האו"ם מתריע מפני המצב בגדה המערבית: ההתנחלויות מתרחבות ואלימות המתנחלים מהווה סכנה קיומית

הודעה מוושינגטון

ניו יורק – סעיד עריקאת – 28/7/2026

דובר האו"ם, פרחאן חאק, פתח את התדרוך היומי של הארגון ביום שני באזהרה מפני ההידרדרות המהירה במצב בגדה המערבית הכבושה, על רקע הסלמת צעדי הכיבוש הישראלי, התגברות תקיפות המתנחלים, וההגבלות המחמירות המוטלות על הפלסטינים. הוא הדגיש כי מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, "מודאג מאוד" מההחלטות הישראליות האחרונות שמטרתן להאיץ את הכשרת המאחזים החקלאיים ולהקים מאחזים חדשים בשטחים הפלסטיניים הכבושים.

חאק, שהעביר את עמדת המזכ"ל, הדגיש כי לכל ההתנחלויות הישראליות, כולל המאחזים, "אין כל לגיטימציה משפטית, והן מהוות הפרה בוטה של החוק הבינלאומי", והדגיש כי הן נותרו אחת המכשולים הגדולים ביותר בפני השגת פתרון שתי המדינות והשכנת שלום צודק, קבוע ומקיף באזור.

באותו הקשר, הדובר העביר את אזהרות משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA), שהביע דאגה עמוקה מההסלמה החדה במעשי האלימות ברחבי הגדה המערבית בימים האחרונים. הוא ציין כי מאז יום חמישי האחרון נהרגו לפחות שמונה פלסטינים, בהם ילד, בנוסף למותם של שני ישראלים, בעוד שמספר רב של נפגעים נרשמו משני הצדדים.

הוא הסביר כי גל האלימות האחרון כלל שריפת בתים, מסגדים, עצים ומתקנים חקלאיים פלסטיניים, השחתת רכוש אזרחי והרס מוחלט של חלקו. התקיפות גם הובילו לעקירת לפחות עשר משפחות פלסטיניות מאזורי מגוריהן.

הוא הוסיף כי במקביל, כוחות ישראליים החמירו את ההגבלות על תנועת הפלסטינים באזורים נרחבים בגדה המערבית, מה שמנע מאלפי אנשים גישה לשירותים חיוניים, כולל טיפול רפואי דחוף, וכן מנע מהם גישה למקורות פרנסתם.

משרד OCHA חשף כי השנה תועדו עד כה למעלה מ-1330 אירועים בהם היו מעורבים מתנחלים ישראלים, שהובילו לפציעות או נזק לרכוש או לשניהם, מה שמעיד על עלייה חסרת תקדים בקצב תקיפות המתנחלים.

על פי נתוני האו"ם, מאז תחילת שנת 2026 ועד יום שבת האחרון נהרגו 77 פלסטינים, בהם 18 ילדים, מירי כוחות ישראליים או מידי מתנחלים, לעומת שלושה ישראלים שנהרגו מידי פלסטינים באותה תקופה.

האו"ם חזר על קריאתו לספק הגנה דחופה לאזרחים, ולעמוד באופן מלא בחוק ההומניטרי הבינלאומי ובחוק הבינלאומי לזכויות אדם, והדגיש את הצורך להטיל אחריות על כל האחראים להפרות.

במהלך מסיבת העיתונאים, שאל כתב העיתון "אל-קודס" אם לאו"ם יש סמכות לסווג מתנחלים ישראלים או קבוצות המפעילות אלימות נגד פלסטינים כ"ארגוני טרור", לאור ההסלמה בהתקפות המאורגנות המכוונות נגד כפרים פלסטיניים.

פרחאן חאק השיב כי למזכירות האו"ם אין סמכות לסווג אף גורם כארגון טרור, והסביר כי החלטות מסוג זה נתונות למדינות החברות או למועצת הביטחון, המאמצת רשימות ספציפיות, כולל רשימות הקשורות לאל-קאעידה ולתנועת הטליבאן, ולמזכירות אין מנגנון עצמאי להוציא או להמליץ על סיווגים כאלה.

בשאלה נוספת, נשאל הדובר אם המזכ"ל סבור כי המתרחש בעזה, בגדה המערבית ובירושלים מייצג מדיניות ישראלית מתואמת שמטרתה למעשה לסיים את האפשרות ליישום פתרון שתי המדינות. חאק השיב כי עמדת האו"ם לא השתנתה, וכי המשך ההתרחבות הבלתי חוקית של ההתנחלויות מהווה את המכשול העיקרי בפני הקמת מדינה פלסטינית והשגת שלום, והדגיש כי הארגון עדיין רואה בפתרון שתי המדינות יעד מרכזי וחיוני.

הכנס גם התייחס למה שמכונה "מועצת השלום" של רצועת עזה, כאשר הדובר הבהיר בתשובתו לשאלת כתב אל-קודס כי תפקיד האו"ם מוגבל להיבט ההומניטרי, ושלל כל מעורבות של הארגון בסידורים צבאיים או בתיאום פריסת כוחות בינלאומיים, וציין כי סידורים כאלה הם באחריות הגורמים המבטיחים את היוזמה, כולל ארצות הברית ושליחים בינלאומיים רלוונטיים.

הצגת תיק הגדה המערבית על ידי פרחאן חאק לפני שאר הנושאים בתדרוך היומי משקפת את הבנת האו"ם כי ההתפתחויות בשטח הגיעו לשלב שקשה להתמודד איתן כאירועים מבודדים. ההתרחבות ההתנחלותית, אלימות המתנחלים והטלת הגבלות צבאיות על הפלסטינים הפכו, על פי תיאור הארגון, למרכיבים קשורים זה בזה במציאות המשתנה במהירות. לכן, האזהרה של האו"ם אינה מוגבלת עוד להיבטים הומניטריים, אלא התרחבה לאזהרה מפני ההשלכות הפוליטיות ארוכות הטווח המאיימות לרוקן את פתרון שתי המדינות מכל תוכן מעשי.

הדיון סביב האפשרות לסווג מתנחלים המעורבים בתקיפות נגד פלסטינים כקבוצות טרור הדגיש מחדש את גבולות סמכויות האו"ם בהשוואה לסמכויות מועצת הביטחון והמדינות החברות. בעוד שהארגון מדגיש כי אין לו סמכות להוציא סיווגים כאלה, העלאת השאלה משקפת את הדרישות הבינלאומיות הגוברות להתמודד עם אלימות המתנחלים כתופעה מאורגנת, ולא רק כמעשים בודדים. היא גם חושפת את הפער ההולך וגדל בין התיאור המשפטי של ההפרות לבין הכלים הפוליטיים הזמינים להטלת אחריות על מבצעיהן.

התדרוך של האו"ם מדגיש כי החששות אינם מוגבלים עוד לעלייה במספר הקורבנות או בהיקף ההרס, אלא מתרחבים לטבע המדיניות היוצרת שינויים קבועים בשטח בגדה המערבית. הכשרת מאחזים חדשים, יחד עם הרחבת ההגבלות על הפלסטינים ועקירת משפחות, מציירת מציאות שהופכת את החזרה למסלול ההסדר למורכבת יותר. מכאן, נראה כי מסרי האו"ם הם ניסיון לתעד שינויים אלה מבחינה משפטית ופוליטית, גם אם יכולתם לכפות שינוי בשטח נותרה מוגבלת בהיעדר הסכמה בינלאומית מחייבת.