחים פלסטינים , שכן המדינה הכובשת מבצעת פשעים נגד האנושות באמצעות ענישה וצווים קולקטיביים. כוח צבאי לעקירה בכפייה במטרה לפנות את עזה מפלסטינים והעברת האוכלוסייה בכוח לדרום ולאחר מכן לסיני, בכוח או מרצון, להשלמת התוכנית. של סיפוח והחרמת הקרקע במסגרת פרויקט ההתיישבות שלה.

אין מלחמה בין ישראל לחמאס! בגדה המערבית היו עדים להתקפה מצפון לדרום. בכל הערים והמחנות היו עדים להתקפות ופלישות יומיומיות. מאז תחילת המלחמה בעזה, כוחות הכיבוש הרגו יותר מ-240 פלסטינים בגדה ועצרו יותר מ-3,200. היומון ההתקפות לוו בטרור מתנחלים משתולל המוגן על ידי כוחות צבא הכיבוש. כל פלסטיני ממוקד, ללא קשר לאידיאולוגיה, דת, צבע או מיקום גיאוגרפי. מעזה ועד הגדה המערבית ומזרח ירושלים, כל פלסטיני הוא יעד למכונת המלחמה והפשע הישראלית.

שינוי הגיאוגרפיה הפוליטית של האזור במסגרת עסקת המאה, המיושמת בשטח עם כיסוי משפטי, פיננסי וצבאי אמריקאי ומערבי. אנו עדים לשיקוף מעשי של יישום תנאי הצהרת בלפור. הכיבוש שואף, באמצעות עקירה כפויה וניסיונות השמדה, להפוך את העם הפלסטיני למיעוטים, כפי שנאמר בהצהרת בלפור, ליהנות מזכויות דת בצורה האקספרסיבית ביותר. בין גיאוגרפיה לדמוגרפיה, המדינה הכובשת מתרגמת את הפרויקט שלה על ידי קיפוח העם הפלסטיני של הזכות להגדרה עצמית וביטול כל תקווה למדינה פלסטינית או לעצמאות.

- דלאל עריקאת: פרופסור לדיפלומטיה, המכללה ללימודי תואר שני, האוניברסיטה הערבית-אמריקאית.