הבחירות לפרלמנט: זכות והכרח

הנשיא הפלסטיני הוציא צו נשיאותי הקובע את מועד הבחירות לפרלמנט לעשרים ושמונה בנובמבר, מה שחסם את הדרך בפני המפקפקים בקיום הבחירות שנעלמו לשנים ארוכות, ואף ארוכות מאוד. מאז עשרים שנה חלפו הבחירות האחרונות, ומאז הן הושעו מסיבות רבות, שהבולטות שבהן הן הכיבוש והפיצול שמנעו את קיום הבחירות, מה שהשפיע על הפוליטיקה הפלסטינית, על החקיקה הפלסטינית, ועל ענייני החיים מצד אחד, ועל ענייני הגורל מצד שני. הדמוקרטיה נעלמה כל השנים הללו, ובמקומה הופיעו חוקים זמניים, צווים והחלטות, ולא היו נציגים ופרלמנט שימלאו את תפקידם המוטל עליהם, כמו שאר עמי העולם.

היעדר הבחירות לפרלמנט בזירה הפלסטינית משפיע באופן עמוק על השבתת המוסד המחוקק הפרלמנטרי החשוב ביותר של העם, והכלי החשוב ביותר לפיקוח על הרשות המבצעת והשופטת. בהיעדרן, התמונה חסרה, מלאה בפרשנויות שלפעמים פוגעות ולפעמים טועות, מה שהכניס את החברה הפלסטינית לסתירות חמורות ביותר, ולפרשנויות של טקסטים ישנים שאינם תואמים את המציאות שלנו שבה חלו שינויים והתפתחויות רבות.

קביעת מועד הבחירות חוסמת את הדרך בפני המפקפקים באי-אפשרות קיומן, והוצאת הצו הנשיאותי משמעותה שאין חזרה מקיומן, ואחריהן יבואו הבחירות לנשיאות בתחילת השנה הבאה, ובמקביל יתקיימו הבחירות למועצה הלאומית של אש"ף, כדי שהתמונה הדמוקרטית תהיה שלמה על כל מרכיביה על בסיס סמכות העם, שכן הוא מקור הסמכויות ובעל הזכות לבחור את נציגיו.

הנסיבות הפוליטיות החשובות והצומת המסוכן שבו נמצאת סוגייתנו הלאומית, ומדיניות הכיבוש שמטרתה למחוק את סוגיית עמנו ולהמשיך במלחמת ההשמדה והגירוש, מחייבות חידוש ורענון הרוח בכל המוסדות המייצגים את עמנו, בתקווה להתגבר על התחנה הקשה הזו והמזימות המסוכנות הנרקמות נגד עמנו וסוגייתו. זה מחייב חיזוק חזיתנו הפנימית באמצעות קלפיות המבטיחות לכולם השתתפות, ומבטיחות חילופי שלטון דמוקרטיים, ומחזקות את האחדות הלאומית במקום פיצול והמשך הפילוג, ומעניקות למוסדות לגיטימציה הנובעת מרצון העם, ובכך תורמות להתמודדות עם האתגרים הנוכחיים והגנה על זכויות עמנו ועקרונותיו הלאומיים.

הבחירות הקרובות הן תחנת מעבר חשובה לסוגייתנו, והן אבן יסוד הכרחית וצורך דחוף בזמן שבו כל פלסטין נתונה לשורה של סכנות, לאחרונה מלחמת ההשמדה ומדיניות ההתנחלות והייהוד. לכן, חידוש הלגיטימציה משמעותו התעוררות לכל פעולות העבודה, בין אם מפלגתיות, עממיות, מוסדיות ואחרות. זה גם דוחף את החברה הפלסטינית להעיר את כוחותיה בכל התחומים, אך השאלה המסוכנת ביותר כאן היא: האם הכיבוש יאפשר קיום בחירות בירושלים? והאם יסכים לקיומן בגדה ובעזה? ומהם הכלים שברשותנו כדי לקיים את הבחירות בניגוד לרצון הכיבוש ומדיניותו? נכון שהקהילה הבינלאומית תומכת בנו בכך, אך כולם יודעים את יכולת הקהילה הבינלאומית להשפיע על הכיבוש, אז מהן החלופות במקרה שהכיבוש לא יסכים לקיום הבחירות?