"קאירוס פלסטין 2"..שלב חדש בתמיכת הכנסייה בסוגיה הפלסטינית

ד"ר מיתרי אל-ראהב: הכנסייה האנגליקנית קיבלה את החלטתה למרות לחצי הלובי הציוני, מה שמעיד על התחזקות תפקיד הכנסיות בתמיכה בסוגיה הפלסטינית.

הארכיבישוף עטאאללה חנא: המטרה העיקרית של היוזמה היא לפנות לכנסיות הנוצריות בעולם כדי להציב אותן בפני אחריותן המוסרית והאנושית כלפי הסוגיה הפלסטינית.

ד"ר מונזר אסחאק: שינוי רדיקלי בתיאולוגיה המערבית הפך לצורך דחוף, וזה מה שמסמך "קאירוס פלסטין 2" ביקש למסגר באמצעות קריאה לבדיקות מקיפות.

האב עבדאללה יוליו: אימוץ המסמך חייב לצאת מהמסגרת הכנסייתית או הסמלית כדי להוביל ללחץ אמיתי על ממשלות המערב לשנות את מדיניותן כלפי פלסטין.

השייח' מוחמד חוסיין: תמיכת כנסיות ומוסדות חיצוניים ביוזמות כאלה היא חשובה מאוד וצעד חיובי ומהווה מנוף חשוב למאמצים הפלסטיניים.

ד"ר מאג'ד סאקר: אימוץ המסמך על ידי מוסד דתי גדול כמו כנסיית אנגליה משקף שהכיבוש מתמודד עם דחייה גוברת ברמה הדתית והאנושית העולמית.

חאתם עבד אל-קאדר: עמדה זו מייצגת קול מוסרי ואנושי אחראי ומשקפת הבנה של המציאות שאיתה מתמודד העם הפלסטיני, מוסלמיו ונוצרים.

רמאללה - מיוחד ל"אל-קודס"-

אימוץ מסמך "קאירוס פלסטין 2" (רגע האמת: אמונה בזמן רצח עם) על ידי האסיפה הכללית של כנסיית אנגליה מהווה נקודת מפנה במסלול התנועה הכנסייתית התומכת בזכויות הפלסטינים, בתוך הסכמה של אישים דתיים נוצרים ומוסלמים כי ההחלטה משקפת שינוי חסר תקדים בעמדות אחת הכנסיות המערביות הגדולות ביותר כלפי הסוגיה הפלסטינית, לאחר שנים ארוכות של דיאלוג, צבירה ועבודה תיאולוגית ומשפטית שהובילו הכנסיות והמוסדות הנוצריים הפלסטיניים.

אנשי דת נוצרים ומוסלמים, בשיחות נפרדות ל"אל-קודס", רואים כי חשיבות ההחלטה חורגת מהמימד הסמלי, שכן היא נושאת הכרה בנרטיב הפלסטיני, וקוראת לבדיקות תיאולוגיות ומוסריות, לבחינת משיכת השקעות מגורמים תומכי כיבוש, ולחיזוק הסולידריות עם העם הפלסטיני והגנה על הנוכחות הנוצרית בארץ הקודש, תוך הדגשה כי הצעד מהווה התחלה למסלול שצריך לתרגם לעמדות מעשיות שיפעילו לחץ על ממשלות המערב לשנות את מדיניותן כלפי פלסטין.

הם מדגישים כי אימוץ המסמך הגיע למרות לחצים נרחבים שהופעלו על כנסיית אנגליה, ומשקף התחזקות בתודעה הכנסייתית העולמית כלפי מה שעובר על הפלסטינים, תוך הדגשה כי היוזמה פונה למצפון האנושי ומאשרת את אחדות המוסלמים והנוצרים בהגנה על הזכויות הלאומיות, בעוד המאמצים הפלסטיניים עם כנסיות ברחבי העולם נמשכים להרחבת מעגל התמיכה הבינלאומית בסוגיה הפלסטינית, ולתרגום העמדות המוסריות לצעדים מוחשיים התומכים בצדק, חירות וסיום הכיבוש.

שינוי איכותי בעמדת הכנסייה האנגליקנית

מייסד ונשיא אוניברסיטת דאר אל-כלימה ואחד מכותבי מסמך "קאירוס פלסטין", הכומר ד"ר מיתרי אל-ראהב, מאשר כי אימוץ כנסיית אנגליה באופן רשמי את מסמך "קאירוס פלסטין 2" מהווה מהפך היסטורי ושינוי איכותי בעמדת הכנסייה האנגליקנית, בכך שהיא מאמצת לראשונה מסמך פלסטיני נוצרי העוסק ישירות בסוגיות של רצח עם, טיהור אתני, קולוניאליזם התיישבותי וכיבוש בגדה המערבית, וכן קורא למשיכת השקעות מישראל, או מחברות התומכות בכיבוש.

אל-ראהב מסביר כי חשיבות ההחלטה נובעת לא רק מתוכנה, אלא גם ממעמדה של הכנסייה האנגליקנית ככנסייה הרשמית של אנגליה, אשר נודעה היסטורית בעמדותיה השמרניות, ורואה באימוץ המסמך שינוי גובר בעמדות הכנסיות ברחבי העולם כלפי הסוגיה הפלסטינית.

פרי עבודה מצטברת שנמשכה עשורים

אל-ראהב מדגיש כי שינוי זה לא היה תוצאה של אירוע חולף, אלא פרי עבודה מצטברת שנמשכה למעלה מארבעה עשורים, שהובלה על ידי תיאולוגים פלסטינים ומוסדות נוצריים פלסטיניים, יחד עם אנשי דת מזרמים שונים בבריטניה ובעולם, ומציין כי כמה כנסיות אמריקאיות הקדימו את הכנסייה האנגליקנית בנקיטת עמדות דומות.

אל-ראהב מציין כי הצעדים המעשיים הראשונים הנקובים בהחלטה הם קריאת הכנסייה לבניה ולמאמיניה ללמוד את המסמך, מה שתורם להעלאת מודעותם למהות הסוגיה הפלסטינית, והצגתה כסוגיה קולוניאלית ולא כסכסוך דתי, מה שמשמעותו אימוץ הכנסייה את הנרטיב הנוצרי הפלסטיני.

בחינת השקעות הקשורות לתמיכה בכיבוש

אל-ראהב מדגיש כי המסמך פותח גם את האפשרות לבחון השקעות הקשורות לחברות ישראליות, בריטיות או אמריקאיות התומכות בכיבוש, לקראת משיכתן, ורואה בכך צורך במעקב ומאמץ מתמשכים.

הוא מציין כי המסמך קורא גם לתמוך בנוכחות הנוצרית ובכנסיות בפלסטין, במיוחד עם הירידה החדה במספר הנוצרים, ובמיוחד ברצועת עזה, שם נותרו רק כ-500 נוצרים, מה שמאיים על המשך הנוכחות הנוצרית שם בשנים הקרובות.

אל-ראהב מצביע על הסכנות העומדות בפני הנוצרים בגדה המערבית כתוצאה מהקולוניאליזם, ומדגיש כי שמירה על נוכחות זו מהווה הגנה על הרבגוניות והפסיפס התרבותי הפלסטיני, ואינה סוגיה הנוגעת לנוצרים בלבד.

קבלת ההחלטה למרות הלחצים

אל-ראהב מסביר כי הכנסייה האנגליקנית קיבלה את החלטתה למרות הלחצים הגדולים שהופעלו עליה מצד הלובי הציוני בבריטניה, אשר ניסה למנוע את אימוץ המסמך, ומציין כי פורסמו הצהרות גינוי מאישים דתיים יהודים בולטים, יחד עם קמפיינים תקשורתיים נגד הכנסייה, אך היא המשיכה בהחלטתה, מה שמעיד על התחזקות תפקיד הכנסיות בתמיכה בסוגיה הפלסטינית.

אל-ראהב מדגיש כי העבודה לא תיפסק עם אימוץ המסמך, ומסביר כי קיים קשר מתמיד עם מנהיגי כנסיות ברחבי העולם, בנוסף למשלחות פלסטיניות המבקרות באופן קבוע בארצות הברית, האיחוד האירופי, בריטניה, ומדינות באסיה, אפריקה ואמריקה הלטינית, במסגרת מעקב אחר יישום תכני המסמך וחיזוק התמיכה הבינלאומית בסוגיה הפלסטינית, תוך הדגשה כי הישג זה מהווה תחנה במסלול מצטבר ארוך שעדיין נמשך.

אל-ראהב מציין כי מסמך "קאירוס פלסטין" הוא מסמך היוזמה הנוצרית הפלסטינית, והגרסה הראשונה שלו פורסמה בשנת 2009, והגרסה השנייה הנוכחית, פורסמה בחודש נובמבר / כסלו של השנה שעברה 2025.

התחזקות המודעות לצדקת הסוגיה הפלסטינית

הארכיבישוף עטאאללה חנא, ראש הכנסייה האורתודוקסית היוונית בסבסטיה, מאשר כי אימוץ האסיפה הכללית של כנסיית אנגליה את מסמך "קאירוס פלסטין 2" מייצג תוצאה של מסלול עבודה ותקשורת ארוך שבוצע על ידי היוזמה הנוצרית הפלסטינית עם כנסיות ברחבי העולם, ומציין כי צעד זה מגיע בהקשר של התחזקות המודעות הבינלאומית לצדקת הסוגיה הפלסטינית והצורך לסיים את העוול ההיסטורי המוטל על העם הפלסטיני.

הארכיבישוף חנא מסביר כי היוזמה הנוצרית הפלסטינית הושקה לפני כעשרים שנה, בהשתתפות מספר אנשי דת נוצרים פלסטינים ואישים נוצריים, כאשר פורסם אז מסמך "קאירוס פלסטין" הראשון שתורגם לשפות רבות, לפני פרסום המסמך השני לפני חודשים במהלך כנס בינלאומי שנערך בבית לחם בהשתתפות משלחות ואישים פלסטינים ובינלאומיים.

פנייה לכנסיות הנוצריות בעולם

חנא מבהיר כי המטרה העיקרית של היוזמה והמסמכים שיצאו ממנה היא לפנות לכנסיות הנוצריות בעולם, על זרמיהן האורתודוקסיים, הקתוליים והאוונגליסטים, כדי להציב אותן בפני אחריותן המוסרית והאנושית כלפי הסוגיה הפלסטינית, ולקרוא לעמדות ברורות התואמות את ערכי הצדק, הכבוד וזכויות האדם.

חנא מציין כי פעילות היוזמה התגברה עם תחילת מלחמת ההשמדה בעזה, באמצעות השתתפות בכנסים בינלאומיים וביצוע מגעים והתכתבויות מתמשכים עם כנסיות ברחבי העולם, מה שתרם לדחיפת מספר כנסיות לנקוט עמדות ברורות ואמיצות יותר כלפי סבל העם הפלסטיני.

העברת קולם של הפלסטינים

הארכיבישוף חנא מדגיש כי החלטת כנסיית אנגליה ראויה לתודה ושבח, והיא פרי שנים של תקשורת וביקורי שטח, ומאשר כי ליוזמה הנוצרית הפלסטינית תפקיד בהעברת קולם של הפלסטינים, אך הגורם הגדול ביותר היה דם העם הפלסטיני וסבלו, ומסביר כי מה שעבר על הפלסטינים, ובמיוחד בעזה, היה רהוט יותר מכל נאום והוביל להנעת המצפון החי ברחבי העולם.

חנא מאשר כי רבות מהכנסיות נקטו עמדות סולידריות עם העם הפלסטיני, ומביע תקווה להרחבת מעגל המודעות והסולידריות וההגנה על הסוגיה הפלסטינית כסוגיה אנושית צודקת.

מסר נוצרי ואנושי

חנא מדגיש כי מסר היוזמה אינו פוליטי, אלא מסר נוצרי ואנושי המבוסס על הגנה על המדוכאים, ומאשר כי הנוצרים הפלסטינים הם חלק בלתי נפרד מהעם הפלסטיני ומחויבים לערכים הקוראים לתמיכה באדם הסובל ולדרישה לצדק, חירות והסרת העוול.

חנא מציין כי ההפגנות העולמיות והצהרות הסולידריות והגינוי משקפות שינוי בתודעת העמים, וכי אסון עזה וסבלו הניעו מצפונים רבים, ומאשר את המשך פעילות היוזמה בתקשורת עם כנסיות העולם ובקבלת משלחות נוצריות המבקרות בפלסטין כדי להכיר את המציאות ולהקשיב לקול הכנסיות הפלסטיניות.

הארכיבישוף חנא מאשר את אופטימיותו כי שינוי זה בתודעה העולמית יוביל לתוצאות חיוביות, ומציין כי ההצהרות והעמדות שיצאו מהכנסיות נושאות ערכים מוסריים נעלים, ויכולות לתרום ללחץ על ממשלות, מדינות ומנהיגים לנקוט עמדות צודקות ואנושיות יותר כלפי הסוגיה הפלסטינית.

צעד שחיכו לו זמן רב

הכומר ד"ר מונזר אסחאק, כומר כנסיית התקווה האוונגלית הלותרנית ברמאללה ומנהל מרכז בית לחם לצדק ושלום, רואה בהצבעת כנסיית אנגליה על אימוץ מסמך "קאירוס פלסטין 2" צעד שחיכו לו זמן רב בכיוון הנכון, ומשקף שינוי חשוב ביחס הכנסייה לעדות הנוצרים הפלסטינים ולפרשנותם למציאות הפלסטינית.

אסחאק מסביר כי התפתחות זו הגיעה לאחר שנים ארוכות של דיאלוגים כנים ומתמשכים שניהלו מנהיגי הכנסיות הנוצריות הפלסטיניות עם מנהיגי כנסיית אנגליה, ומציין כי הארכיבישופים של קנטרברי שהתחלפו ומספר בכירים כנסייתיים ביקרו בפלסטין ונפגשו עם המנהיגות הנוצרית, וראו באופן ישיר את מציאות הכיבוש הצבאי וההפרדה הגזעית, ולאחר מכן את היקף ההרס הנרחב שנגרם לרצועת עזה.

אסחאק מדגיש כי ביקורים אלה, ומה שלווה להם מעדויות פלסטיניות ישירות, הקשו, מבחינה מוסרית ורוחנית, להתעלם מהקריאות הפלסטיניות או להימנע מלהקשיב להן.

אסחאק מציין כי יש להבין את ההחלטה גם בהקשרה ההיסטורי, ומצביע על כך שכנסיית אנגליה, כמו החברה הבריטית בכלל, אינה יכולה להתנער מהמורשת הבריטית בפלסטין, בין אם באמצעות הצהרת בלפור, או תקופת המנדט הבריטי, או הפרשנויות הציוניות לתנ"ך, אשר תרמו לנכבה הפלסטינית.

אסחאק מציין כי מגזרים בתוך הכנסייה ראו היסטורית באופן חיובי את הפרויקט הציוני, מבלי להעניק לזכויות הפלסטינים ולחוויית העם הפלסטיני את אותה תשומת לב.

ההצבעה משקפת שינוי רדיקלי

אסחאק רואה כי ההצבעה משקפת שינוי רדיקלי, גם אם מאוחר, בכיוון ההקשבה לקולם של הנוצרים הפלסטינים, והתמודדות עם תקופה שבה הכנסייה הייתה, לעיתים, שותפה באמצעות התיאולוגיה שלה, שתיקתה או הנחותיה, לעוול המוטל על הפלסטינים.

אסחאק מביע תקווה שכנסיית אנגליה תקרא את מסמכי "קאירוס פלסטין" ברצינות, ותתמודד עם עדות הנוצרים הפלסטינים, והראיות המשפטיות, התיאולוגיות והאנושיות הגוברות בנוגע לעזה ולרצח העם המתרחש בה, ברוח של אחריות.

גיבוש "תיאולוגיה שלאחר עזה"

אסחאק מדגיש כי התיאולוגיה הפלסטינית קוראת היום לגיבוש "תיאולוגיה שלאחר עזה", ומדגיש כי הכנסייה אינה יכולה להמשיך בפרקטיקותיה הקודמות כאילו מה שקרה לא קרה, וכי שינוי רדיקלי בתיאולוגיה המערבית הפך לצורך דחוף, וזה מה שמסמך "קאירוס פלסטין 2" ביקש למסגר באמצעות קריאה לבדיקות מקיפות בתחומי התיאולוגיה, העדות הציבורית, והסולידריות עם העם הפלסטיני.

הכרה ישירה בעוול של העם הפלסטיני

האב עבדאללה יוליו מאשר כי אימוץ המועצה העליונה של הכנסייה האנגליקנית (האפיסקופלית) את מסמך "קאירוס פלסטין" מהווה צעד חשוב ביותר, ורואה בו הכרה ישירה בעוול של העם הפלסטיני, אך ערכו האמיתי יישאר קשור למידת תרגומו לעמדות פוליטיות המשפיעות על מדיניות ממשלות בריטניה ואמריקה כלפי הסוגיה הפלסטינית.

יוליו מסביר כי הנוף הכנסייתי בפלסטין כולל כנסיות ערביות היסטוריות ששורשיהן נטועים באדמה הערבית ונהנות מניהול וסמכות ערבית, לצד כנסיות שהגיעו מבחוץ, ומציין כי הכנסייה האפיסקופלית נחשבת לאחת הכנסיות החשובות בפלסטין, ותרמה, יחד עם הכנסייה הלותרנית ומספר כנסיות אוונגליסטיות, להשקת מסמך "קאירוס פלסטין" בשנת 2009 לאחר אירועי האינתיפאדה השנייה, לאור יכולתה לפנות לכנסיות ולקהילות הנוצריות במערב.

מעמדה המיוחד של הכנסייה האנגליקנית

יוליו מציין כי חשיבות אימוץ המסמך נובעת גם ממעמדה המיוחד של הכנסייה האנגליקנית ככנסייה ההיסטורית בבריטניה, ומסביר כי נשיאות הכנסייה שייכת למעשה למלך או למלכה, בעוד הארכיבישוף הבכיר נושא בסמכות הכנסייתית העליונה, וכן לכנסייה נוכחות רחבה בארצות הברית באמצעות הכנסייה האפיסקופלית, מה שמעניק לה יכולת להשפיע על דעת הקהל ועל מקבלי ההחלטות.

חשיבות הפעלת לחץ על ממשלות המערב

לדברי יוליו, אימוץ המסמך אסור שיישאר במסגרת הכנסייתית או הסמלית, אלא צריך להוביל להפעלת לחץ אמיתי על ממשלות המערב לשנות את מדיניותן כלפי פלסטין, ומדגיש כי המשך המלחמה ומה שמתרחש בעזה, ג'נין ושאר השטחים הפלסטיניים, בנוסף להתפתחויות האזוריות, מצריך הכרה ברורה בכך שהעם הפלסטיני הוא הצד הנתון לעוול.

יוליו מאשר כי הכנסייה האפיסקופלית קשורה ישירות למציאות הפלסטינית באמצעות אחריותה על בית החולים הבפטיסטי בעזה, בנוסף למוסדותיה הדתיים והחברתיים בפלסטין, מה שמכפיל את אחריותה בהגנה על צדק ושלום, ומביע הערכה לאימוץ המסמך, ומדגיש את הצורך בצעדים מעשיים שיבואו בעקבותיו וישפיעו על עמדות בריטניה ומדינות המערב.

חשיבות גיבוש שיח לאומי ודתי מאוחד

יוליו סוקר את נסיבות פרסום המסמך, ומבהיר כי הוא פורסם בשם "כנסיות ארץ הקודש – כנסיות פלסטין", וזכה להסכמה פה אחד של הסמכויות הרוחניות הנוצריות בפלסטין, ורואה בהסכמה זו מודל שיש לשמור עליו, וקורא לגיבוש שיח לאומי ודתי מאוחד שישתתפו בו הסמכויות האסלאמיות והנוצריות, מה שיחזק את אחדות העמדה הפלסטינית.

יוליו מדגיש כי הנוצרים הפלסטינים והערבים מהווים חלק בלתי נפרד מהעם הפלסטיני והאומה הערבית, ומזהיר מפני ניסיונות לבודד אותם מסביבתם הלאומית או לדחוף אותם להגירה או לתאר אותם כמיעוט נפרד, וקורא לחיזוק נוכחותם הלאומית והשטחית כשותפים במאבק למען חירות ועצמאות.

יוליו מאשר כי אמינות עמדות בריטניה ומדינות המערב תימדד במידת מעברן מתמיכה בלתי מותנית בישראל לתמיכה בזכויות הלגיטימיות של העם הפלסטיני, ומביע תקווה כי עמדות אלה יובילו להשגת חירות ועצמאות ולשיבת הפליטים לבתיהם.

קריאה לצדק לעם הפלסטיני ולמימוש זכויותיו

מפתי ירושלים והארצות הפלסטיניות, השייח' מוחמד חוסיין, מאשר כי כל עמדה או יוזמה היוצאת מהכנסיות הפלסטיניות, בין אם היא מופנית לכנסייה מסוימת או לכנסיות ועמי העולם, ונושאת קריאה לצדק לעם הפלסטיני ולמימוש זכויותיו, מהווה צעד חיובי הראוי לתמיכה והערכה, ומדגיש את חשיבות הרחבת התמיכה הבינלאומית בזכויות הפלסטיניות על כל מימדיהן הדתיים, הלאומיים והאנושיים.

השייח' חוסיין אומר, בתגובה לאימוץ כנסיית אנגליה את מסמך "קאירוס פלסטין", "כל יוזמה הקוראת למימוש הזכויות הפלסטיניות, בין אם מדובר בזכויות המוסלמים או הנוצרים, זוכה לתמיכת הפלסטינים, מתוך הבנה כי בני העם הפלסטיני מהווים עם אחד, המאוחד באזרחותו ובשייכותו לאדמה הפלסטינית", ומאשר כי המוסלמים והנוצרים עומדים בשוויון בהגנה על מולדתם, מקומותיהם הקדושים וזכויותיהם הלאומיות.

הפלסטינים הם בעלי זכות

חוסיין מדגיש כי הפלסטינים רואים עצמם כבעלי הארץ הזו וכשומרים עליה, וכי שמירה על זכויות העם הפלסטיני והגנה על מקומותיו הקדושים האסלאמיים והנוצריים מהווה סוגיה מאחדת, ומביע את קבלת פניו לכל היוזמות התורמות לכיוון זה, ובמיוחד אלה הנתמכות על ידי מוסדות, כנסיות וגופים בינלאומיים.

השייח' חוסיין מציין כי תמיכת כנסיות ומוסדות חיצוניים ביוזמות כאלה היא חשובה מאוד וצעד חיובי ומהווה מנוף חשוב למאמצים הפלסטיניים, ומביע את תודתו והערכתו לכל הגורמים התומכים בזכויות הפלסטיניות, ומאשר את ציפייתו להרחבת מעגל התמיכה הבינלאומית בעם הפלסטיני, מה שישרת את השגת זכויותיו הלגיטימיות.

הצורך בהמשך המאמצים הבינלאומיים התומכים בפלסטין

חוסיין מסביר כי תרגום יוזמות אלה למציאות טמון בהמשך המאמצים הבינלאומיים שמטרתם לתמוך בעם הפלסטיני, וקורא להגברת היוזמות והעמדות התומכות מצד גורמים עולמיים שונים, בין אם דתיים, פוליטיים או משפטיים, מה שיסייע בחיזוק עמידתם של הפלסטינים ובהגנה על זכויותיהם הלגיטימיות.

השייח' חוסיין מדגיש את חשיבות עמידת עמי העולם לצד העם הפלסטיני, והמשך תמיכתם בזכויותיו הלאומיות, עד להשגת שאיפותיו לחירות ועצמאות והקמת מדינתו הפלסטינית שבירתה ירושלים.

חוסיין מציין כי ההכרה הבינלאומית במדינה הפלסטינית מהווה אינדיקטור להרחבת התמיכה העולמית בזכויות הפלסטיניות, וקורא לבנות על תמיכה זו ולחזק אותה באמצעות עמדות מעשיות ויוזמות מתמשכות התורמות למימוש הצדק לעם הפלסטיני, ותומכות בזכותו להגדרה עצמית ולהקמת מדינתו העצמאית על אדמתו.

צעד היסטורי חשוב

ד"ר מאג'ד סאקר, מנהל המחלקה להכשרת מטיפים במשרד ההקדשים והדתות, מאשר כי אימוץ האסיפה הכללית של כנסיית אנגליה את מסמך "קאירוס פלסטין 2" מהווה צעד היסטורי חשוב, בשל אישורו את זכויות הפלסטינים, מוסלמים ונוצרים, ודחייתו את הכיבוש הצבאי של האדמה הפלסטינית כחטא נגד אלוהים והאדם, על פי תוכן המסמך.

סאקר מסביר כי המסמך מאשר כי התיאולוגיה המצדיקה את הכיבוש היא תיאולוגיה מעוותת הרחוקה ממהות תורות הנצרות, המבוססות על אהבה וסולידריות עם המדוכאים וקריאה להשגת צדק ושוויון בין עמים, ומציין כי אימוצו על ידי מוסד דתי גדול כמו כנסיית אנגליה משקף שהכיבוש מתמודד עם דחייה גוברת ברמה הדתית והאנושית העולמית.

חשיבות המשך ההיאחזות באדמה

סאקר מבהיר כי תרגום אימוץ זה למציאות מתבצע באמצעות חיזוק התמיכה האסלאמית והנוצרית הבינלאומית בדחיית הכיבוש על כל צורותיו, והבלטת העובדה שהוא אינו מבחין בתקיפותיו בין פלסטינים מדתות שונות, אלא מכוון לנוכחותם, זכויותיהם ומקומותיהם הקדושים, כולל מסגדים וכנסיות, במיוחד בעיר ירושלים.

סאקר מדגיש את חשיבות המשך ההיאחזות באדמה והסולידריות בין מוסלמים ונוצרים בהתמודדות עם ההפרות, והעבודה על העברת תמונת העוול שאיתו מתמודדים הפלסטינים כתוצאה מתקיפות המתנחלים בחסות הכיבוש, ומצטט את מה שעובר על הכפר טייבה ממזרח לרמאללה, שהותקפו תושביו וכנסיותיו, וכן הכפר הסמוך דיר ג'ריר שהקריב שהידים, ומאשר כי פרקטיקות אלה הפכו למראה חוזר בכפרים שונים בפלסטין.

קול מוסרי ואנושי אחראי

חאתם עבד אל-קאדר, המזכיר הכללי של הוועדה האסלאמית-נוצרית לתמיכה בירושלים ובמקומות הקדושים, מדגיש את חשיבות החלטת האסיפה הכללית של כנסיית אנגליה, שהצביעה ברוב גדול בעד הכרזת סולידריות עם הנוצרים הפלסטינים ואימוץ מסמך הקורא לכנסיות ולנוצרים ברחבי העולם לעמוד לצד העם הפלסטיני לנוכח ההפרות המתמשכות שאיתן הם מתמודדים.

עבד אל-קאדר מדגיש כי עמדה זו מייצגת קול מוסרי ואנושי אחראי, ומשקפת הבנה גוברת בתוך המוסדות הכנסייתיים העולמיים של המציאות שאיתה מתמודד העם הפלסטיני, מוסלמיו ונוצרים, ממדיניות הכיבוש, ההתיישבות והעקירה, ומהוות מדיניות זו איום ישיר על הנוכחות הנוצרית ההיסטורית בארץ הקודש, ועל הזהות התרבותית והדתית של העיר ירושלים.

זו לא רק סוגיה דתית אלא צדק וזכויות אדם

עבד אל-קאדר מאשר כי סולידריות האסיפה הכללית של כנסיית אנגליה שולחת מסר ברור לקהילה הבינלאומית כי הגנה על הנוכחות הנוצרית הפלסטינית אינה רק סוגיה דתית, אלא סוגיה של צדק וזכויות אדם, וכי שמירה על המגוון ההיסטורי והתרבותי בארץ הקודש דורשת סיום הכיבוש והפסקת התקיפות נגד העם הפלסטיני ומקומותיו הקדושים האסלאמיים והנוצריים.

עבד אל-קאדר קורא לכנסיות ולמוסדות הדתיים והאנושיים ברחבי העולם לבנות על עמדה אמיצה זו ולתרגם אותה לצעדים מעשיים ועמדות יעילות יותר להגנה על הזכויות הלגיטימיות של העם הפלסטיני, ולפעול למען הגנה על העיר ירושלים ומקומותיה הקדושים ושמירה על הנוכחות הנוצרית כחלק בלתי נפרד מהזהות הלאומית הפלסטינית והמורשת התרבותית וההיסטורית של העיר הקדושה.