אסירים פלסטינים: "שחר" החופש לאחר "חושך" הכלא

אנו זוכרים את הודעתו של (מוחמד אלדייף), מפקד גדודי אלקסאם - הצל וקולה של ההתנגדות - על תחילתו של "מבול אל-אקצא" בבוקר ה-7 באוקטובר האחרון, מציין כיצד ייחד את האסירים הפלסטינים לתשומת לב יוצאת דופן, והדגיש כי אחת המטרות הבולטות של הקרב הייתה שחרורם. מאז, הנהלת בתי הסוהר הכיבוש, דווקא מיום תחילת "מבול אלאקצא", ממשיכה את ההסלמה נגד האסירים הפלסטינים בבתי הכלא שלה, שחומרתה גוברת באופן חסר תקדים בכל בתי הכלא, בעיקר מכוונת למנהיגים. של תנועת האסירים, בעלי עונשים גבוהים ואסירים לשעבר. הדבר מלווה בפיגועים של מכות והתעללות, בנוסף להסלמה בבידוד נגדם. הנהלת בתי הסוהר הכיבוש נקטה גם בהעברות שרירותיות המוניות נגד עצירים פלסטינים בבתי הכלא שלה, בין אם למחלקות בתוך הכלא, לתאי בידוד, או לתאי בידוד. לבתי כלא אחרים, שנפגעו במאות, ביניהם חולים, ובוצעו פיגועים נרחבים נגד עצירים. ואכן, השר הישראלי הפזיז והקיצוני איתמר בן גביר (ש"הגיע לו" מזמן לתואר רוצח) הוציא הנחיות שהובילו למותו של מספר הולך וגדל של אסירים מאז תחילת מבצע "מבול", השישי של אשר ב-18 לחודש זה היה השהיד ת'אר סמיח אבו אסאב. קדמו לו, ברצף, הקדושים השבויים: עומר דראג'מה, ערפאת חמדאן, מג'ד זקול והשהיד הרביעי, שזהותו טרם ידועה. הוא נרצח במחנה (אנטות) ועבד אלרחמן מר' אני.
זוועות הכיבוש נגד עצורים, שהגיעו לשיאן מאז "מבול אל-אקצא", ניכרות במגוון רחב של אמצעים פוגעניים המשפיעים על כל היבטי חייהם, בנוסף לפיגועים הנרחבים שהותירו פצועים בשורותיהם. כהרחבה לגישת הכיבוש שנמשכת כבר עשרות שנים ומבוססת על תהליך נקמה מתמשך בעצורים, ובוודאי שלא התחיל מה-7 באוקטובר האחרון. בהקשר זה הודיע ​​בן גביר כי ועדה פרלמנטרית המזוהה עם הכנסת דנה בהצעת החוק "הוצאה להורג של אסירים פלסטינים", לקראת הגשתה להצבעה בקריאה ראשונה באספה הכללית של הכנסת. (בן גביר) קרא לכולם לתמוך בחוק, "שהעצרת הכללית של הכנסת אישרה בקריאה טרומית במרץ האחרון, לאחר שקיבל את אישור ועדת השרים לענייני חקיקה. החוק נחשב לחלק מההסכמים שהיו נחתם לסיום העסקה להקמת הקואליציה הממשלתית בראשות (בן גביר) בנימין נתניהו) עם (בן גביר) בסוף 2022. הצעת החוק קובעת "הטלת עונש מוות על כל אדם הגורם בכוונה או עקב אדישות ל מוות של אזרח ישראלי ממניע גזעני או שנאה ובשל גרימת נזק לישראל".
לאור התוכנית הציונית המתמשכת לרצח העם ברצועת עזה וההרג והמעצרים הגוברים בגדה המערבית, תנועת האסירים עוברת עד כה שלב של "בייחוד" ציוני וממתין להקלה שנראה באופק הקרוב הודות לעסקאות חילופי שבויים עוקבות שעשויות להתחיל בקרוב. מאז ההצהרה הראשונה, מבצע "מבול אל-אקצא" הדגיש את מרכזיות ובולטות מצוקת האסירים בין יעדיו הבסיסיים המוצהרים. בזמן ההמתנה אנו זוכרים את ההמנון הישן שחיבר פרופסור נג'יב אל-רייס בכלא הכיבוש הצרפתי בדמשק ב-1922, שמתחיל (אוי, חשכת הכלא ירדה... אנחנו אוהבים את החושך - אין דבר אחרי לילה מלבד... שחר התהילה המתעלה).