הבחירות הקרובות בישראל והגדה המערבית

הכותב: מנאדל חנני.

אין ספק שהבחירות לכנסת בישראל יתקיימו ב-27 באוקטובר 2026, המועד המקורי שנקבע בחוק. הכנסת תתפזר ב-17 ביולי 2026. אלו הבחירות הראשונות שיתקיימו במועדן מאז 1988, וממשלת נתניהו הנוכחית (ה-37) תהיה הממשלה הראשונה שתשלים את כהונתה המלאה מאז 1973. 

בחירות אלו נחשבות למשאל עם על תפקודו של נתניהו וממשלתו הימנית הקיצונית, במיוחד לאחר אירועי 7 באוקטובר 2023 והמלחמות שלאחר מכן בעזה, לבנון ואיראן, ובהתאם לכך, על רקע הקיצוניות הגוברת בחברה הישראלית, במיוחד כלפי הנוכחות הפלסטינית כולה.  

לפיכך, סקרי דעת הקהל הנוכחיים (יולי 2026):

•  גדי איזנקוט (רמטכ"ל לשעבר, מפלגת "יש עתיד") מוביל או מתחרה בעוצמה מול הליכוד עם 22-23 מנדטים ברוב הסקרים. 

•  הליכוד (נתניהו): כ-21-25 מנדטים.

•  ברית "יחד" (בנט ולפיד): יורדת ל-15-18 מנדטים.

•  מפלגות אחרות: ישראל ביתנו והדמוקרטים (גולן) כ-10 מנדטים לכל אחת, ש"ס ויהדות התורה ועוצמה יהודית (בן גביר) כ-8 לכל אחת.

•  גושית: האופוזיציה הציונית (ללא מפלגות ערביות) מתקרבת ל-57-60 מנדטים, והקואליציה הנוכחית כ-49-53. ייתכן שיידרשו משא ומתן מורכב או תמיכה ערבית מוגבלת להקמת ממשלה. 

נתניהו מתקשה להקים קואליציה חדשה, אך האופוזיציה אינה מאוחדת לחלוטין.

הגדה המערבית ומדיניות ההתנחלויות

הממשלה הנוכחית (במיוחד סמוטריץ' ובן גביר) מאיצה את הסיפוח בפועל (de facto annexation) של הגדה לפני הבחירות, כדי ליצור "עובדות בשטח" שיהיה קשה לשנותן:

•  הרחבת התנחלויות חסרת תקדים: הקמת עשרות מאחזים (185 מאז 2023), הכשרת מאות יחידות דיור, השתלטות על למעלה ממיליון דונם (כ-18% מהגדה). 

•  החלטות הקבינט: הקלה ברישום ורכישת קרקעות על ידי מתנחלים, העברת סמכויות ביטחוניות ואזרחיות, ביטול הגבלות על מכירת קרקעות ליהודים, והקמת יחידת "טאבו" (רישום מקרקעין) בתקציב גדול. 

•  עקירה ותקיפות: גירוש קהילות פלסטיניות, תקיפות מתנחלים (אלפי מקרים מתועדים), סלילת כבישי עוקף, והרחבת השליטה על שטחי C.

•  המטרה: חיבור גיאוגרפי של ההתנחלויות, חלוקת השטחים הפלסטיניים, והפיכת פינוי עתידי לקשה מבחינה משפטית ופוליטית.

מדיניות זו מתוארת כ"מהפכת התנחלויות" ומחלישה את הסיכויים לפתרון שתי המדינות.

ההשפעה הצפויה של הבחירות על הגדה

•  המשך שלטון הימין (נתניהו + קיצונים): המשך או האצת הסיפוח וההרחבה.

•  ניצחון האופוזיציה (איזנקוט/מרכז-ימין): ייתכן שיאט מעט את הקצב, אך רוב מפלגות האופוזיציה הציונית אינן תומכות במדינה פלסטינית מלאה או בנסיגה משמעותית. ההבדלים הם לרוב טקטיים יותר מאשר אסטרטגיים רדיקליים, והצהרותיו של לפיד, מנהיג האופוזיציה, הן ההוכחה הגדולה ביותר לכך כשאמר "נספח שטחי C ושלטון עצמי בשטחי A ו-B ולא תהיה מדינה פלסטינית". 

לפיכך, המצב בגדה מאופיין במתח גובר, עם התמקדות ישראלית בחיזוק השליטה ושינוי המצב הדמוגרפי והרחבת הפקעת הקרקעות לפני כל שינוי ממשלתי אפשרי בישראל.